ומה אומרים לילדה
איזו שאלה שוברת
הזכרת לי משפט שמישהי פעם כתבהאיזו שאלה שוברת
כמו אגרוף לבטן הריקה. רומי מדי כמה זמן שואלת מתי? וכל פעם שאני יוצאת מהבית היא שואלת אם אני הולכת לרופא להביא לה אח קטן. בהתחלה חשבתי שזה בגלל האווירה שיש בבית (ויש אוירה, היא יודעת למה אני עושה זריקות), אבל במסיבת סוף השנה בגן ראיתי שהיא היחידה שאין לה אח או אחות (לא מדברת בכלל על אלו שיש להם כמה אחים) וגם לכל החברים כבר יש 2 ילדים לפחות וכנראה שזה לא מפריע רק לי, היא מרגישה שונה. אני עונה לה שגם אנחנו מאוד רוצים שיהייה לה כבר אח, אבל לא תמיד מקבלים כל מה שרוצים (וזה משהו שבאמת קשה לי להסביר לה) ושאנחנו מאוד מתאמצים כדי שכבר יהייה לה אח קטן. באחד השלילים שלי, אני חושבת שבהפריה השלישית, כשהמחזור הגיע בשיא עוצמתו וסבלתי מכאבים רומי שאלה אותי אם יש כואבת לי הבטן כי יש לי תינוק בבטן? עניתי לה שאין לי תינוק בבטן ויכול להיות שיקח הרבה זמן עד שיהייה לה אח קטן וגם יכול להיות שבסוף לא יהייה לה אח ונשאר רק שלושתנו (הייתי בדיכאון ואפילו חשבתי להפסיק את הטיפולים) אז היא ענתה לי בעודה מלטפת אותי לא נורא אמא, גם אחות קטנה זה בסדר. נמסתי ממנה, באותו יום החלטתי שאני לא מפסיקה ולא לוקחת הפסקה, ממשיכה כרגיל עד שאני מצליחה. אז למרות השאלות הקשות יש את הרגעים האלו ששווים הכל, כמה כח היא נתנה לי עם התשובה הנאיבית הזו.
עכשיו גם אניהזכרת לי משפט שמישהי פעם כתבה
לא זוכרת מי וזה היה מזמן. מישהי סיפרה שאחרי ההחזרה היא הסבירה לילד/ה שצריך להיזהר ולא להשתולל עם אמא וגם שאמא לא יכולה להרים אותו/ה על הידיים, כי לאמא כואבת הבטן. לאחר השלילי האמא הרימה את הילד על הידיים, אז הוא שאל: כבר לא כואבת לך הבטן? אז האמא ענתה: לא, כבר לא, רק הלב. רק מלכתוב את זה אני כבר בוכה.
עכשיו גם אני בוכההזכרת לי משפט שמישהי פעם כתבה
לא זוכרת מי וזה היה מזמן. מישהי סיפרה שאחרי ההחזרה היא הסבירה לילד/ה שצריך להיזהר ולא להשתולל עם אמא וגם שאמא לא יכולה להרים אותו/ה על הידיים, כי לאמא כואבת הבטן. לאחר השלילי האמא הרימה את הילד על הידיים, אז הוא שאל: כבר לא כואבת לך הבטן? אז האמא ענתה: לא, כבר לא, רק הלב. רק מלכתוב את זה אני כבר בוכה.
זה כואב נורא אין ספק ובכלל שאניהזכרת לי משפט שמישהי פעם כתבה
לא זוכרת מי וזה היה מזמן. מישהי סיפרה שאחרי ההחזרה היא הסבירה לילד/ה שצריך להיזהר ולא להשתולל עם אמא וגם שאמא לא יכולה להרים אותו/ה על הידיים, כי לאמא כואבת הבטן. לאחר השלילי האמא הרימה את הילד על הידיים, אז הוא שאל: כבר לא כואבת לך הבטן? אז האמא ענתה: לא, כבר לא, רק הלב. רק מלכתוב את זה אני כבר בוכה.
זה מזכיר לי בעיה שאני נתקלת בה כלהזכרת לי משפט שמישהי פעם כתבה
לא זוכרת מי וזה היה מזמן. מישהי סיפרה שאחרי ההחזרה היא הסבירה לילד/ה שצריך להיזהר ולא להשתולל עם אמא וגם שאמא לא יכולה להרים אותו/ה על הידיים, כי לאמא כואבת הבטן. לאחר השלילי האמא הרימה את הילד על הידיים, אז הוא שאל: כבר לא כואבת לך הבטן? אז האמא ענתה: לא, כבר לא, רק הלב. רק מלכתוב את זה אני כבר בוכה.
הזכרת לי משפט שמישהי פעם כתבה
לא זוכרת מי וזה היה מזמן. מישהי סיפרה שאחרי ההחזרה היא הסבירה לילד/ה שצריך להיזהר ולא להשתולל עם אמא וגם שאמא לא יכולה להרים אותו/ה על הידיים, כי לאמא כואבת הבטן. לאחר השלילי האמא הרימה את הילד על הידיים, אז הוא שאל: כבר לא כואבת לך הבטן? אז האמא ענתה: לא, כבר לא, רק הלב. רק מלכתוב את זה אני כבר בוכה.
אי אפשר לעמוד בפני השאלה הזאתאיזו שאלה שוברת
כמו אגרוף לבטן הריקה. רומי מדי כמה זמן שואלת מתי? וכל פעם שאני יוצאת מהבית היא שואלת אם אני הולכת לרופא להביא לה אח קטן. בהתחלה חשבתי שזה בגלל האווירה שיש בבית (ויש אוירה, היא יודעת למה אני עושה זריקות), אבל במסיבת סוף השנה בגן ראיתי שהיא היחידה שאין לה אח או אחות (לא מדברת בכלל על אלו שיש להם כמה אחים) וגם לכל החברים כבר יש 2 ילדים לפחות וכנראה שזה לא מפריע רק לי, היא מרגישה שונה. אני עונה לה שגם אנחנו מאוד רוצים שיהייה לה כבר אח, אבל לא תמיד מקבלים כל מה שרוצים (וזה משהו שבאמת קשה לי להסביר לה) ושאנחנו מאוד מתאמצים כדי שכבר יהייה לה אח קטן. באחד השלילים שלי, אני חושבת שבהפריה השלישית, כשהמחזור הגיע בשיא עוצמתו וסבלתי מכאבים רומי שאלה אותי אם יש כואבת לי הבטן כי יש לי תינוק בבטן? עניתי לה שאין לי תינוק בבטן ויכול להיות שיקח הרבה זמן עד שיהייה לה אח קטן וגם יכול להיות שבסוף לא יהייה לה אח ונשאר רק שלושתנו (הייתי בדיכאון ואפילו חשבתי להפסיק את הטיפולים) אז היא ענתה לי בעודה מלטפת אותי לא נורא אמא, גם אחות קטנה זה בסדר. נמסתי ממנה, באותו יום החלטתי שאני לא מפסיקה ולא לוקחת הפסקה, ממשיכה כרגיל עד שאני מצליחה. אז למרות השאלות הקשות יש את הרגעים האלו ששווים הכל, כמה כח היא נתנה לי עם התשובה הנאיבית הזו.
ואצלנו
בן כמה הילד שלך העין השלישית?
תסתכלי בטאגליינס
וואו דובה איזה שרשור מרגש
מרגש מאוד גם אני עם דמעות בעיניים
לא עשינו שום דבר רע !!!
ושאלה אחרת: האם יש סיכון בטיפול
כל פעם שאני מציצה לפה ורואה שהשאלה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.