איך מנחמים

[מאי יולי]

איך מנחמים

אישה בת 87, שעד לפני שבוע הייתה מעבירה את מרבית זמנה בקריאת ספרים, עיתונים, מאמרים, ותרגום עדויות מיידיש עבור יד-ושם (בהתנדבות ובהנאה, כמובן), ופתאום היא לא יכולה לקרוא?

 

[nutmeg]

למה היא לא יכולה לקרוא?

משהו שקשור לראייה או להבנה?

 

[מאי יולי]

אירוע מוחי קל

היא גם טיפה מבולבלת ויש דברים קטנים שהיא לא זוכרת, אבל הדבר שהכי שובר אותה זה הקריאה - 40 שנה היא הייתה מורה, חצי מהקיבוץ אצלנו כותב בכתב שלה (כמו ב"רומן רוסי". בכלל, כל הסיטואציה היא נוטפת מאירוניה מאיר-שלוית), אין אדם שאני יותר נהנית לדבר איתו על ספרים. אתמול היא אמרה לי בדמעות שעם הכל יכלה להתמודד, אבל לא עם להיות בורה (למרות שזה רק בקצוות). דרך אגב - לכתוב היא יכולה שוטף, זה באיזור אחר במוח, אבל לא לקרוא את מה שכתבה. בקיצור - הרופאים אומרים שצריך סבלנות, שהקריאה והזכרונות יכולים לחזור מעצמם או להילמד מחדש, אבל בינתיים אני כל כך סובלת מלראות את סבתא שלי סובלת.

 

[החטא והשופטת]

אז כמו שאמרתי - תקריאו לה.

היא לא באמת בורה, רק לא יכולה לקרוא. אבל את מה שיקריאו לה היא תוכל להבין, לא?

 

[מאי יולי]

כן, אבל היא לא רוצה כרגע

זה עוד נורא טרי ומדכא אותה שהיא לא יכולה בעצמה. אני מקווה שבהמשך או שזה ישתפר או שהיא תסכים שנקריא לה..

 

[shellyland]

תגלו לה גם

איפה יושבת רשת א' על הסקאלה.

 

[shellyland]

וכמובן -

כל ערוצי הידע והתרבות בכבלים. יש כבלים בקיבוץ? אני ממליצה במיוחד על מצו.

 

[מאי יולי]

יש הכל

כרגע היא עוד בביה"ח, אבל אני מניחה שנסתדר ברגע שהיא תחזור הביתה. תודה בכל מקרה על כל ההצעות.

 

[shellyland]

פתאום אני תוהה

לגבי ההודעה הראשית שלך, מי משתיכן זקוקה לנחמה.

 

[מאי יולי]

שתינו

אבל אני מניחה ששתינו נתייצב תוך כמה ימים.

 

[החטא והשופטת]

היא היתה חולה עוד קודם

או שזאת הפעם הראשונה שאת נתקלת במציאות של גילה המתקדם?

 

[צימעס]

אפשר לקנות ספרים מוקראים

(מיועד לאוטו) אני משערת שגם דרך אירגוני עוורים אפשר למצוא כאלה, אולי בהשאלה.

 

[shellyland]

ברוב האוניברסיטאות

קיימת ספריית השאלה אקדמית לעוורים וכבדי ראייה.

 

[גנגי]

בכל עירייה זה קיים,

רק צריך לדאוג לכרטיס עיוור בשביל לקבל שם ספרים מוקלטים.

 

[יעל ניסן]

לא מדוייק, גנגי

ביתי הדיסלקטית קראה את כל הספרים באנגלית דרך האזניים

מספיק שיש קושי כלשהו, והם משאילים.

 

[יעל ניסן]

צ'מעי

סבתא סובלת כי האירוע עוד 'טרי'. עוד מעט תחושת הבלבול תתמתן, היא תפנים איזו רוטינה חדשה, והעולם יראה יותר ייציב ומיוצב. בקשר לקריאה, אם מדובר בסוג של אפזיה - אני מניחה שבמשך הזמן עם טיפולים קוגניטיביים וטיפולים אצל קלינאית תקשורת זה ישתפר. זה תמיד משתפר, רק לא תמיד חוזר ב-100% למה שהיה קודם. וצריך המון סבלנות. למוח לוקח המון זמן להתייצב, להשתפר או למצוא חלופות. אחרי 3 חודשים תראו שיפור בבילבול ואחר כך לאט לאט שיפור בפונקציות שהיא תעבוד עליהם בטיפול.

 

[מאי יולי]

../images/Emo140.gifתודה

הרופאים אמרו לנו את כל זה (וגם קראתי באינטרנט. וגם למדתי שנה א' בפסיכולוגיה) - אבל המון תודה, דברייך עודדו אותי.

 

[shellyland]

מדברים איתה.

 

[shellyland]

או שמקריאים לה.

 

[גנגי]

מוכר לי מאמא שלי,

רק שאצלה, למהרבה הזוועה, זה קרה בגיל 75, בעודה עצמאית לגמרי, וזה שבר אותה לגמרי. אולי תיכנסי אלינו לפורום טיפול בהורים מבוגרים ותתייעצי שם, ותוכלי לשמוע לא רק על נחמה אלא גם על דרכים שבהן היא תוכל להעסיק את עצמה במקום בקריאה (שהרי אם הקיראה ניטלה ממנה רוב הסיכויים שגם טלוויזיה עשויה להיות מחוץ לתחום).