איך מתגברים?.

[lala1254]

איך מתגברים?. ../images/Emo4.gif

שלום... סליחה מראש אם אני לא קשורה לפורום.. אולי זה כבר מראה כמה אני מיואשת. עבר שבוע, שבועיים, חודש.. כבר חודש וחצי. מאז שנפרדנו. כלומר, מאז שהוא זרק אותי ושבר לי את הלב. אחרי קשר של שנה ושלוש פרידות, השלמתי עם זה שזה באמת נגמר... דיברנו כמה פעמים מאז, דווקא היה בסדר. איך מתגברים? איך ממשיכים הלאה? חברות שלי כבר לא יכולות לשמוע אותי מדברת עליו. וגם אין להן מה בדיוק להגיד לי... אני מנסה להכניס את עצמי לפרופורציות אבל זה לא מצליח. הימים בקושי עוברים, אני הולכת לבצפר רגיל והכל רגיל, אני אפילו נהנת.. אבל הוא כל הזמן תקוע לי בראש. ושאני לבד בבית המצב עוד יותר גרוע. אני אי פעם יאהב מישהו כמו שאני אוהבת אותו? הצילו..

 

[The Bitter End]

זה עובר עם הזמן.

כמו כל דבר אחר בעולם, צריך לתת לזה זמן וסבלנות.

 

[Jiglly]

אעעע

"חברות שלי כבר לא יכולות לשמוע אותי מדברת עליו. וגם אין להן מה בדיוק להגיד לי... אני מנסה להכניס את עצמי לפרופורציות אבל זה לא מצליח. הימים בקושי עוברים, אני הולכת לבצפר רגיל והכל רגיל, אני אפילו נהנת.. אבל הוא כל הזמן תקוע לי בראש. ושאני לבד בבית המצב עוד יותר גרוע." כשתגיעי לפתרון תאמרי לי בהצלחה....

 

[cohevet]

../images/Emo45.gif

גם לי (ארבעה חודשים..)

 

[במבה בהפרעה]

זה צריך לבוא מההיגיון..

תנסי לתת להיגיון להשתלט עלייך קצת, לא לגמרי.. תנסי להבין שהחיים ממשיכים גם אחרי פרידה, ושהלב שלך עוד יתאחה. אולי הוא יתאחה לבד, אולי אהבה חדשה תעזור לו, אבל הוא יתאחה. את צריכה לקחת את הזמן שעובר, ולגבש לעצמך החלטה שאת ממשיכה הלאה. אם תחליטי, משם הדרך פחות קשה. לא קלה, אבל פחות קשה. תעסיקי את עצמך כל הזמן, תביני שזה נגמר. אל תנסי להיתלות על תקוות של חזרה וכדומה.. את צריכה להכניס לעצמך לראש וללב, שהיה טוב וטוב שהיה, אבל הגיע הזמן להגיד להתראות ולתת לחיים שלך להמשיך ולמלא אותך בחוויות שעוד לא הספקת לעבור. לא שווה לעבור את התקופה הכי יפה בחיים בדכאון ושברון לב מציק. זה נשמע כל כך אפורי ורחוק ואת בטח אומרת לעצמך "מה היא מבינה, קל לה לדבר".. אז לא, ממש לא קל לי לדבר. גם אני עברתי כמה שברוני לב והנה, אני בחוץ. מחייכת, חזקה.

זה הכל מבפנים, לא מבחוץ.. לא חברות ולא בחורים ולא שומדבר יוציא אותך מזה רק את עצמך.. כל המסביב יכול מאוד לעזור, אבל רק את עצמך תוכלי להוציא את עצמך מזה.. בהצלחה

 

[coolit]

כמו שאמרו מעליי- זה צריך לבוא מההיגיון.

אצלי, בדיוק סיפרתי לאלה, עברו בדיוק 4 חודשים מאז שנפרדנו, ואני עדיין מתאהבת בו מחדש כל פעם שאני רואה אותו, ואוהבת אותו יותר כל יום שעובר. אבל אני חושבת שאם המוח שלי היה מחליט שאין יותר תקווה ואין בשביל מה לאהוב אותו- הייתי מפסיקה. אני אוהבת אותו כי עדיין יש לי בלב תקווה של "לא יכול להיות שהוא הפסיק לאהוב אותי, היה לנו כזה קשר טוב, אנחנו בטוח נחזור" וכו'.. אני לא אומרת את זה כמעט אף פעם, אפילו לא לעצמי, אבל בתוך הלב אני כן עדיין מקווה. אם לא היתה לי תקווה הייתי מפסיקה לאהוב אותו, אני די משוכנעת בזה.

 

[lala1254]

תודה... ובכל זאת אני מרגישה

כאילו אין בי את בכוחות להתגבר על זה. וזה תמיד מעודד לשמוע ממישהי שעברה והתגברה... אבל אני לא מצליחה לראות את זה קורה ולcoolit לדעתי, כשאת באמת באמת מאוהבת במישהו- תמיד נשארת לך תקווה קטנה בלב... אתן גם חושבות כמוני? פשוט נמאס לי, איך אפשר להמשיך ככה??

 

[במבה בהפרעה]

כשאת עמוק בתוך זה,

את מתקשה לראות את החיים מבחוץ וזה ת'כלס, טבעי אבל את חייבת לאסוף את עצמך ולעשות לעצמך את הסוויצ' הזה במח, שדי, נגמר, היה, חלף. עכשיו יש לך עתיד לצעוד לקראתו, ואת לא צריכה לעשות את זה עם לב שבור ועיניים דומעות את צריכה להיות חזקה ולצפות לבאות.. תשאבי כח מאנשים חזקים מסביבך ותפתחי את עצמך, ותראי שבעתיד זה אומנם יפגע בך אבל יהיו לך כלים להתמודד עם זה, וזה יהיה טיפהל'ה פחות קשה..

 

[RainbowL]

זה קשה לתת טיפים לדבר כזה

אני באופן אישי שכנעתי את עצמי והכחשתי הכל בתוך עצמי, וממש הייתי בתוך השקרים וההכחשות. ואז פשוט יום אחד אמרתי לעצמי 'רוני תפסיקי לשכנע את עצמך, את יודעת שאת עדיין...' ולא הצלחתי לבטא את ה'אוהבת אותו'. ואז גיליתי שאני לא. הכל ישנו בך, בכח רצון. ברור שהוא בלב שלך, וברור שזה מאוד מאוד קשה, אבל בסופו של דבר הכל טמון בכח המחשבה.

 

[lala1254]

נהה.. ממתי המחשבה משפיעה על הרגש?

וואי זה בטח הרגשת שחרור ענקית! לדעת שאת כבר לא אוהבת אותו. כמה זמן זה לקח..?

 

[RainbowL]

זה לא השפיע

אבל כל כך הייתי בתוך זה שאני כבר לא אוהבת אותו עד שלא שמתי לב שבאמת שכחתי וזה עזר לי מאוד בקטע של לשכוח, כי לא רציתי להיות לידו ושכנעתי את עצמי שהוא לא מעניין אותי. פעלתי מהראש ולא מהלב, וזה השתלם סיימנו את הקשר בערך בדצמבר, ולפני חודש וחצי ככה גיליתי שאני כבר לא, הזמן יעשה את שלו? לא הכי בטוח, תשתמשי בזמן כדי לעשות את שלך. בכלאופן בהצלחה!!

 

[Sorrow In My Soul]

תראי, אצלי אישית,

היה קשה, באמת שהיה קשה. ניסיתי וכלום לא הלך, כל רגע רק חשבתי עליו יותר. לא יודעת מה איתך, אצלי רק אהבה אחרת מחליפה את האהבה הנוכחית. התמזל מזלי ונקשרתי אל מישהו חדש, שנכון לכרגע, האופי שלו הרבה יותר מדבר אליי. כרגע הקודם שאהבתי שולח הודעות, מתקשר - למי אכפת? פעם כשהוא היה מתקשר, זה היה הדבר הכי אלוהי שנעשה. היו לי דפיקות לב כשהוא התקשר. כשהייתי רואה את השם שלו על מסך המחשב, כשהוא היה מקליד או שולח הודעה, כל שאר החלונות הפתוחים יכלו להמתין. היום? הוא זה שממתין. הוא זה שמסונן, הוא זה שאוכל את הלב. מה גם שכשאנחנו מדברים, לפעמים, אני מספרת לו על החדש ששמתי עליו עין. בתמימות. זה אוכל אותו מבפנים, וזה מגיע לו. אני מבינה שאין לנו את אותו הסיפור, החבר שלך נפרד ממך קרוב לוודאי ללא כל כוונה לפגוע בך, אבל במקרה שלי הייתה כוונה לפגוע. לכן מגיע לו להפגע. כמו שאמרתי - כרגע הוא ממתין, כרגע הוא סובל, כרגע הוא השני בתור. כרגע הוא יודע שהוא לא הראשון בסדר העדיפויות שלי. ואת יודעת מה? ככה טוב יותר. הוא הפסיק להחזיק מעצמו מי יודע מה. חפרתי על משהו לא קשור בכלל.

 

[lala1254]

הלוואי והוא היה מניאק...

אין לי אפילו מה להתעצבן עליו או לשנוא אותו... מושלם :S

 

[Sorrow In My Soul]

כ"כ מוכר

[ככה זה היה לפני שגיליתי מה הוא באמת רוצה ממני.] שמעי, בכל אחד יש מגרעות. חפשי את הקטעים שלא היה ביניכם משהו, תיזכרי בהם. למה את צריכה אותם שוב? נכון שהסיפור צריך להזכר כסיפור יפה, אבל בנתיים, תעשי מה שזקוק לך כדי לשכוח.

 

[Jiglly]

כאילו מה

הייום יצאנו לשתות בפאב באיזור ואמרתי לעצמי היום את מוצאת מישהו חמוד שיהיה ריבאונד קטן אבל אף אחד לא מעניין אותי. ורק עליו אני חושבת ובו אני נזכרת ונמאס לי לבכות אבל אני מנסה באמת שאני מנסהא אף אחד לא מעניין ואף אחד לא כמוהו

 

[The Blue Fairy]

ריבאונד זה רע =[

 

[Jiglly]

גם אני חושבת ככה

אבל מה עוד ישלי לעשות עזבי שבסוף לא היה לי חשק לאף אחד ולשומדבר פשוט חרא לי כל כך ולא אכפת לי כבר שאני נשמעת פתטית לא מסוגלת להמשיך ככה.

 

[The Blue Fairy]

../images/Emo24.gifכמה זמן עבר?

 

[Jiglly]

קצת. חודש...

 

[The Blue Fairy]

תני לזה זמן ../images/Emo24.gif

חודש זה עדיין טרי, באמת... תצאי כמה שיותר עם חברות, תנסי לא לחשוב עליו אני יודעת שזה קשה..ואין תרופת קסם..פשוט, זמן

יהיה בסדר...באמת! מבטיחה