איך מתחילים?

guliver182

New member
איך מתחילים?

ערב טוב, אני בן 22 נראה מעולה ומעולם לא הייתי במערכת זוגית כלשהי או אפילו בניסיון כזה או אחר. אני מאוד מעוניין להתחיל ויש לי מלא פחדים. קודם איך להתחיל? לאיזה מקומות ממולץ ללכת בתור התחלה? כל עצה תתקבל בברכה.
 

guliver182

New member
יודעת מה ? להתחיל גם עם בחורות וגם עם אנשים

באופן כללי ...
אני חייל משוחרר, "מדלג" בין עבודות, לא ממש עם אינטרקצייה כזו או אחרת במשך היום, וכן יש לי פחדים, כמו למשל השנייה הראשונה הזאת שאני מנסה ליצור קשר כזה או אחר, ואני ניגש ואז יש את החשש שאני יסורב מהצד השני. אצלי זה מתבטא ברמה מוגזמת כמו למשל רעידות, או הזעה בידיים (ולרוב הכל ביחד), וברוב המקרים אני מוותר. וזו רק דוגמה אחת מיני רבים.
 

modei

New member
מתחילים עם.. חיוך.

תחשוב תמיד על הגרוע מכל, מה כבר יכול להיות עם תאזור אומץ?
סירוב?
OK אז קיבלת סירוב, מה האסון בזה? כל אדם מקבל סירובים כאלה ואחרים בחייו.
לא מתים מזה.
זכור את הפתגם
מי שלא מעיז לא מתיז.
( יודע שכותבים מעז)
זכור כל יום שעובר, לא חוזר.
אתה בטוח ראית בחייך ילדים קטנים שמתכווצים מפחד שכלב מתקרב אליהם.
וכמה שאומרים להם הוא לא נושך, בוא תראה איזה מאמי, וחמוד הוא, בוא תלטף לא יקרה לך כלום
והילד מתכווץ,ופוחד,וכמעט מתעלף.
והכלב מה בסך הכל רצה? שילטפו וישחקו איתו.
אז יש ילדים שישתכנעו ויעשו צעד וילטפו, ויראו שזה כיף, ויפסיקו לפחד,
ואחלה.
ויש כאלה שזה ייקח להם יותר זמן.
כל אדם בקצב שלו.
נסה פשוט להכניס לעצמך לראש שככל שתנסה יותר, תעז יותר, הסיכוי שלך יגדל יותר
ואיתו כמובן גם כמות הסירובים שתקבל
וזה בסדר.
אתה לא מצליח לבד?
שקול טיפול פסיכולוגי ע"י איש מקצוע.
לא בושה, לא אסון.
להישאר במצבך ללא טיפול אם טיפול עצמי, או בסיוע אנשי מקצוע זה חבל.
 

guliver182

New member
היי אני מטופל אצל פסיכולוגית 4 חודשים בערך

היא עובדת איתי על טיפול קוגניטיבי ואני לא כל-כך רואה תוצאות כלשהן בשלב הזה.
אהבתי את המשפט שלך "מי שלא מעיז לא מתיז", זה כמו המשפט הידוע "מי שתבייש מתייבש" הכל אותו עיקרון, ואני צריך לעבוד על הקטע של הסירובים. איך להרים את עצמי אחרי סירוב שמן הסתם אני יקבל מתישהו, ולא להפסיק לנסות אחרי סירוב שכזה.
 
אתה צריך להעלות את זה מולה

אחרי 4 חודשים אצל מטפלת קוגנטיבית, היתי מצפה לראות שיפור.
אתה מתאר מצב של חרדה חברתית. זה לא קל בכלל וחבל למשוך את זה יותר מדי זמן.
תספר לה שאתה לא מרגיש שיפור ותשאל לדעתה.
אם התשובה לא תראה לך או שלא יהיה שיפור - אל תחשוש לחפש מטפל/ת אחרים. גם במטפלים יש כל מיני ולפעמים לוקח זמן למצוא את האדם הנכון.

בהצלחה!
 

Anigodin75

Member
מסכים עם קיי רק שתזכור שני דברים:
1. עם כל ההילה של ה'פסיכולוגית' היא בסופו של יום אשת מקצוע כמו כל נותן שירות מוסמך אחר. וגם בקרב פסיכולוגים יש גרועים ויש טובים.
2. יש מצב שהשיטה הזאת לא מתאימה לך או צריכה שילוב עם משהו אחר. אבל זה מחזיר להערה הראשונה.
 
למה "מדלג"?

יש לך קושי להתמיד בעבודה מסויימת? קושי בתקשורת בין אישית?

מה אתה אוהב לעשות? יש לך תחביבים?

תקשורת עם אנשים וספציפית עם בנות זה משהו שצריך להתאמן עליו.
תתחיל בקטן. אל תציב לך מטרה שמעבר ליכולות שלך כרגע וגורמת לך לחרדה גדולה. תחליט למשל שהמטרה היא לקבל איזה מידע פשוט. לגשת לבחורה בבר/בעבודה/בקבוצת התנדבות/בקבוצת ג'וג'יטסו ולשאול אותה אם יש לה המלצה לספר טוב או סרט. בכלל לא משנה אם הבחורה מוצאת חן בעינך- העיקר להתחיל לדבר עם כמה שיותר. אחרי שהצלחתי במשימה הזו ואתה מרגיש פחות חרדה- תעלה את האתגר.

אני גם ממליצה לך להתנדב, להרשם לקבוצת ספורט או כל דבר אחר שיש בו אנשים. ככה תפסיק לשבת עם עצמך מול המחשב ותתחיל לפגוש אנשים אמיתיים!
 

guliver182

New member
נכון מסכים עם כל מילה!

אני סבור כמעט ב 100% שיש לי חרדה חברתית. אני חושש בעיקר מלהתחייב לבן אדם מסוים איתו או איתה אני מדבר או מנסה לפחות ... זה נשמע קצת מופרך "להתחייב", אבל אני מרגיש שזה הדבר העיקרי שמונע ממני הרבה דברים טובים בחיים. מפה ועד לדיכאון הדרך לא ארוכה וזה מה שקורה לי בתכלס כבר די הרבה זמן. אנסה ליישם משהו ממה שנתנו לי פה בפורום. תודה.
 

פופאפ

New member
חרדה היא תוצאה לא סיבה

לדעתי נסה להתמקד בסיבה הספציפית - להדחיק אותה אם ניתן או לשפר את התחושה.
ראשית עשית צעד בכך שהעלת את הנושא בפורום ותוכל תמיד להמשיך לדווח ולשתף במסגרות כאלו.
ראית שאיכפת לאחרים והצלחת בצורה שניסחת לעורר ענין, כי לרב יש מעצורים כאלו ואחרים.

הרעיון לנסות כל פעם אינטרקציה בחוץ טוב, אבל לשלב אותו עם דמיון לאן אתה שואף.
איך נראים לך היחסים שיתממשו, איפה משתלבת התשוקה המינית.
חרדה נובעת ממשהו מאוד מוגדר. חבל להכיל על עצמך חרדה כללית
ובכלל מה באמת גרם לך ספציפית לגשת למטפלת - אולי זה קצה החוט להבנת עצמך.
 
רק בלי ה'שלך' שבסוף


 

פופאפ

New member
את מחפשת בסיס "מחקרי" לכל תובנה ?

האם לפני קיום יחסים כלשהם את מדקלמת את סיבתם הפסיכולוגית המקובלת
כמו דתיים שמברכים ברכת מזון?
אני כותב מתחושותי מהגיון בריא. חרדה היא סה"כ *מינוח* שמאמצים לו תסמינים
כמו כל תאור מילולי לתחושה שמזוהה אצל רבים.
מה לא הגיוני בכך שתחושה המוכנה חרדה או פחד או מעצור נובעים ממקור גשמי מסויים?
הרי התחושות מטרתן להגן עלינו מפגיעה ואותו מרכיב שמפריע לבחור הוא שגורם לחרדה
אם בכלל -
יותר הגיוני לחפש תופעות חרדה ללא הסבר ?סתם חרדה בפני עצמה?
 
מה הקשר אלי ולקיום יחסים?

אתה מציאה לו להדחיק - כי להדחיק זה פתרון?

חרדה זה לא פחד, למרות שבעברית משתמשים בהם כמילים נרדפות.

פחד: המבחינה נפשית הפחד הוא למעשה פחד מדבר מוגדר וממוקד אשר ההתמודדות עימו נעשית באופן רציונאלי ובאופן שמכוון להשיג מטרה מסוימת לאור איזשהו שיקול דעת. כמו נגיד לפחד רציונאלי מלעלות על גשר חבלים מתנדנד.

חרדה: מתפתחת כעניין נלווה ומכוונת לסיטואציה שבה האדם נמצא כלומר, מתרחשים שני דברים במקביל פחד וחרדה שנלווית אליו.

מה המקור של חרדה חברתית? האם מקור חרדה חברתית משותף לכל הסובלים ממנה? האם יש מקום להפריד בין חרדה חברתית וחרדה אחרת?

על תוהה מה בהגיון שלך מוביל אותך למחשבה שלהדחיק זה פתרון יעיל או בר ביצוע? אתה יכול לספר לי על מצב שאתה התמודדת איתו, או על מחקרים אם אתה רוצה. אבל הגיון בריא..? ממממ.. לא השתכנעתי שיש פה.
 

פופאפ

New member
יש לך תוכי?

אני מציע להדחיק את הגורם שמפריע- אם ניתן
פתרון ההדחקה הינו עובדה שרירה וקיימת, כדרך לעשות מה שחרדים או מפחדים ממנו.
חרדה חברתית לדעתי זה בולשיט שתי מילים ללא שום משמעות קיומית.
את יכולה להגדיר מישהי עם חרדה חברתית כשבעצם היא מתביישת מחצ'קון מציק..
זו בדיוק מהות הפסיכולוגיה התעלמות גורפת מכל היבט פיזיולגי אנושי.
במקרה כזה יש אפשרות להדחיק או לטפל חיצונית
מי שיקבע מה חומרת הבעיה היא האדם עצמו לפי האפשרויות וסדר היום שלו.

כל המחקרים שמתבססים על מינוחים ערטילאיים כגון חרדה חברתית הם גיבוב של שטות אחת על גבי השניה.
שימי לב איך בכלל כותבים כאן לבחור בלי שראית אותו פיזית ומנסים ליישם עליו מינוחים שכאלו - לא רציני.
 
אני מבינה שיש לך נסיון רע עם פסיכולוגים

אל תשליך את זה על כל הענף.
חלק לא מבטל מהם עושים עבודת קודש.
 

פופאפ

New member
חס וחלילה גם מכשפים באפריקה קדושים

פסיכולוגיה היא ביצה סרוחה
אין לי שום נסיון מעבר לקומון סנס
כשמריחים משהו קלוקל עדיף לי לא לטעום
מה תעשי לי? זכותי להביע את התרשמותי שהם תרמית ורמיה.
כשהאבחונים הם מילים אפשר למוטט אותם במילים
- זה על רגל אחת פדיחה ובדיחה גדולה.
לא חייבים להוקיר אותם ולא מנועים לתת הסבר ועצה לכל אחד..
 
למעלה