אלמונית פולנית
New member
איך מתנתקים מחברה?
שלום, אני חדשה
חיפשתי פורום שיתאים להעלות את הסוגיה שלי, אותה הצגתי בכותרת, ואני מקווה שהגעתי למקום הנכון.
הסיפור הוא כזה: יש מישהי שאנחנו חברות כבר מספר שנים, אבל החברות ביננו היא סוג של טעות. כבר שנים שאני משתגעת ממנה, ועלו לי בראש לא אחת מחשבות שאולי כדאי לנתק איתה את הקשר, אבל זה לא ממש קרה עד עכשיו. חלק מהעניין היה שלקח לי זמן להבין שהבעיה היא אצלה - היו לא מעט פעמים שהיא הצליחה לגרום לי להרגיש לא בנוח ואשמה בדברים שממש לא הייתי אשמה בהם. אני אנסה להסביר מה פחות או יותר הסיפור, כשהשורה התחתונה זה שאני חושבת שיש לה יכולות חברתיות לקויות, ולכן היא מתנהגת כמו שמתנהגת, בצורה שמפריעה לי ואני בטוחה שלא רק לי (אזהרת חפירה
).
יש לה נטייה לדבר בציניות מוגזמת שלפעמים גולשת לתוקפנות, ובהרבה מקרים מעליבה, ונראה שלא משנה מה אני אעשה - תהיה לה תגובה תוקפנית ומאשימה. דוגמה טיפוסית: היא שואלת מה אני עושה בערב מסוים, אני מספרת לה על התוכניות שלי ומציעה לה להצטרף, והיא בתגובה אומרת שזה ממש מטופש מצידי להציע לה להצטרף כי היא לא אוהבת דברים כאלו וגם אם ישלמו לה היא לא תלך לדבר כזה. מהצד השני, היו פעמים שהיא נעלבה שלא הזמנתי אותה להצטרף לאירוע זה או אחר, בזמן שהסיבה שלא הזמנתי אותה זה או כי היא יידעה אותי מראש שיש לה תוכניות אחרות באותו מועד, או כי היה מדובר במשהו מהסוג שהיא הבהירה לי בעבר שהיא לא אוהבת. זה משהו שקרה לא מעט פעמים, וכל פעם היא הציגה את זה כאילו אני לא בסדר ולא מתנהגת כמו חברה - בשני המצבים. באופן כללי - אני גם לא כל כך אוהבת לצאת לבלות איתה, כי היא כמעט תמיד מדברת בתוקפנות גם לאנשים אחרים - מלצרים במסעדות, מוכרים בחנויות, סתם אנשים ברחוב שלא באים לה בטוב בעין, וזה יוצר אווירה מאוד לא נעימה.
יש לה גם נטייה לעוות דברים ולהתעקש, בגלל זה בין היתר אני לא משתפת אותה כבר תקופה ארוכה בדברים שקורים לי, כי התוצאה היא שהיא מעוותת וטוענת דברים שאין שום קשר בינם לבין המציאות, וכשאני שואלת מאיפה היא הביאה את זה היא טוענת שאני אמרתי את זה, ומתעקשת ומתווכחת. על אותו משקל - היא התווכחה איתי בעבר על דברים כל כך דביליים, היא תמיד "יודעת יותר טוב" מה קורה בחיים שלי ומה אני אוהבת או לא אוהבת, ומתווכחת איתי כשאני מנסה להסביר לה שהיא טועה. בפעמים אחרות היא הוכיחה לי שהיא פשוט לא מכירה אותי, בצורת להביע פליאה עצומה על דברים שהם דיי חלק ממני וממי שאני, וזה דבר שהתבטא גם בדברים אחרים כמו מתנות שהיא קנתה לי ליום ההולדת - קרה יותר מפעם אחת שנשאלתי ע"י חברים אחרים מה לעזאזל עבר לה בראש כשהיא קנתה לי משהו שהוא כל כך כל כך לא אני ולא קשור אלי, וזה כשעל המתנות האלו היא הוציאה סכומים מכובדים, ככה שזה לא שהיה מדובר במשהו מכוון או בניסיון לחסוך, אלא בקטע באמת לא ברור.
והקטע שהכי מפריע לי (וזה כשיש עוד קטעים קטנים שלא ציינתי): נראה שהאינטליגנציה הרגשית שלה לא הכי מפותחת, ובזמן שהיא מתנהגת בצורה שלא ממש נראית חברית, היא כאילו מנסה מנגד "להראות לי" איזו חברה מדהימה היא, וזה נעשה בצורה מאוד צורמת. אתם מכירים את אלו ששואלים למה אתם עצבנים/עצובים בזמן שאתם ממש לא, ומתעקשים שאתם נראים עצבנים/עצובים ודורשים שתגידו מה קרה? איתה זה קרה דיי הרבה פעמים ובאמת בלי סיבה. הייתה פעם שהיא התקשרה אלי אחרי אירוע שמאוד נהניתי בו וחקרה למה אני עצובה, וכשתהיתי מה גורם לה לחשוב ככה היא הביאה טיעונים ממש מטופשים (שיר ששמתי בפייסבוק, באמת לא משהו שאפשר להבין ממנו שאני עצובה, משהו סתמי שקרה שבועיים לפני כן ואני כבר שכחתי והיא החליטה שאני עצובה בגללו וכו'). כשאמרתי לה שאני לא מבינה מה היא רוצה היא הגיבה בתוקפנות ואמרה שהיא מנסה לעזור לי ולהיות חברה ואני מגיבה לא יפה... היו עוד מקרים כאלו, וכל פעם היא הציגה את זה כאילו היא החברה המקסימה שמנסה לתמוך ולעזור ואני פוגעת בה שמגיבה "לא יפה".
כתבתי כל כך הרבה והבאתי למעשה רק דוגמיות, יש לי עוד הרבה לשפוך, ומהצד באמת נראה שאני מזוכיסטית שנשארתי בקשר עם הבחורה הלא ברורה הזאת שעשתה לי דיי רע כל כך הרבה זמן. מנגד - איך מתנקים קשר? פשוט מפסיקים לענות לה לטלפונים ומוחקים אותה מהפייסבוק? זה מרגיש לי כמו חטיבת ביניים ולא מרגיש מתאים במיוחד. לדבר איתה אני לא חושבת שיש טעם ואני גם לא חושבת שזה ייתן הרבה, כבר היו לנו "ויכוחים" בעבר אחרי שהיא ממש הגזימה, וכל פעם היא הציגה את זה כאילו היא החברה הטובה שמנסה לעזור ולתמוך ואני זאת שלא מעריכה את זה ועוד יוצאת נגדה, כשהיא לא בחלה בעיוות העובדות ושקרים גסים בשביל "להוכיח" את זה, וכשהעמדתי אותה לגבי השקרים שהיו באמת דביליים, היא לא הגיבה (וזה קרה לפחות 3 פעמים). יש עוד קטע שקרה לאחרונה שהוא דיי קשה לי, לגביו אולי אשתף בהמשך, אבל הוא כלל הודאה שלה בדבר שעשתה דיי ממזמן שהוא לא חברי בעליל (אני לא הייתי עושה דבר כזה לאף אחד, וזה משהו שבדרך כלל עושים רק למישהו שממש ממש שונאים), וכשהיא סיפרה לי על זה היא עוד סיפרה את זה בחיוך ענק, וזה בזמן שמדובר במשהו דיי קשה שיצר פגיעה דיי משמעותית בי ואני לא הייתי מודעת שהיה לה חלק בזה, והנימוק שלה לכך שהיא לא שיתפה אותי בזה עד עכשיו זה שהיא לא רצתה שאני אפגע (נימוק מאוד מטופש). בדיעבד, הייתי צריכה להודיע לה באותו רגע שהיא סיפרה לי שאני לא מוכנה לדבר איתה יותר, אבל הייתי יותר מדי בהלם ולקח לי זמן לקלוט ולעכל את הסיפור. גם אחרי הקטע הזה היא המשיכה עם הניסיונות להציג איזו חברה מדהימה היא וכמה שהיא משקיעה בי ומנסה לעזור לי (ייסורי מצפון? מנסה לשכנע אותי שבעצם היא כן חברה ממש טובה למרות מה שעשתה?). גם במקרה הזה היא לא בוחלת בשינוי העובדות במטרה להמעיט מהעוצמה של מה שעשתה, והיא שוכחת שיש דברים שאני כן מודעת אליהם ככה שאני יודעת שהיא "קצת" מעוותת דברים.
השורה התחתונה - אני לא מסוגלת להיות חברה שלה יותר, אני גם לא רוצה וגם אחרי כל הקטעים האלו מרגיש לי צבוע להעמיד פנים שהכל כרגיל, ואני לא יודעת איך לעשות את הצעד ולהוציא אותה מהחיים שלי. אני מניחה גם שאם איעלם לה מהחיים פתאום היא תדרוש הסברים, ויהיה לי דיי קשה להסביר לה - במיוחד כי נראה שהיא לא מבינה מה לא תקין בהתנהגות הכללית שלה, ועל אחת כמה וכמה המקרה של הדבר שהיא עשתה.
אם מישהו קרה הכל - קבל ח"ח, ואשמח לקבל תגובה כלשהי...
שלום, אני חדשה
הסיפור הוא כזה: יש מישהי שאנחנו חברות כבר מספר שנים, אבל החברות ביננו היא סוג של טעות. כבר שנים שאני משתגעת ממנה, ועלו לי בראש לא אחת מחשבות שאולי כדאי לנתק איתה את הקשר, אבל זה לא ממש קרה עד עכשיו. חלק מהעניין היה שלקח לי זמן להבין שהבעיה היא אצלה - היו לא מעט פעמים שהיא הצליחה לגרום לי להרגיש לא בנוח ואשמה בדברים שממש לא הייתי אשמה בהם. אני אנסה להסביר מה פחות או יותר הסיפור, כשהשורה התחתונה זה שאני חושבת שיש לה יכולות חברתיות לקויות, ולכן היא מתנהגת כמו שמתנהגת, בצורה שמפריעה לי ואני בטוחה שלא רק לי (אזהרת חפירה
יש לה נטייה לדבר בציניות מוגזמת שלפעמים גולשת לתוקפנות, ובהרבה מקרים מעליבה, ונראה שלא משנה מה אני אעשה - תהיה לה תגובה תוקפנית ומאשימה. דוגמה טיפוסית: היא שואלת מה אני עושה בערב מסוים, אני מספרת לה על התוכניות שלי ומציעה לה להצטרף, והיא בתגובה אומרת שזה ממש מטופש מצידי להציע לה להצטרף כי היא לא אוהבת דברים כאלו וגם אם ישלמו לה היא לא תלך לדבר כזה. מהצד השני, היו פעמים שהיא נעלבה שלא הזמנתי אותה להצטרף לאירוע זה או אחר, בזמן שהסיבה שלא הזמנתי אותה זה או כי היא יידעה אותי מראש שיש לה תוכניות אחרות באותו מועד, או כי היה מדובר במשהו מהסוג שהיא הבהירה לי בעבר שהיא לא אוהבת. זה משהו שקרה לא מעט פעמים, וכל פעם היא הציגה את זה כאילו אני לא בסדר ולא מתנהגת כמו חברה - בשני המצבים. באופן כללי - אני גם לא כל כך אוהבת לצאת לבלות איתה, כי היא כמעט תמיד מדברת בתוקפנות גם לאנשים אחרים - מלצרים במסעדות, מוכרים בחנויות, סתם אנשים ברחוב שלא באים לה בטוב בעין, וזה יוצר אווירה מאוד לא נעימה.
יש לה גם נטייה לעוות דברים ולהתעקש, בגלל זה בין היתר אני לא משתפת אותה כבר תקופה ארוכה בדברים שקורים לי, כי התוצאה היא שהיא מעוותת וטוענת דברים שאין שום קשר בינם לבין המציאות, וכשאני שואלת מאיפה היא הביאה את זה היא טוענת שאני אמרתי את זה, ומתעקשת ומתווכחת. על אותו משקל - היא התווכחה איתי בעבר על דברים כל כך דביליים, היא תמיד "יודעת יותר טוב" מה קורה בחיים שלי ומה אני אוהבת או לא אוהבת, ומתווכחת איתי כשאני מנסה להסביר לה שהיא טועה. בפעמים אחרות היא הוכיחה לי שהיא פשוט לא מכירה אותי, בצורת להביע פליאה עצומה על דברים שהם דיי חלק ממני וממי שאני, וזה דבר שהתבטא גם בדברים אחרים כמו מתנות שהיא קנתה לי ליום ההולדת - קרה יותר מפעם אחת שנשאלתי ע"י חברים אחרים מה לעזאזל עבר לה בראש כשהיא קנתה לי משהו שהוא כל כך כל כך לא אני ולא קשור אלי, וזה כשעל המתנות האלו היא הוציאה סכומים מכובדים, ככה שזה לא שהיה מדובר במשהו מכוון או בניסיון לחסוך, אלא בקטע באמת לא ברור.
והקטע שהכי מפריע לי (וזה כשיש עוד קטעים קטנים שלא ציינתי): נראה שהאינטליגנציה הרגשית שלה לא הכי מפותחת, ובזמן שהיא מתנהגת בצורה שלא ממש נראית חברית, היא כאילו מנסה מנגד "להראות לי" איזו חברה מדהימה היא, וזה נעשה בצורה מאוד צורמת. אתם מכירים את אלו ששואלים למה אתם עצבנים/עצובים בזמן שאתם ממש לא, ומתעקשים שאתם נראים עצבנים/עצובים ודורשים שתגידו מה קרה? איתה זה קרה דיי הרבה פעמים ובאמת בלי סיבה. הייתה פעם שהיא התקשרה אלי אחרי אירוע שמאוד נהניתי בו וחקרה למה אני עצובה, וכשתהיתי מה גורם לה לחשוב ככה היא הביאה טיעונים ממש מטופשים (שיר ששמתי בפייסבוק, באמת לא משהו שאפשר להבין ממנו שאני עצובה, משהו סתמי שקרה שבועיים לפני כן ואני כבר שכחתי והיא החליטה שאני עצובה בגללו וכו'). כשאמרתי לה שאני לא מבינה מה היא רוצה היא הגיבה בתוקפנות ואמרה שהיא מנסה לעזור לי ולהיות חברה ואני מגיבה לא יפה... היו עוד מקרים כאלו, וכל פעם היא הציגה את זה כאילו היא החברה המקסימה שמנסה לתמוך ולעזור ואני פוגעת בה שמגיבה "לא יפה".
כתבתי כל כך הרבה והבאתי למעשה רק דוגמיות, יש לי עוד הרבה לשפוך, ומהצד באמת נראה שאני מזוכיסטית שנשארתי בקשר עם הבחורה הלא ברורה הזאת שעשתה לי דיי רע כל כך הרבה זמן. מנגד - איך מתנקים קשר? פשוט מפסיקים לענות לה לטלפונים ומוחקים אותה מהפייסבוק? זה מרגיש לי כמו חטיבת ביניים ולא מרגיש מתאים במיוחד. לדבר איתה אני לא חושבת שיש טעם ואני גם לא חושבת שזה ייתן הרבה, כבר היו לנו "ויכוחים" בעבר אחרי שהיא ממש הגזימה, וכל פעם היא הציגה את זה כאילו היא החברה הטובה שמנסה לעזור ולתמוך ואני זאת שלא מעריכה את זה ועוד יוצאת נגדה, כשהיא לא בחלה בעיוות העובדות ושקרים גסים בשביל "להוכיח" את זה, וכשהעמדתי אותה לגבי השקרים שהיו באמת דביליים, היא לא הגיבה (וזה קרה לפחות 3 פעמים). יש עוד קטע שקרה לאחרונה שהוא דיי קשה לי, לגביו אולי אשתף בהמשך, אבל הוא כלל הודאה שלה בדבר שעשתה דיי ממזמן שהוא לא חברי בעליל (אני לא הייתי עושה דבר כזה לאף אחד, וזה משהו שבדרך כלל עושים רק למישהו שממש ממש שונאים), וכשהיא סיפרה לי על זה היא עוד סיפרה את זה בחיוך ענק, וזה בזמן שמדובר במשהו דיי קשה שיצר פגיעה דיי משמעותית בי ואני לא הייתי מודעת שהיה לה חלק בזה, והנימוק שלה לכך שהיא לא שיתפה אותי בזה עד עכשיו זה שהיא לא רצתה שאני אפגע (נימוק מאוד מטופש). בדיעבד, הייתי צריכה להודיע לה באותו רגע שהיא סיפרה לי שאני לא מוכנה לדבר איתה יותר, אבל הייתי יותר מדי בהלם ולקח לי זמן לקלוט ולעכל את הסיפור. גם אחרי הקטע הזה היא המשיכה עם הניסיונות להציג איזו חברה מדהימה היא וכמה שהיא משקיעה בי ומנסה לעזור לי (ייסורי מצפון? מנסה לשכנע אותי שבעצם היא כן חברה ממש טובה למרות מה שעשתה?). גם במקרה הזה היא לא בוחלת בשינוי העובדות במטרה להמעיט מהעוצמה של מה שעשתה, והיא שוכחת שיש דברים שאני כן מודעת אליהם ככה שאני יודעת שהיא "קצת" מעוותת דברים.
השורה התחתונה - אני לא מסוגלת להיות חברה שלה יותר, אני גם לא רוצה וגם אחרי כל הקטעים האלו מרגיש לי צבוע להעמיד פנים שהכל כרגיל, ואני לא יודעת איך לעשות את הצעד ולהוציא אותה מהחיים שלי. אני מניחה גם שאם איעלם לה מהחיים פתאום היא תדרוש הסברים, ויהיה לי דיי קשה להסביר לה - במיוחד כי נראה שהיא לא מבינה מה לא תקין בהתנהגות הכללית שלה, ועל אחת כמה וכמה המקרה של הדבר שהיא עשתה.
אם מישהו קרה הכל - קבל ח"ח, ואשמח לקבל תגובה כלשהי...
