יש לי הרגלים קבועים.
ביום שישי בבוקר אני הולך לשתות מיץ גזר וקפה ליד הבית. כן, אני יודע ש"מיץ גזר וקפה" נשמע כמו אינפורמציה מיותרת - אבל זה בדיוק העניין - זה טקס כניסת הסופשבוע בשבילי, ולכן אני מקפיד עליו באדיקות. בבית הקפה אני יושב וחושב מה בא לי לעשות בסופשבוע. ברגע שהמחשבות התיישבו היטב, ומגיעה איזו תחושת צלילות, אני יוצא מבית הקפה ומתחיל לבצע. ואז יש שתי אפשרויות: אחת לשבועיים אני נוסע לעיר בה גדלתי, ונפגש עם ההורים שלי ועם חברי ילדות (אלא שעדיין שם). ואז יש את הזמן הנותר, כלומר בסופ"ש האי-זוגיים ובזמן שנותר מסופ"ש הזוגיים. לפעמים אני מוזמן לארוחת צהריים אצל חברים או מזמין אלי. לפעמים מציעים לי ללכת לסרט, מסעדה או איזה בילוי אחר. ואם אף אחד לא הציע לי שום דבר, אני מתחיל לעבור על ספר הטלפונים שלי ולהציע בעצמי לעשות משהו. ואם מתברר שאף אחד לא רוצה לראות אותי, אני קורא הרבה, לפעמים רואה סרט מספריית הDVD לבד, וגם לצערי קצת נמרח מול הטלויזיה - שהיא מקור בלתי נדלה של זבל.