איך מספרים ???
קודם כול אני בת 15..
אחרי שבועות ארוכים של התלבטויות ובלגן בראש..
אפשר לומר שהגעתי למסקנה שאני לסבית..
כבר חודש אני יודעת את זה..
אני הכי לא מתביישת בזה , ואני שלמה עם עצמי לגמרי..
אבל..עכשיו הגיע השלב הקשה..
איך אני משתפת ? מספרת לאנשים ? לפחות לקרובים אליי ?
כל החברות הקרובות שלי...אני בטוחה ב-100% שאחרי שאני יספר אני יגלה בדיוק שהן ממש לא חברות..
כי רובן אפילו גזעניות..
סיפרתי לחברה טובה על ההתלבטויות שלי ולמרות שאמרתי לה בפירוש שאני מרגישה שאני נמשכת לנשים..היא המציאה לי כל מיני הסברים לכך שאני רק מבולבלת..ואני יודעת שאני לא סתם מבולבלת אלא שאני פשוט לסבית..
ולמרות שהיא הבטיחה שזה לא ישנה את היחס שלה אליי בכלל..היא שינתה בדברים הקטנים..
לדוגמה , עוד לפני שסיפרתי לה על ההתלבטויות שלי היא הצטערה שהיא לא באה איתי ביום שישי למצעד בתל אביב והחליטה ש100% היא הולכת איתי שנה הבאה..ברגע שסיפרתי לה על זה שאני לסבית..היא פתאום מתחילה לומר לי..על זה שמצעד הגאווה לא ממש מעניין אותה וזה..
לאמא שלי אני מנסה לרמוז בדרכים עקיפות..אבל לא ממש הולך לי
ואין לי מושג איך לעשות את זה..
אני מרגישה שכשברגע שאני יצא מהארון..מבחינת החברה והמשפחה..החיים שלי פשוט יתפרקו לגמריי !!
ואני ממש לא רוצה להיות מאלו שבתוך הארון..כי אני כולה חודש בארון וההרגשה פשוט זוועה!!
אני מרגישה שאני משקרת לכול הקרובים אליי ובעיקר לעצמי..
לא יכולה יותר עם ההרגשה החנוקה הזאת.!
מה אני יכולה לעשות ?!
בבקשה תייעצו לי
קודם כול אני בת 15..
אחרי שבועות ארוכים של התלבטויות ובלגן בראש..
אפשר לומר שהגעתי למסקנה שאני לסבית..
כבר חודש אני יודעת את זה..
אני הכי לא מתביישת בזה , ואני שלמה עם עצמי לגמרי..
אבל..עכשיו הגיע השלב הקשה..
איך אני משתפת ? מספרת לאנשים ? לפחות לקרובים אליי ?
כל החברות הקרובות שלי...אני בטוחה ב-100% שאחרי שאני יספר אני יגלה בדיוק שהן ממש לא חברות..
כי רובן אפילו גזעניות..
סיפרתי לחברה טובה על ההתלבטויות שלי ולמרות שאמרתי לה בפירוש שאני מרגישה שאני נמשכת לנשים..היא המציאה לי כל מיני הסברים לכך שאני רק מבולבלת..ואני יודעת שאני לא סתם מבולבלת אלא שאני פשוט לסבית..
ולמרות שהיא הבטיחה שזה לא ישנה את היחס שלה אליי בכלל..היא שינתה בדברים הקטנים..
לדוגמה , עוד לפני שסיפרתי לה על ההתלבטויות שלי היא הצטערה שהיא לא באה איתי ביום שישי למצעד בתל אביב והחליטה ש100% היא הולכת איתי שנה הבאה..ברגע שסיפרתי לה על זה שאני לסבית..היא פתאום מתחילה לומר לי..על זה שמצעד הגאווה לא ממש מעניין אותה וזה..
לאמא שלי אני מנסה לרמוז בדרכים עקיפות..אבל לא ממש הולך לי
ואין לי מושג איך לעשות את זה..
אני מרגישה שכשברגע שאני יצא מהארון..מבחינת החברה והמשפחה..החיים שלי פשוט יתפרקו לגמריי !!
ואני ממש לא רוצה להיות מאלו שבתוך הארון..כי אני כולה חודש בארון וההרגשה פשוט זוועה!!
אני מרגישה שאני משקרת לכול הקרובים אליי ובעיקר לעצמי..
לא יכולה יותר עם ההרגשה החנוקה הזאת.!
מה אני יכולה לעשות ?!
בבקשה תייעצו לי