איך מתחילים תהליך?

בהחלט

להתאבל זה חלק מהעניין, על כל (או רוב) שלביו המוכרים של האבל. אחריו תוכלי להמשיך לצעוד בדרך שתבחרי לך
 

ye44

New member
הלו חסר מים במדינה סגרי את הברז ../images/Emo8.gif

תאספי את עצמך חדל טלנובלות יש לך ילדים לגדל ואת צריכה להיות חזקה בשבילם ,הוא הלך יבוא יותר טוב ,תלחצי לסיים את התהליך כמה שיותר מהר כך ייטב לך .
 

holabo

New member
../images/Emo24.gif

קשה לי לתאר איך מתמודדים עם פצצה כזו "מהיום להיום" אני ידעתי שהפרידה הסופית תגיע חצי שנה לפני שעשינו את הצעד. וכשכבר עשינו אותו לא האמנתי שזה אמיתי. הכאב היה כל-כך חזק. זה היה רק לפני חודש. וכבר, בפרק זמן קצר כל כך אני מרגישה כל כך שלווה וכל כך מלאה בכוחות. אם היו מישקעים, בחרתי לסלוח. כמו שכבר כתבתי לך - לא בשבילו. בשבילי. אני לא מוצאת טעם בכעסים ומרירות. הוא ארז את מזוודה, ואני, כמוך בהיתי בארון הריק. ואז התחלתי לפזר בגדים. מילאתי את החלל הריק ושמחתי על כל המקום החדש שנוצר לי. לא רק בארון. בחיים. שולחת לך את כל הכוחות. ותזכרי, שלא ירחק היום, וכל זה יהיה מאחוריך.
 

talilula1

New member
אחרי 25 שנים

כך לפתע, הוא החל להשמט לי מהחיים, מבלי שהיה בידי לשנות מאום, -אתה תמיד תהיה המשפחה שלי- הבטחתי, אחרי יום כבר נודע לי שהוא כבר משפחה אחרת לאשה אחרת, שפרצה לעולמי באושר מופגן כסכין מלובנת פוערת חורים מכוערים בנשמתי, לא קיימתי את ההבטחה. חודשים של כאב שלא ניתן לתאר, לא נותר בי אוויר לנשום ולא היה בי ספק ששלווה יביא רק המוות, האמת- היה קשה משתארתי שיהיה, לא הבנתי מה משמעות גירושים, תמיד חשבתי שזה פירוק זוגיות, אך הסיוט נברא מפירוק המשפחה. - אתה תמיד תשאר משפחה שלי- מהרתי להבטיח, הוא כבר לא משפחה שלי. היה קשה שמנשוא, אבל הנה-5 שנים אחרי, ואני חיה ושמחה. וגם אם הייתי יכולה-לא הייתי חוזרת לשם. תדאגי היטב לעצמך-כי העולם שידעת עד כה משתנה, ומה שנראה כיום מובן מאליו, לא יהיה כך מחר. לצערי כאן מתחיל פרק של שלום לתמימות, וכל יום סיכה נוספת מנפצת בועת אויר שברירית. אבל בסוף-כמו הכל בחיים- זה נגמר, ויום אחד החיוך כבר לא מכאיב. למרות שלא מכירה אותך-ליבי איתך.
 
אדאג להטיב עם עצמי

כל בחירה עכשיו לגבי חיי היא שלי. יש בזה משהו משחרר - לא?(או שזו נחמה מפוקפקת?)
 

NoaModiin

New member
../images/Emo201.gif המשכי לחזק ולהתחזק

אם מאמינים באושר - ופועלים בהתאם - הוא אכן מגיע
 

NoaModiin

New member
../images/Emo201.gif היי חזקה

האמיני בתוך ליבך פנימה שאין דרך אחרת. דעי מבפנים שמעתה את חופשיה לעשות את ההחלטות בחייך. חזקי ואמצי, ובכל פעם שדמעה תרד - זכרי- את הולכת לקראת חיים שיכולים להיות טובים יותר.
 
זה מצחיק איזה החלטות אני כבר יכולה

לקבל לבד...אפילו מה לקנות בסופר (כי את המעדנים שרק הוא אוכל ואוהב - אני כבר לא צריכה לקנות למשל)
 
אל תקפצי קדימה בזמן...

תשתדלי ללמוד ולהתחזק מכל יום ויום ומכל רגע ורגע. אומרים שמה שלא הורג מחשל - אם את כותבת ומשתפת סימן שאת בחיים :)
 
מתוקה כל כך נכון ../images/Emo201.gif

צודק וינסטון.... גם אני ניסיתי את שיטת הפורוורד - לא עובד.... צריך להרגיש את הכאב הזה, להתחבר אליו ולהתנתק מהפולניות של "היי מאופקת" את באמת נשמעת חזקה... ובאמת כיף לילדים שיש להם אמא כזו ואולי חצי נחמה, הכרתי מישהי אתמול (בת 50) שבעלה בגד בה עם החברה הכי טובה שלה, עבר לגור איתה (אססס) לא חשוב...בקיצור 10 חודשים אחרי היא מאושרת יותר..חזקה יותר...ואפילו נתנה לי עצות טובות שאקח איתי לדרך...
 
../images/Emo6.gif

באמת צריך לנער שרידי איפוק. אני מקווה שהילדים שלי ירגישו בטוחים איתי בתהליך .
 
למעלה