איך ממשיכים?



 
אולי תתחיל ב

לראות את החיובי שיש בה? בלהעריך אותה כאדם? בלא לתייג אותה ולקטלג אותה ולמדוד אותה בלי סוף?
הנה כמה מהפנינים שלך-
"חסרת ביטחון מבפנים, מאוד תלותית,שטחית, סקרנית אבל בקטע שמבטל כבוד הדדי כי זה בא מפחד וחוסר ביטחון...
מאוד מוציונאלית ואימפולסיבית,
נלחמה על צומת הלב מההורים באופן מתמיד מול אחיה הגדול...
היא אף פעם לא באמת נפתחה...
אמא שלי גם לא מסתדרת עם האישיות שלה בכלל...
המון פעמים אנחנו רבים על דברים שהם בעצם לטובתה ...
וממש מרגיש לי שהיא מנותקת ממני או מהמציאות... "

נשמע שאתה מתנשא עליה בטירוף, שאתה לא מוצא בה פיסה אחת טובה,שאתה ביקורתי כלפיה בכל צעד ושעל, שאתה מרגיש כאילו אתה המבוגר האחראי והיא ילדה קטנה.

אני בטוחה במיליון אחוז שלא כך הם פני הדברים, שכן יש בה דברים נפלאים, כי אחרת לא היית מתחתן איתה מלכתחילה אלא אם כן הכריחו אותך מה שלא נראה לי.

תפסיק כבר לנתח אותה ולחשוב שאתה הפסיכולוג שלה!
תאהב אותה! אתה בעלה!
זה סיוט לחיות לצד אדם כל כך שיפוטי ויודע-כל שכמותך.

זה מה שאני הצלחתי להרגיש מההודעה שלך
 
סלח לי,

אבל כמה כלב אתה צריך להיות כדי להתבאס על זה שאשתך בדכאון אחרי שאבא שלה התאבד? חשבת נגיד להיות רבע בן אדם ולתמוך בה?
בחיי, מנהגי מונית מקבלים יותר אמפטיה.
איכס.
 

seelinewoman

New member
מי מכם התחתן איתה אזרחית, אתה או אמך, בעצם?

ואם הרגשת צורך כפייתי לערב את אמך בנישואיך, ולציין עובדה לא רלוונטית זו,
האם ברור לך שכדאי שתתחיל לפרט את רשימת הבעיות הנפשיות שלך?

וגם ללא קשר לאמך, איפה רשימת הפגמים באישיות שלך?
אני רואה כאן רק רשימת הדפיקויות של האישה שלך, וגם אם חלק מזה בא מהבית,
(בדיוק כמו הדפיקויות שלך שנגרמו אולי מאמא שהכאתה מכניס לתוך הזוגיות שלך),
אין לי ספק שהמתח הנפשי שלה ובעיות התפקוד שלה נובעות מהלחץ הנורא שאתה מפעיל עליה,
מחוסר הפרגון וההבנה והקבלה של מצבה, ומכך שכנראה רמזת לה שאתה רוצה להתגרש ממנה,
ואולי אפילו להרחיק ממנה תינוק, כלומר - אובדן נוסף אחרי אובדן אביה ובעלה.
תסלח לי, אבל בטוח שאתה השפוי ובעל שיקול הדעת והראייה הבהירה בסיפור הזה.
מסכנה אשתך שנשואה לנער מתבגר כמוך.
 

dasi9

New member
ממשיכים לטיפול

אתה, לא היא. נראה לי שאתה זקוק לטיפול אישי חוץ מהטיפול הזוגי. לא מכירה הרבה בני זוג שאינם תומכים במישהו שגם איבד אבא אולי בנסיבות טרגיות וגם נולד לו ילד. גם ככה להתאבל על מוות זה קשה, וגם תינוק ראשון זה קשה וכאילו כל מה שחשוב לך שהיא תשתוק בזמן שאתה מדבר.

והכי גרוע, שאתה עוד זורק רעל להורים שלך והם עכשיו יחד איתך בקלחת מלכלכים על אישתך ובטח אומרים דברים מגעילים עליה. כמה פחדן אתה יכול להיות?

מאחלת לאישתך בעל טוב יותר.
 

Aski7

New member
מצטרפת ל4 התגובות האחרונות וגם

אתה החלטת שהבעיה היא רק בה, כבר בנית תבנית בראש מדוע היא עושה כל דבר וממה זה נובע..
הלבשת את הילדות שלה על התבנית שכבר הכנת בראש ככה שיתאים לניתוחים שלך עליה.
ועכשיו? שום טיפול לא יעזור!
הבעיה היא לא בה, אלא ב״ידיעה״ שלך שהיא צריכה להשתנות וזהו.
בידיעה הזו של מי היא וממה הכל נובע, בביטול של האישיות שלה בכל פעם ע״י הסטיגמות שלך
אתה לא נותן לה כרדיט, אתה לא נותן לה מקום לצמוח.
ולכן היא שטחית בעיניך כי אתה כבר בטוח שאתה יודע הכל עליה.
וכשאתה הולך לטיפול זוגי כדי ״לתקן״ את הבת זוג שלך אל תתפלא שאין הרבה תקווה.
ביום שתצליח לשחרר רגע מהאמונות והתפיסות לגביה שאתה מחזיק ותתן לה להיות וגם: בלב אמיץ תסתכל על עצמך בעין בוחנת וביקורתית , אולי אז יבוא השינוי!
אה כן וזה שהצלחת להביא שופט שיתמוך בך (אמא) זה ממש לא חכמה.
לא מושך, ילדותי ועלוב.
אני מזמן היתי עוזבת אותך.

אני לא אתפלא אגב שהמטפלת תבקש ממך להפסיק להגיע במקרה הקיצוני או תציע טיפול פרטני לאישתך.
כי אישתך תצמח ותלמד ואתה תשאר תקוע במקום ולבד. (עם אמא)
בהצלחה לאישתך
 
למעלה