איך מספרים..?

aviran677

New member
איך מספרים..?

אני כבר עוד מעט בן 19 .. כבר די סגור על עצמי.. ובזמן האחרון כבר בוער לי לספר להורים שלי.. כבר נמאס לי מלחיות בשקר..אבל הפחד של "מה יקרה".. משתלט עליי כי ההורים שלי הם די פרימיטיבים בנושא.. כאילו ממש .. וממש בא לי כבר לעשות את זה אבל לא יודע איך.. גם איך מספרים להורים שאתה דו?.. כאילו ההורים שלי יודעים מזה הומו מזה לסבית.. אבל אין להם בכלל מושג שיש דבר כזה "דו מיני"..כאילו מישהו שנמשך לשני המינים ואין לי מושג איך להגיד להם .. מה תהיה התגובה שלהם..איך לסביר להם את זה בכלל מישהו כבר עבר את זה פה? שכבר יצא ? מעניין אותי איך אתם עברתם את זה אולי אני אקבל רעיונות ואיך אנשים קיבלו טוב? או רע..וגם מי שלא יצא עדיין .. כמוני אשמח לשמוע איך אתם מתמודדים עם זה כי אני כבר משתגע מזה ..
אשמח לתגובות
 

TillsWIFE

New member
אני ממש מזדההת איתך ../images/Emo24.gif

רק בת 18, ומתחבטת באותה שאלה למען האמת. הגדרת את זה מה זה יפה, גם אצל ההורים שלי יש סטרייט וגיי אבל אין באמצע, הם לא כ"כ מודעים לחיה הזו
אמרתי פה כבר פעם שאמא שלי בכלל לא מקבל תאת העניין המשיכה לאותו מין, כשניסיתי פעם לדבר איתה על רגשות שאני מרגישה כלפי חברה שלי ורציתי להתייעץ איתה לגבי זה היא אמרה לי שהיא פשוט לא מעוניינת לשמוע על זה, ושזה ג'וק שיש לי בראש ולצערנו היום הרבה בני נוער חייבים לעבור את השלב של משבר הזהות המינית וזה יעבור לי. אבל זה לא עבר
ואני גם לא מתביישת בזה יותר. מה שאני יכולה ליעעץ לך זה מה שאני יכולה לייעץ לעצמי כנראה, לעשות את זה לאט לאט. פעם הכנסתי משפט בנושא, עוד פעם הכנסתי משפט בנושא, עד שכבר הייתה לנו שיחה שבה הצלחתי להכניס כמה משפטים שלמים לנושא והיא אפילו הסכימה איתי שאולי יכולים להרגיש רגשות כלפי בני אותו המין, (למרות שהיא מיד אמרה שאין מה לעשות, החברה לא בנויה ככה וחייבים לשמור את הרגשות בפנים. האמת שהיא הציעה גם משו אבסורדי מעט, להתחתן עם בן המין השני ולהסתפק עם אותו בן המין
|). בסופו של דבר, אתה מי שאתה, והם ההורים שלך. יהיה להם קשה לקבל את זה, אבל הם יצטרכו לקבל את זה בסופו של דבר. זה בכל מקרה כיוון החשיבה שלי כשאני חושבת על "לספר" להם. אגב, אם תמצא את הדרך האידיאלית לספר להם, אשמח אם תשתף אותי ^_^
 

TillsWIFE

New member
*מזדהה ../images/Emo122.gif (מאיפה הגיעה הת'?...)

זה אפילו לא ליד ה-ה' במקלדת... @_@
 

aviran677

New member
בדיוק כמוני..

גם אני כמו שאמרת" זרקתי משפט פה משפט שם."..והם גם אמרו לי שזה שטיות וכו אבל ברגע שאתה שלם עם עצמך.. כמוך.(וכמוני.
).. אז אתה כבר לא חושב על זה ואתה רוצה לספר את זה לכולם נמאס לחיות בשקר לפחות ככה אני..חח ואני כבר סיפרתי לכמה חברים וחברות.. שקיבלו את זה בסבבה מקווה לקבל אומץ מתישהו לספר להורים.. להרגיש חופשי נ.ב.- כ"נל אם את מוצאת את הדרך האידאלית שתפי אותי..חח נספר ביחד:) אשמח עדיין לתגובות לאנשים שעברו את זה .. אולי אני אקבל השראה מסיפורים אישיים
 

rinat l

New member
למה כל כך בוער../images/Emo35.gif

את האמת שאף פעם לא חשבתי לספר ולהסביר את המצב להורים... כבר 5 שנים שאני מבינה (בערך) מי אני. ואף פעם לא בער לי, אף פעם לא חשבתי לספר להם להסביר להם.. מחכה גם לתשובות מאלו שכן עברו את זה
 

TillsWIFE

New member
האמת היא שאני

מין ילדה של אמא כזאת, אני די מספרת לה הכל על הכל, והתמיכה וההסכמה שלה חשובים לי מאוד
אולי אני קצת דפוקה, אבל אני תמיד פוחדת שאני אמות פתאום והיא לא תדע עליי הכל @_@ מצד שני אני מבינה מה את אומרת, כי סטרייט לא בא מתיישבת עם ההורים שלו ומסביר להם את ההעדפה המינית, אז גם אני לא צריכה לעשות מזה עניין, כי זה טבעי לחלוטין. אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי ובגלל זה לפחות אני רוצה "ליידע" אותה ^_^
 

rinat l

New member
אם כך אז למה לא../images/Emo35.gif

הרי היא יודעת עלייך כבר הכל ומובן ממה שאת רושמת שאתן חברות טובות.. ויש הבנה בניכן.. עדין לא נראה לי שצריך לספר ה-כ-ל להורים וכל דבר לידע אותם אבל, אם כך את רגילה וזהו טיב היחסים בניכן מה טוב!
 
אבירן :) מכיר את הצורך העז הזה לספר.

אני תמיד דוגל בשיטה של להיות פתוחים עם כל העולם ולא להסתיר כלום, גם לא מההורים. תמיד אני ממליץ ללכת לספר להורים ברגע שמרגישים מוכנים. אבל, וזה אבל גדול, כשיש בעיות עם ההורים או עם האופי שלהם, וכשיש צפי לתגובות קשות, אני תמיד ממלי. -לא- לספר. למה? בשביל מה לעשות בלגאנים מיותרים? חייה את חייך ואל תספר. בינתיים. כרגע אתה עוד ילד חכה קצת.. אבל אם אתה חושב שההורים שלך דווקא כן יקבלו את זה יפה, אז תספר.. זה טוב זה מקל וזה שיחרור ענקי.. בכל מקרה ספר לנו מה קורה בהמשך, אני בכל אופן יצאתי מהארון לפני שנתיים (וואוווווווווווווווו זה היה אתמולללללללללללללללללל) וזה עשה לי רק טוב על הנשמה..
 

Shakiamun

New member
ככה!../images/Emo140.gif

פעם ראשונה ששמעתי מישהו שואל "איך מספרים להורים שאתה דו".. :) שמח להביא בפניך את הסיפור שלי: לפני שנה וחצי (אז בן 21); יושב עם ההורים, במטבח; "אמא, אבא," -מבטים שואלים- "אמא, אבא, אני בי. זאת אומרת, אוהב גם בנים וגם בנות. כן, אני יודע שאין לכם בעיה עם זה, ושאתם אוהבים אותי בדיוק כמו שאני, ואני מודה לכם על זה. תודה." -שוק- ממש ככה. לקח להם איזה רגע להתעשת, ואז אבא שלי, בחיוך נבוך: "נו, אז הרווחת, אתה יכול גם וגם"... חח, עכשיו היה תורי להיות טיפה בשוק.. אז כן. עבר בסדר. גם, לדעתי, לספר שאתה בי עשוי להיות פחות קשה מלספר שאתה גיי. בין השאר בגלל - להביא ילדים לעולם בעתיד, וכו'. בהצלחה גדול!
 

aviran677

New member
חח וואי גדול

וואי איזה גדול אתה ..חח הלוואי היה לי את האומץ.. ואצלי זה נראה לי יותר להגיד להם שאני גיי .. כאילו אני יכול להגיד להם שאני בי אבל זה יהיה די לשקר כאלו ואז זה נראה לי חסר טעם כי אז מתישהו הם ידעו את האמת נ.ב. גם הומואים יכולים להביא ילדים אם אתה לא מועדכן..
תודה על השיתוף.. סיפור מדהים.. חח הלוואי שההורים שלי יגיבו ככה
 

Shakiamun

New member
בכיף:)

אבל תכל'ס, לקח לי הרבה זמן עד שהגעתי לספר להם... והאמת היא שגם זה היה בעיקר כי רציתי להביא מישהו הביתה.. *מבויש* אה, חשבתי שאתה בי.. טוב, גם אם אתה גיי, זה די דומה. הייתי מנסה לגשש קודם, ואפילו לאט לאט להתחיל לפזר רמזים. בגדול זה גם מה שאני עשיתי. בהצלחה..
 

Blackice

New member
ללמוד ולנסות.

אם מה שמטריד אותך זה שלא יבינו מה זה אומר "ביסקסואל" אז תלמד את הנושא. בכלל, טוב לדעת כמה שיותר, בגלל שכאשר יהיו להם שאלות, תוכל לענות תשובות נכונות. למשל אם יגידו ללכת לפסיכולוג ש"ירפא" אותך, תוכל לספר להם שלפני יותר מ-20 שנה הוציאו את ההומוסקסואליות מרשימת מחלות נפש, ולתת להם מחקרים שמראים שאי אפשר "לרפא" את זה. ולהתכונן לשאלות של זוגיות, נישואין, מין בטוח ועוד. (אל כן חשוב לא לנדב יותר מידי מידע. הם גם ככה יביו בהלם, לא להעמיס עליהם מעבר למה שהם מעוניינים לדעת.) עוד עצה שלי היא לספר קודם לכמה אנשים אחרים, מכרים וחברים. ככה מתרגלים לרעיון של לספר, וגם לומדים לשפר את הניסוח של המשפטים הראשונים והקריטיים. להכיר איזה מידע חשוב לומר ועל מה לוותר. האדם הראשון שסיפרתי לו היתה מישהי שהיכרתי בפורומים וצ'וטטתנו דרך אייסיקיו. הסביבה הכי "סטרילית" ונטולת בעיות (מקסימום במקרה הכי גרוע מנתקים קשר, לא נורא.). שכמובן הלך אחלה. סיפרתי לעוד כמה באייסי שאני קצת יותר מכיר, התמקצעתי בזה, ואז סיפרתי לחבר הכי טוב שלי, מבי"ס. (כשטיילנו עם הכלבים בערב. זה היה עם זרם של שיחה, הוא שאל על מי שמתי עין בבי"ס, והחלטתי לענות לו באמת. הוא היה בהלם, ובערך בחודש אחרי זה הוא שאל אינסוף שאלות על הנושא, ואז זה נרגע וחזרנו לשגרה..). יש לציין שכמה חודשים לפני זה עשיתי גישושים עדינים לראות שהוא פחות או יותר בסדר עם הנושא. להורים שלי סיפרתי רק כאשר הייתי לגמרי בטוח בנטייה שלי. ידעתי שאני יכול להמשך ולהתאהב בבנים, לא הייתי בטוח לגבי בנות. בגיל 19 התאהבתי במישהי, שבוע אחר כך התחלנו להיות ביחד, אמא שלי ראתה אותי זוהר מאושר שאלה מה קורה וסיפרתי לה.. ועל השוונג סיפרתי גם את המסקנה הסופית והלא מעורערת של התלבטות ארוכה לגבי הזהות המינית שלי שנפתרה באותו שבוע.. זה אגב, הערה מאוד חשובה- תהיה סגור על עצמך ב100% כשאתה מספר להורים. ברגע שאתה מהסס קצת, אומר שאתה מתלבט וכו'- אתה פותח אצלם ציפיות שזה עוד שגיון של ילדים. ובמקום שהם יתחילו בתהליך של קבלה, אתה מעודד את ההכחשה אצלם. ומשם זה כאב ראש, ושמעתי מספיק סיפורים על הורים שלא הסכימו שהילדים שלהם יכנסו לפורומים\יפגשו אנשים וכו' בשביל שלא "ישפיעו לרעה על ההתפתחות שלהם". לגבי זה, אגב, שווה לדעת שהמפה המינית במוח שלנו מתגבשת עד גיל 5 בערך, ולא משתנה בכלל מגיל 20~. יש לא מעט עדויות שנטייה מינית היא גנטית. זה חשוב לדעת למקרה שיעשו לך צרות שכאלו, או אם ינסו להאשים את עצמם שגידלו אותך להיות "כזה". ארז
 
למעלה