איך ניאבק באלימות?

[s h o o s h a]

איך ניאבק באלימות?

פעם ניהלתי בתפוז פורום שנשא את השם 'נאבקים באלימות' וגם 'ין מקום לאלימות'. היום כבר אינני מנהלת אותו בשל חילוקי דעות אולם אין הדבר מעיד כהוא זה שהדבר אינו בדמי ונשמתי. הבוקר נתקלתי בכתבה ב Ynet שנושאה הוא כך ניאבק באלימות הגואה- הצעות גולשים. הריני מביאה את הכתבה בפניכם ומבקשת גם מכל אחד מאיתנו לתרום את ה'אני מאמין' שלו לדרכים שבהם לדעתו ניתן להתמודד, לפעול ולעשות למיגור התופעה. להלן הכתבה

: סילוק הטלוויזיה מהבית, יציאה מהשטחים, סגירת מועדונים, והשקעה בחינוך: אחרי שהח"כים נרתמו למחאת האמהות והציעו פתרונות לאלימות הגואה, הפנינו את השאלה גם אליכם הגולשים. הנה מה שהצעתם אחרי שפנינו לחברי הכנסת בשאלה כיצד כדאי לטפל באלימות הגואה בחברה הישראלית, הפנינו את השאלה גם לגולשים. מחאתן של ארבע אמהות, שילדיהן נרצחו בשנים האחרונות, הציתה דיון ציבורי נוקב בסוגיה, וגם לגולשים הצעות מגוונות כיצד להילחם בתופעה. שמאלני מהקו הירוק קורא לצאת מהשטחים, וגורס כי השליטה בהם היא אלימות. "הצעיר הישראלי נולד לתוך חברה שנוהגת אלימות בפלסטינים ומגלגלת עיניים כאשר הם מחזירים לה באלימות. האלימות נצרבת בקוד הגנטי שלנו - אנחנו יונקים אותה עם חלב אמנו. זו ברירת המחדל של קיומנו, ועד שזה לא ישתנה - לא יעזרו כל התקנות והחוקים, כל התיגבורים והתקציבים, וכל הצעקות ואוהלי המחאה. עובדה, היינו פעם חברה פחות אלימה, מתי? כשלא היינו כובשים של עם אחר". אורי מחיפה סבור כי "אפשר להתחיל מלהעיף את הטלוויזיה מהבית, ולהתנתק מהטמטום, הרדידות והאלימות". אסף מבאר-שבע מציע לתת תקציב לתנועות הנוער, ולבקש מהן לעשות פעילויות בלילה לנוער. יוני המאבטח מאמין כי יש לסגור מועדונים שיש בהם מכות. "כמו בשנות ה-80 - מועדון שהיה בו אירוע מכות ידע שהוא על הכוונת, ואם זה חזר, המשטרה היתה מוציאה צו סגירה. גם ככה המועדון היה מידרדר, כי הקהל הטוב שלו היה מדיר את רגליו. אז זו הדרך - סגירת פאבים ומועדונים שלא מקפידים איזה קהל נכנס, העיקר 'לעשות כסף'. תאמינו לי, זה עבד וזה יעבוד". דג פרס את עצותיו על פני כמה סעיפים. בראש ובראשונה הוא קורא להתחיל במשמעת עצמית בכנסת. "יש להמשיך במשרדי הממשלה ולאסור על צעקות ומריבות. יש לפרסם הודעות בתקשורת על פתיחת דף חדש, ולקרוא לציבור לבדוק את חברי הכנסת והממשלה. הציבור חייב לתגמל נבחרים מנומסים וכנים במהירות ובחיבוק רחב וחם - הצבעות מרובות וטוקבקים חיוביים - ולזעום על אלה שבוחשים בקדירת השחיתות. "רשויות החוק והמשפט חייבות לעבוד יחד. אין דבר כזה העדפה של המשטרה לאכוף מצבים 'פופולאריים' כמו רצח ושוד בנק. חייבים לאכוף את החוקים כולם. אתם מוזמנים להמשיך את עצותיי. אני בספק אם הנבחרים מבזבזים את זמנם בלקרוא עצות של בוחריהם..." לדברי יניב, "הכל מתחיל בחינוך מגיל צעיר. כשגדל עץ, והוא גדל עקום - קשה ליישר, ולרוב לא ניתן, אלא אם כן כורתים אותו. מזניחים את המניעה שיכולה להגיע דרך החינוך מגיל צעיר ונותנים לנוער לגדול עקום. זה מה שקורה כשהמחוקק שלנו עסוק בחוקים דביליים, כמו לחייב חבישת קסדה באופניים וגלגליות. זאת, במקום להתעסק בדברים המהותיים באמת שיש בחברה הישראלית, שנמצאת לדעתי בשלבי גסיסה מתקדמים..." מורה מרמת-גן גורסת ש"בלי תקציב הולם וראוי - זה לא יעזור! הם טובים בסיסמאות, אבל בפועל לא עושים שום דבר. דיבורים לא יעזרו, אלא מעשים. למשל, להעלות את שכר המורים, לשפר את התנאים ולתת תקציבים לשעות פרה-רפואיות. אלה דברים שחייבים להיעשות למען הדור הבא". אליהו מלוס-אנג'לס מציע ללמוד וליישם בישראל חוקים מארץ מגוריו. "נאורות של מדינה אינה נמדדת ברמת החופש שנותנים לאזרח, אלא בחוקים ששומרים עליו. בלוס-אנג'לס החוק אומר: 1. לילדים מתחת לגיל 9 אסור להסתובב לבד ברחוב ואסור להשאיר אותם לבד בבית. 2. לילדים מתחת לגיל 18 אסור להסתובב בחוץ ללא הורה אחרי 12 בלילה. 3. כל אתרי הבילויים נסגרים (לא נפתחים) ב-2 לפנות בוקר. 4. אסור להסתובב בפארקים ציבוריים אחרי רדת החשיכה".

 

[s h o o s h a]

מה מתכוונים הח"כים לעשות?

כולם מגנים את האלימות וזועקים "עד כאן" - אבל מה באמת אפשר לעשות? מעונשי מינימום, דרך שלילת רישיון נהיגה ועד סגירת מקומות בילוי - אלו הצעות הח"כים למיגור עבריינות הנוער המשתוללת ברחובות. מתי הם ירימו סוף-סוף את הכפפה - ומה עוד אתם מציעים להם? אמנון מרנדה Ynet הרמת נס המאבק נגד האלימות הגואה בחברה הישראלית בידיהן של ארבע אמהות שילדיהן נרצחו בשנים האחרונות, ורצח צחי באשה ז"ל מראשון-לציון בקטטת נערים, מניעים בימים האחרונים גל מחאה ורצון אמיתי לשינויים משמעותיים בנושא. פנינו לכמה חברי כנסת וביקשנו מהם תשובות ברורות - מה אתם מתכוונים לעשות כדי לצמצמם את גילויי האלימות ותוצאותיהם הקטלניות? דני יתום (עבודה) הגיש בעבר הצעת חוק להטלת עונשי מינימום על עבירות אלימות, והוא מתכוון לחדשהּ. "הדגש בהצעת החוק שהגשתי בזמנו היה על עבירות אלימות של נוער, ובכלל זה דקירה, ירי ואלימות פיזית", מסביר יתום. "בזמנו, ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את החוק, אבל בכוונתי לחדש את ההצעה ולהגישהּ מחדש בקרוב. זה הדבר הנכון לעשות. "צריך לפעול בהיקפים רבים, אבל הדבר העיקרי שצריך לעשות זו החמרת הענישה. כל כמה ימים נרצח בחור צעיר. מדינת ישראל נהפכה מקום לא בטוח לחלוטין. יש להוקיע מהשורש את תופעת הסכינאות, ולהעניש על כך בחומרה. בכוונתי לפעול עם חברי כנסת נוספים לחידוש הצעת החוק הזו". גם יו"ר המפד"ל זבולון אורלב, בעבר יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ומנכ"ל משרד החינוך, מתכוון לנקוט יוזמה דומה. "האלימות בחברה הישראלית - בעיקר בין בני הנוער - היא תוצאה של כשל מערכתי. כשיש מחסור בעובדים סוציאליים ובקציני מבחן, מערכת חינוך כושלת, משטרה שלא מפגינה נוכחות מספקת ובתי משפט שמקלים עם העבריינים - אזי האלימות, במיוחד האלימות הבריונית הכוללת שימוש בנשק קר, היא נגע הפושה בכל אתר. "הזמנים הקשים הללו מחייבים אמצעים קשים, ומיד בתום הפגרה אני מתכוון לקדם ולגייס רוב להצעת חוק שהנחתי על שולחן הכנסת, שלפיה תוחמר הענישה בגין עבירות נשק קר. החקיקה הקיימת קובעת אמנם עונשים - בחלקם אף מחמירים - אך מערכת השפיטה נוטה שוב-ושוב להקל בעונשיהם של עבריינים ורוצחים. הצעת החוק קובעת עונשי מינימום כחלק בלתי נפרד מנורמות הענישה על בריונות ומעשי תקיפה. כמו כן, ההצעה מאפשרת לסגור לחלוטין מקומות בילוי אשר עלולים להפוך מוקד למעשי בריונות ותקיפה". "המימד החשוב - מניעה" מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, רונית תירוש (קדימה), אינה סבורה שהחמרת הענישה תצמצם את היקפי האלימות. "יש לטפל בתופעת האלימות בשני מימדים", היא גורסת. "המימד הראשון והחשוב ביותר הוא המניעה - וזו צריכה להיעשות הן בבית, הן בבתי-הספר. זה לא מספיק שהורים בודקים שילדיהם לא יוצאים עם סכין מהבית. צריך לדבר איתם, להסביר להם, לשמוע אותם. בבתי-הספר צריך לחנך לערכים, לסובלנות ולחשיבות של חיי אדם. צריך להעניק לתלמידים כלים לעמידה בלחצים חברתיים ברגעי כעס ועלבון. "המימד השני הוא זה ההרתעתי. אני לא מקלה בו ראש, אבל אני לא בטוחה שהחמרת הענישה תביא לצמצום בתופעת האלימות. הרי מי שרוצח, יודע שהעונש שיוטל עליו יהיה מאסר עולם, ולמרות זאת הוא רוצח. אני חסידה של טיפול מונע, וקוראת להורים לא להסס להגיש תלונה על כל אירוע אלימות שמופעל נגד ילדיהם". ח"כ תירוש מזכירה כי לפני חודשים ספורים הגישה הצעת חוק, שלפיה ייקבע יום לאומי מיוחד מדי שנה להעלאת הנושא למדרגה גבוהה במוּדעות הציבורית. "לצערי, ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את הצעת החוק. זו בושה וחרפה. דווקא יום כזה יכול היה לצמצם, ולו במעט, את התופעה. ההורים דורשים: להחמיר בעונשים "אני מביעה הזדהות עמוקה עם התארגנותן של ארבע האמהות נגד אלימות הנוער. בכוונתי לפנות ליו"ר ועדת החינוך ולבקש דיון דחוף בוועדה בנושא". עם זאת, תירוש מתכוונת לזרז מיד עם החזרה מהפגרה הצעת חוק שהגישה כבר. על פי ההצעה, בני נוער שיבצעו עבירות אלימות או פגיעה ברכוש, ותיקם במשטרה לא ייסגר מחוסר אשמה, לא יוכלו לקבל רישיון נהיגה בטרם ימלאו להם 21. "הרציונל מאחורי הצעת החוק הינו כי יש לדבר אל בני הנוער בשפתם. ברגע שיווצר חשש שלפיו לא יוכלו להוציא רישיון נהיגה, ייתכן שיהיה בכך כדי להרתיע ולהילחם בתופעת האלימות הגואה". כעת נראה כי גם הממשלה מעוניינת להסב תשומת לב מיוחדת לנושא, ולכן החליטה כי הנושא המרכזי בחגיגות ה-60 של מדינת ישראל יהיה ילדי ישראל. ראש הממשלה אולמרט והשרה רוחמה אברהם-בלילא ידונו בישיבת הממשלה הבאה ביום ראשון בהחלטה. "מדינת ישראל מתמודדת מול אתגרים הנוגעים לטיפוח וביטחון ילדיה", נאמר בהצעת ההחלטה שתונח בפני הממשלה. "בחירת הילדים כנושא המרכזי, יביא לאיחוד כוחות ולשיתוף פעולה בין הגורמים הממלכתיים והציבוריים. זאת תוך שימת דגש על חיזוק הערכים החינוכיים והתרבותיים". "אין פתרון קסם" יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד), מפנה אצבע מאשימה לעבר הממשלה. "הכנסת יודעת מה צריך לעשות כדי להילחם באלימות - השאלה היא האם הממשלה רוצה לעשות את מה שנדרש. הנה למשל חוקקנו את חוק חינוך חובה עד כיתה י"ב - דבר שימנע מבני נוער רבים לנשור מבתי הספר ולהסתובב ברחובות. ומה שרת החינוך הודיעה? שאין לה תקציב. נכון שזה עולה כסף, אבל בלי חקיקה כזו, שתטפל בכל התופעות, המחיר שהחברה משלמת ותמשיך לשלם יהיה יקר יותר". גם שר החינוך לשעבר, |הדגשיצחק לוי (איחוד לאומי-מפד"ל), לא בטוח שחוקים יפתרו את הבעיה. "לדעתי, הממשלה צריכה להכין תוכנית לאומית למלחמה באלימות", אומר לוי. "בתוכנית כזו צריך לנתח את המצב, ולבחון מה גורם לאווירת האלימות בישראל. כשהייתי שר החינוך חוקקנו חוקים נגד אלימות. אבל חוקים לבדם לא יפתרו את הבעיה. אין פתרון קסם. "מדובר בתופעה תרבותית עמוקה שחדרה לצערנו הרב לחיינו ברבדים די רחבים, וצריך לראות איך מרפאים אותה. שאף אחד לא יחשוב שרק באמצעות חוקים אפשר לפתור את הבעיה. זה לא הפתרון האמיתי של הבעיה".

 

[s h o o s h a]

"להחמיר בעונשים - לקחו לנו את הדבר היקר מכל"

לבית משפחת באשה בראשון-לציון, שם יושבים שבעה על הנער צחי ז"ל, הגיעו חמש אמהות שבניהן נרצחו. הן ניסו לחזק את ההורים וקראו להחמיר בעונשים לרוצחים. "20 שנה זה לא מספיק. צריך להרתיע את אלה שמסתובבים עם כלי הנשק עוד לפני שהם מבצעים את העבירה", אמרה אחת האמהות השכולות אלי סניור Ynet מחאת האמהות תופסת תאוצה: חמש אמהות שילדיהן נרצחו בקטטות בין נערים הגיעו אמש (יום ד') לבית משפחת באשה בראשון לציון כדי לנסות לחזק את הוריו של צחי באשה ז"ל, שנרצח בלילה שבין שבת לראשון. אתמול נחשף ב-ynet כי ארבע אמהות אחרות מתכוונות להקים בתחילת השבוע הבא אוהל מחאה מול משרד ראש הממשלה בירושלים, כדי לגרום לממשלה למנוע את הרצח הבא ברחובות. חמש האמהות שהגיעו הערב לבית משפחת באשה הן: שרה דבורה, אמו של כפיר ז"ל שנרצח בבת-ים ביולי 2005, עדי לוי שבנה רענן ז"ל נרצח בדצבמר 2004 סמוך למועדון בשפיים, מזל מיכאלי שבנה אלון ז"ל שנרצח במהלך ויכוח על כיסאות נוח ביוני 2000, כרמלה יעקב אמו של צחי ז"ל שנרצח בקניון בבת-ים על-ידי נער בן 15 ולרה צינמן, שבתה גנית נרצחה על-ידי סטודנט אמריקני באוניברסיטת חיפה במאי 1996. האמהות ששכלו את בניהם ישבו עם אביו ואמו של צחי וניסו לחזק אותם. שרה דבורה אמרה: "צריך להחמיר עם העונשים. אנחנו יודעים בדיוק מה מרגישים ההורים ואיזה סבל עוד מחכה להם. זה סבל יומיומי ואותנו כל אירוע כזה מחזיר אחורה. אין לזה סוף". אמו של צחי יעקב, שהנער שהרג את בנה נידון ל-20 שנות מאסר, אומרת כי העונש שהוטל עליו לא מנחם אותה. "20 שנה זה לא מספיק, צריך עונש שירתיע את אלה שמסתובבים עם כלי הנשק עוד לפני שהם מבצעים את העבירה. היום כל בחור בן 18 הולך עם אקדחים וסכינים". גם אמו של רענן לוי סבורה כי יש להחמיר בעונשים בבתי המשפט. "זה כואב וצריך להחמיר עם האנשים האלה. הם לקחו לנו את הדבר היקר מכל. באנו לתמוך במשפחה. יש לנו עמותה שנועדה לחזק ולעזור למשפחות ששכלו כך את ילדיהן ואיבדו את היקר להן מכול. לא צריך להיות עבריין כדי לרצוח, גם ילד טוב שלוקח סכין יכול לעשות את זה - ויש רצח". "עונש מוות לרוצחים" שלמה באשה, אביו של צחי ז"ל, אמר אתמול ל-ynet: "אני רוצה שהרוצחים של הבן שלי יקבלו עונש מוות". האב הסיפר על הרגע בו ראה את גופת בנו: "הייתי בהלם. עמדתי מאחורי השוטרים ובמרחק כמה מטרים ממני ראיתי את הגופה של הבן שלי מכוסה. זה משהו שאני לא אשכח בחיים. שום דבר לא מכין אותך למצב כזה. אני לא מצליח לקלוט איך זה קרה לצחי שלי, איך הוא נדקר למוות. זה לא מסתדר לי. אמרו בהתחלה שזה קשור לחברה שלו, אבל ישר ידעתי שזה שקר. לצחי לא הייתה חברה. זה היה קשור לחבר שלו. אם הילד שלי נרצח על שטויות - לכל אחד זה יכול לקרות". בינתיים קיבלו ארבע האמהות שהחליטו להקים מאהל מחאה בירושלים, מאות פניות של תומכים. "מאז שהכתבה פורסמה זה התפשט כמו אש בשדה קוצים. קיבלתי מאות שיחות טלפון מאזרחים שמבקשים לחבק ולהצטרף למאבק", אמרה יהודית מור, שבנה רז ז"ל שנרצח כשניסה להפריד בין נערים שהתקוטטו מחוץ למועדון בגרנות. "הופתעתי מהתאוצה שזה תפס. קיבלתי מאות שיחות טלפון מאזרחים, חברי כנסת ואפילו מרשויות ששאלו מתי אנחנו עולות למחות בירושלים", היא מספרת. על יוזמתן של האמהות, אמר אתמול השר לביטחון פנים, אבי דיכטר: "המחאה מעוררת אמפתיה ותשומת לב, אבל היא לא תביא שינוי".

 

[s h o o s h a]

על הריגה בגלל 100 שקל- 20 שנות מאסר

המורשע, בן 18, הודה בחודש דצמבר בהריגתו של יעקב, בן 23, בעקבות ויכוח על שטר של 100 שקלים שנפל בקניון בת-ים. הנער הודה בהריגה במסגרת עסקת טיעון שבה הופחת סעיף האישום מרצח להריגה. הדקירה אירעה בקניון בת-ים, בפברואר 2005, לשם הגיע יעקב עם חברתו מיטל אביבי, איתה עמד להתחתן, כדי לקנות נעליים. כשהיה בחנות הבחין בשטר של 100 שקל על הדלפק ופנה לנער בן 15 שהיה בחנות ואמר לו: "קח את הכסף שלך, שלא יאבד". הנער ענה לו: "מה אתה מתערב? תראה לי מי הגבר שייגע בכסף הזה". יעקב אמר: "אני עוזר לך ואתה מאיים עלי?". לפי כתב האישום המתוקן, בשלב זה רץ לעברו חברו של הנער שאמור היה להיות באותו זמן במעצר בית, בשל דקירה אחרת בה היה מעורב. הנער התווכח עם יעקב ומיד לאחר מכן שלף את הסכין ודקר אותו למוות. לאירוע היו עדים החברה מיטל וכל מי שנכח בחנות. 11 ימים שכב צחי במצב של מוות מוחי במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים וולפסון בחולון, עד שנקבע מותו. הנער הנאשם נשלח לתסקיר בשירות המבחן. תסקיר זה יוגש לבית המשפט לפני שלב הטיעונים לעונש. עסקת הטיעון נחתמה לאחר שהפרקליטות נתקלה בקושי להוכיח את מניע הרצח, זאת משום שהיה מדובר בדקירה אחת בלבד ולא הייתה הכרות מוקדמת בין הנער הפוגע לבין יעקב. עורכת הדין תמר קלנברג, מהמרכז המשפטי "נגה" לנפגעי עבירה בקריה האקדמית אונו המלווה את בני משפחת יעקב מאז הרצח, אמרה כי בשלב הטיעונים לעונש בחודש הבא, תוקרן מצגת וידאו ובה קטעים מצולמים של ההרוג, בניסיון להמחיש לשופטים את גודל האבדה למשפחה. במשטרת מחוז תל-אביב מתחו ביקורת נוקבת על ההחלטה של הפרקליטות להגיע לעסקת טיעון: "זו פרקליטות של נמושות. אנחנו כבר לא יודעים מה נחשב כרצח, האם לא מספיק שבן אדם יוצא מהבית בזמן שהוא במעצר בית על מקרה קודם של דקירות כשבידו סכין והרצח זה רק עניין של זמן עבורו? קשה להבין באילו מקרים זה כן נחשב רצח". מהפרקליטות נמסר בתגובה כי הוחלט להגיע להסדר טיעון בפרשה בעקבות קושי להוכיח כי בנסיבות של התלהטות רוחות רגעית, שכללה דקירה בודדת, קיבל הנאשם החלטה להמית את המנוח בכוונה תחילה השופטים קבעו בגזר הדין: "הגענו למסקנה ברורה כי חומרת מעשיו של הנאשם בעניין זה אינה מאפשרת פשרה בכל הנוגע לענישתו. ככלל, נראה שאם יש משמעות לעונש המרבי שראה המחוקק לקבוע בחוק כנקודת התחלה בשקילת העונש, הרי שמשמעות זו צריך שתקבל את מלוא הביטוי במקרה הנוכחי, המחייב מיצוי הדין עד תום". התובעת במשפט, עורכת הדין נאוה הורוביץ, אמרה בדיון כי "אנחנו חושבים שהגיע הזמן להעלות את הרף של הענישה. היה צריך לתת לו את העונש המקסימלי ובית המשפט קיבל את זה. לא נעשה כאן הסדר טיעון, התביעה המירה מרצח להריגה, היה לנו קושי להסביר את זה למשפחת המנוח. הבהרנו שנטען לעונש המקסימלי והמרת הסעיף לא תשנה זאת, למרות שמדובר בקטין. "מבחינת התוצאה הסופית עשינו את הדבר הנכון ואין ספק שיוצא מכאן מסר נדיר. עד היום קטינות היוותה מעין חסינות. אם הוא מספיק בוגר לנעוץ את הסכין אז הוא מספיק בוגר גם לקבל את העונש המקסימלי". אמו של יעקב: הוא היה צריך לקבל מאסר עולם כרמלה יעקב, אמו של צחי, אמרה בבית המשפט לאחר גזר הדין: "זה לא מנחם אותי. הוא היה צריך לקבל מאסר עולם. לקחת חיים של אדם זה לא משחק. האחיות שלו והמשפחה שלו צעקו עלינו ועל כולם. זה לא מספיק, לקחו את היהלום שגידלתי, הוא עמד להתחתן והשאיר לי צוואה". "הלך לי ילד שלא עשה רע לאף אחד. לבן אדם כזה אסור לחיות, הוא יקבל חנינה עוד 15 שנים", אמר נח יעקב, אביו של צחי. "נמשיך לחיות, יש לי משפחה ענפה וגדולה, כולם תומכים בי. בעזרת השם אני אצא מזה. כל הקרובים אלי תומכים בי. הזהרנו אותו כמה פעמים שלא להתווכח. בסוף בא ילד ככה סתם, בשביל מילה לא צריך לרצוח. אני רוצה שהנוער ישמע אותי, שיפסיקו עם הסכינאות הזו, לא טוב לילדים שלנו. כל החיים שלי אזכור אותו. לא צריך ללכת ברחוב עם סכינים, זה הורס משפחות שלמות, המשפחה הלכה לי וזה מה שקורה. אני מאוד מקווה שיהיה מסר לכנסת, שיחמירו כמה שיותר עם אנשים ששולפים סכינים". "העונש היה צריך להיות הרבה יותר כבד על מנת למנוע את הרצח הבא", אמרה קרובת משפחה אחרת, "הייתי בקבר שלו ודיברתי איתו ואני אלחם בשבילו את המלחמה. אני מאחלת לכל ההורים שיילחמו על הצדק. בעונשים צריך להחמיר איתם ולא להקל עליהם. להחמיר איתם שיראו וייראו".

 

[ben 911]

שוש תביני כדי להזיז ענינים צריך כסף והרבה

את ה"מצרך" הזה הממשלה והממונים על התקציבים לא ממהרים לשחרר לטובת עיניינים פעוטי ערך כגון חינוך מיוחד, שיכון עולים, רווחת קשישים, פליטי שואה...או אפילו אכיפת חוקים. ואנחנו יודעים בדיוק לאן "מתועל" הכסף.. ממש רק לא מזמן סגרו את אתר הקרוואנים האחרון שבו שיכנו את עולי אתיופיה.. שאגב הרבה מהם בגלל מצוקה כספית אינם מסוגלים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך רגילים..אז או שהם בפנימיות מצוקה, או שהם ברחובות..וכאן מתחיל לנבוט זרע הפורענות שעליו אנו מדברים.

 

[מישכיני ונרוצה]

נושא חשוב ביותר

הנושא הזה חשוב ביותר ובעל השלכות אדירות לאיכות החיים כאן.אבל לפני שמציעים פתרונות,צריך למצוא את הגורמים להתפשטות ולגידול בהיקף התופעה הזו.ברור גם, שאלימות איננה דווקא אלימות פיזית,כל מעשה או מילה או מחדל,הבא לפגוע באדם או להשפיע עליו לפעול בניגוד לרצונו,יחשב גם הוא לאלימות.אם נלך אחורה בזמן,נראה שכבר בשחר ההיסטוריה,לפחות היהודית,אנשים נקטו באלימות.אלימות הנובעת מתסכול,קין והבל.אלימות הנובעת מאדיאולוגיה שונה,אברהם ונמרוד.אלימות הנובעת ממניעים כלכליים,פרעה ובני ישראל.אלימות הנובעת מחילוקי דעות לגבי פתרונות רצויים,רצח גדליהו בן אחיקם,תופעת הסכינאות בסוף ימי בית שני.כלומר,נקיטת אמצעים אלימים נראתה ועדיין נראית כאמצעי פשוט לפתרון בעיות.אני זוכר שבילדותי נהגנו להשתמש בביטוי, "דם פותר בעיות". אני מתרשם, אם כי אני מודה שההתרשמות שלי היא אינטואיטיבית בלבד,ששורש העניין נעוץ בעובדה שחזקים יכולים להכריע באופן "אלגנטי ומהיר" את החלשים מהם.אז לגבי הפן הזה של האלימות,יש פתרון אלגנטי לא פחות,עונש מידי החברה באמצעות מנגנון החוק.אבל זהו פתרון מקומי בלבד,כלומר הוא איננו מטפל בגורמים לתופעה,אלא רק בסימפטום.לדעתי שורש העניין נעוץ ברמת המוסריות של פרטים בחברה ושל החברה כולה.ככל שרמתו המוסרית של אדם גבוהה יותר,כך הוא יהיה אלים פחות.לכן הפתרון נעוץ אם כך בחינוך. צריך לחנך מגיל צעיר ביותר,ולא באמצעים אלימים,שאלימות איננה דרך לפתרון בעיות.אם נסביר לילדינו שהאחר הוא בדיוק כמונו,שמגיע לו בדיוק מה שמגיע לנו. אם נשנן להם זאת שוב ושוב,הם יגדלו להיות אנשים המבינים שאלימות לא רק שאיננה פתרון,היא גם מעשה לא מוסרי.יש אנשים הטוענים שחלק מהאגרסיביות ההופכת לאלימות נעוצה במבנה הנפשי שלנו. כתשובה לכך אביא את דבריו של עמנואל קאנט,אבי תורת המוסר המערבית. הוא שלל את הקביעה הזו של מבנה נפשי לקוי,והביא את הטיעון הבא. מה קורה כשעומד שוטר בסביבה? האם אנשים נוקטים באמצעים אלימים או לא? מאחר וסביר מאוד מאוד להניח שלא נשמט הבסיס מתחת לטיעון הנפשי.השאלה היא מה עושים עכשיו?הרי לא נוכל אנשים מבוגרים בדרך שהצעתי. הוצאות להורג אינן פתרון וזאת מטעמים רבים, שלא ארחיב בהם כעת,הרחבתי מספיק גם כך.לכן נראה לי שעל עבירות אלימות "פעוטות",צריך להטיל עונשים כספיים גדולים. קנסות בסדר גודל של עשרות אלפי ואולי אפילו מאות אלפי שקלים,ירתיעו אנשים אלימים.איכשהו אנשים רגישים לכיסם.על עבירות מהסוג הגדול כמו רצח או הריגה,החוק כיום כבר עונה.עבירות בדרג הביניים צריכות להיות מטופלות הן במישור הכספי והן במישור הכליאתי. ברור גם שהדיון המשפטי צריך להיערך במהירות. מעבר לזאת יש צורך בהגדלת כוח השיטור,במקומות המיועדים לאלימות. העניין הוא, שכל זה דורש כסף,ואני סקפטי מאוד אם אכן ממשלה כלשהיא תסכים להגדיל את התקציב המשטרתי ואם אכן המשטרה תשתמש בגידול בתקציבה דווקא למטרה הזו.

 

[ערדניקית המקורית]

שושה..בוקר טוב..אני לא יודעת אם הצגת את המאמר

במקרה...אבל ..היום קוראים את פרשת.." עקב"...הדנה בשכר ועונש...בתחילת הפרשה כתוב:" והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ..ושמרתם..ועשיתם..אותם."..מאחר ו" המישלוחה מהסופר הגיעה" והרי חכמינו זצ"ל אמרו :" מי שלא טורח בערב שבת לא יהיה לו מה לאכול בשבת" .....אבל אני מציעה לעיין בפרשה...מה שאותי מטריד שאז וגם היום מתמקדים בעונש...ולא בשכר...ומאחר ואני דוגלת שוב...בחינוך...אני חושבת שצריך לשלב שכר... ועונש..[או להיפך] טוב לבינתיים הדגים כבר חסרי סבלנות....

 

[גאיה ק]

מגיל 0

כשזה מגיע להצבת גבולות, רוב ההורים אינם מיומנים מספיק ואינם עושים זאת בצורה מוצלחת ופה מתחילה הרעה החולה הזאת-אלימות. אלימות בני הנוער בכלל ובבתי הספר בפרט עולה חדשות לבקרים על סדר היום הציבורי ובמרוצת השנים ניכרת החרפה. בדיון הזה מתייחסים תמיד אל בעיות התנהגות של פרטים בחברה אולם אל לנו לשכוח כי התנהגות היא גם פונקציה של אינטרקציה עם הסביבה. התפקיד המוטל על הסביבה אינו רק התפתחות אינטלקטואלית... בתי ספר להורים וחוגי הנחיה היו צריכים להיות א,ב לפחות מגיל הגן. באשר לבתי הספר יש לעורר מוטיבציה אצל המורים ולהשקיע בטובים שבהם ושוב הגענו לנושא התקציבים.

 

[s h o o s h a]

חינוך ומערכת משפט ראויה

החינוך הוא הדבר הראשון שצריך לעמוד נגד עינינו כהורים ונגד עיניהם של המחנכים ומנהיגינו. ילדים שחיים בבתים נטולי גבולות, שחיים בצל אלימות קשה בתוך הבית- רק ברור הוא, לצערי, כי יביאו את המטען הזה שלהם החוצה. והתוצאות נראות לעיני כל. גם מערכת החינוך שאינה משקיעה כמעט דבר בחינוך ילדינו נגד האלימות. לא, לא מספיק להרחיק ילד שמתעלל בחבריו או נושא כלי רצח בכיסיו. וסכין יפנית רוצחת, 'אפילו' מספרים או סכין מטבח רגילה. אין שום סיבה שילד יגיע עם כאלו למקום הלימודים. אם יעמדו בכניסות לבתי ספר שומרים מיומנים שיקפידו על בדיקות תיקי התלמידים, יחסכו מאיתנו הרבה מאד מקרי רצח מזוויעים. אם יפסיקו מאבטחים בכניסות לקניונים ובתי שעשועים להיות אדישים ולסמוך על מראה עיניהם, גם כאן, יוכלו להיחסך הרבה חיים. אם השוטרים בכניסות למגרשי הכדורגל יהיו ערניים יותר, אם ההורים יהיו קשוחים יותר, אם ועוד הרבה אם ... יש מה לעשות, לפני התקציבים, אלא במסגרת מה שיש. וכמובן שצריך לתגבר את המשטרה, אבל לתגבר אותה באנשים שיוכשרו במיוחד לתפקידים שכאלו, ויש לתגבר את בתי המשפט בשופטים מחמירים, ויש לשנות בחקיקה את העונשים הקבועים בחוק ולהשתמש בהם, ולחדול מענישה של 'מעצר בית' שמסתבר שפשוט מצפצפים עליו ובכלל- מי מוודא???? יש מה לעשות! צריך רק את האנשים שירצו ליצור את השינוי ולא יסתפקו במתן עצות לשינוי. יתוגמלו אלו העוסקים במלאכה, יוכשרו נוספים, יתוגברו כוחות, יוענשו הפושעים באופן חמור ובלתי מתפשר. נקום כולנו ונעשה, רק כך אולי נצליח להביא לשינוי המיוחל.

 

[גאיה ק]

לא יעזור ,שושה

כל מה שכתבת כרוך בתקציבים.

 

[s h o o s h a]

גם תקציבים

השופטים? יש מהם. שיפעילו ויחמירו בענישה. לשם כך אין כרגע צורך בתיקצוב מחדש. השוטרים בכניסות למגרשים מוצבים שם, שיקפידו יותר. לשם כך אין כרגע צורך בתיקצוב מחדש. השומרים בכניסות לבתי הספר- שיגלו יותר ערנות, הרי הם שם ויודעים מה יכול 'להסתתר' בילקוטים התמימים לכאורה. לשם כך אין כרגע צורך בתיקצוב מחדש. וההורים- שיצאו מהאדישות ויתחילו לחשוב שבכל רגע נתון יכול להיות ילדם זה שעליו תספר כתבה בעיתון. ולשם כך בטח ובטח שאין כרגע צורך בתיקצוב מחדש. אז נכון, צריך תקציבים אבל בהחלט יש ממה להתחיל. ויפה שעה, הרבה שעות, קודם.

 

[צפורת הנפש]

שושה לדעתי אלימות וכל מיני עבירות על החוק יש

לדעתי להתמודד ע"י אכיפת חוק רצינית כל זמן שפושעים בכל סדר גודל שהוא יודעים שאין ממש ענישה הולמת הם אינם פוחדים אם נער שמסתובב עם אולר ודוקר או אפילו רק מאיים ידע שהוא נכלא לכמה שנים טובות או נהג שעובר באור אדם יודע שרשיונו ישלל לצמיתות הוא יחזוב כמה וכמה פעמים אם לעבור עביר שיהיה לנו סוף שבו נפלא