ולגבי קולות של בע"ח... חחחחחחח ואני אספר פה על ציפורי לילה
או אפילו אנקוב בשם הציפורי - תנשמת...
ומה הסיבה שלתנשמת קראו תנשמת? בעבור הנשימות הכבדות שהיא משמעיה...
טון כבד וחד גוני להחריד... ומעשה שהיה כך היה...
הרחוב שבו התגוררו הורי אישי במקום טוב בצפון הארץ, רחוב צר כביש
קצר באורך שלו... ובעיקר שמני צדדיו בתים חד קומתיים. צנועים יחסית להיום...
צנועים מאוד מאוד אפילו... החצרות נועדו לגינות, דשא וכו'. גגות הבתים רעפים...
מצד העליון של הרחוב מתגוררות משפחות ממוצא שונה, אשכנזיות כולן... אבל
פולנים, צברים, הונגרים, ועוד כהנה וכהנה אירופה ואפילו מש'. אמריקאית אחת.
מצד הנמוך מהכביש?
באותם השנים של תחילת שנות ה-80? מעל 90% דוברי הונגרית ועוד עשרה אחוזים שרכשו בתים מדוברי הונגרית...
ויהודי הונגריה סבלו בשואה סבל נוראי...
וכך באמצע הרחוב ממש... מקוננת תנשמת בנצלה רעף שהורם לימי הקיץ
לטובת אוורור הבוידם... (המחסן שעל הגג).
היתה התנשמת יושבת ונושמת בכבדות - כציפור לילה... בלילות...
או אז היתה אומרת אם אישי לבעלה 'תשמע את אפרים... מסכן איך נושם...
כל כך סבל'... והשניים חוזרים להירדם תוך רחמיהם על אפרים השכן. ואפרים?
אפרים מתעורר ושומע את הנשימות הכבדות של ברי השכן... אומר אפרים לרעייתו שלצידו
'תשמעי איך ברי נושם מסכן... באמת סבל, אשתו ושניים מבניו לא שרדו...'
וחוזרים להירדם תוך שהם מרחמים מאוד על ברי השכן... שמתעורר לקול הנשימות הכבדת של התנשמת...
ואומר לרעייתו שלצידו... 'תקשיבי לנשימות הכבדות של יחיאל... מסכן יחיאל... באמת מסכן כמה סבל...
ולא רק שכל כך סבל... נשאר לבדו לגמרי ממשפחה גדולה... מסכן' אמרו וחזרו להירדם...
מרחמים על יחיאל שלא יכול לישון ודאי ונשימותיו כבדות כ"כ...
ויחיאל שלא זו בלבד שהתאלמן... חודשים ספורים קודם לכן... אלה שבנו ובתו היגרו לאמריקה
לעשות כסף ושכחו אותו... לא מתקשרים, מכתב לא שולחים.ויחיאל שהיה מתעורר כולו מזיע
כשחולם הוא על שעבר 'שם'... לילה לילה... רק מיום שנשאר לבדו הסיוטים הולכים ומחריפים...
והוא שומע את כל הנשימות הכבדות של יוז'י , וביודעו שיוז'י לא זו בלבד שאיבד את משפחתו... ואת שתי בנותיו ורעייתו שנקרעו ממנו פיזית ממש...
אלה שביוז'י פגעו שני קליעים... קליע בכל רגל עת ברח ליער במסע מוות...
ועד ליומו האחרון יהלך כהולך ברווז... ורעייתו שאיתו? שעברה סבל נוראי וגם נקברה חיה...
וניצלה בין גוויות פולטות גזים חופרת בשתי ידיה אל האויר הצח... אל חיים שלא יחזרו לעולם להיות
מה שהיו... ועוד שסרבה ללדת ... והבן שחבקה... בא להם בהפתעה גמורה...
ואיש לא אמר לאיש את שחשב על שכנו בלילה ועוד לילה ועוד לילה...
עד ש... החלו לבקוע ביצי התנשמת שיושבת היתה לילה לילה בקינה ודוגרת... ואז בליל של נשימות
הסביר לדרי הרחוב שסיפרו זה לזה איך חשבו... ואיך ריחמו... והשמחה היתה גדולה...
גדולה מאוד (סיפור אמיתי להוציא שמות גיבורי הסידרה)...