איך מחזירים אהובה?

king iverson

New member
איך מחזירים אהובה?

היי
אני בן 22, הייתה לי חברה במספר שנים האחרונות עד שנפרדנו לפני שבועיים.
סיבת הפרידה הראשונית היתה שאני לא משקיע בה מספיק והשלכות שנגזרות מזה. לאחר כמה ימים, אמרתי לה שמאד חשוב לי שנחזור, שהיא צודקת, שאני אוהב אותה, שהיא הדבר הכי חשוב לי, ושאני מוכן למרות חוסר הזמן שלי להשקיע בה את כל מה שיש לי בשביל שנחזור להיות ביחד. אבל היא פיתחה מאין מחשבה שטוב לה ככה בלעדיי, שאין לה את ההרגשה של לחץ מחוסר השקעה שלי וכד'.
כיום אחרי כמה שיחות היא עומדת על זה שהיא לא רוצה לחזור כרגע.
אני אובד עצות, אני יודע שהיא אהבה אותי מאד במשך השנים האחרונות, הייתה הצד היוזם והדומיננטי בקשר, ושהכל נהרס בגלל כמה טעויות שלי. יש לי נכונות לתקן אותן, אך מבחינתה זה מאוחר מדי.
אני מפחד שהיא תתחיל קשר חדש ושאני אאבד אותה לתמיד.

מה הייתם עושים? איך לגרום לה לסמוך עליי שהיא תבחר נכון אם תחזור?
 
אולי אתה לא שם לב, אבל אתה נשמע נורא נורא מתנשא

מה זה "היא פיתחה מעין מחשבה שטוב לה ככה בלעדיי" חשבת על זה שככה היא באמת מרגישה? שזאת לא סתם מחשבת שווא...
אתה כנראה בלי לשים לב זילזלת ברגשות שלה לכל אורך הדרך, היא בוודאי אמרה לך לא פעם שהיא מרגישה שאתה לא משקיע בה מספיק, אלא שאתה (כיאה למלך) לא התייחסת לזה ברצינות, כי הרי אתה לא הרגשת ככה...
אתה מקבל ממנה עכשיו שעור קטן בענווה, אתה לומד להבין שאתה לא מרכז היקום, שהשמש לא זורחת לך מהת... ולא כולם עושים תמיד את מה שאתה רוצה, גם אם נדמה לך שזה הדבר הנכון לעשות.
אם תלמד את השעור שלך (עם כל הכאב הדרוש לשם כך), אתה תצא קצת יותר מתחשב וצנוע, תדע לקבל רגשות של אחרים ולא לזלזל בהם ובפעם הבאה שתנהל מערכת יחסים, תדע לשמור עליה טוב יותר.
בהצלחה ותניח לה לנפשה. יותר טוב לה ככה. באמת.
 

king iverson

New member
מסכים איתך

ועדיין, אני מאמין שאני יכול ללמוד את השיעור ולהישאר איתה במקביל.
בפעמים שדיברתי איתה מאז הפרידה הרגשתי שאנחנו יכולים לחזור, ואני לא רוצה לוותר עליה.
 
היא אמרה במפורש שטוב לה ככה והיא לא רוצה לחזור

אז מה גרם לך להרגיש שאתם כן יכולים לחזור?
 
נ.ב. אני מבינה שאתה נורא רוצה שהכל יגמר כבר בזבנג וגמרנו

עם האפי אנד וכל הבולשיט הזה ושכל ההרגשה המחורבנת הזאת כבר תעבור.
אני מבינה שנורא קשה לך לקבל את זה שיכול להיות שלמישהי יהיה יותר טוב בלעדיך מאשר איתך - זאת ללא ספק פגיעה חמורה באגו, במיוחד למי שמכנה את עצמו "מלך".
אני מבינה שאתה חושב שמה שנכון לך נכון גם למישהו אחר.
אני מבינה שאתה רגיל שעושים מה שאתה אומר.
אני מבינה אבל אני עדיין חושבת שאת השעור הזה אתה צריך ללמוד לבד. היא לא יכולה ולא אמורה לעזור לך בזה. וזה שעור שלוקח זמן ללמוד אותו. זה לא יקרה מהיום למחר ובטח שלא יקרה אם היא תחזור אליך.
חוץ מזה יש למטבע עוד צדדים: אולי היא בחורה שזקוקה ליותר תשומת לב ממה שאתה מסוגל לתת, אולי היא דומיננטית מידי בשבילך, אולי היא לא כל כך מתאימה לך כמו שאתה חושב ובכלל, למה שתרצה להיות עם מישהי שלא ממש ממש רוצה להיות איתך?
אבל את כל זה אפשר ללמוד רק אחרי שהרגשות הקשים של ההשפלה וההפסד קצת שוקעים ואפשר להתפנות לראות את מה שמתחת.
 

king iverson

New member
אממ

אני נהנה מניתוח האופי שלך ואני מאמין שהמילים הקשות האלו עוזרות, למרות שבשום מקום לא קראתי לעצמי מלך, אני לא רגיל שעושים מה שאני אומר וכד'.
הרבה ממה שאת אומרת הוא נכון, ועדיין, קשה לוותר על ה"חיים" שלך ב5 השנים האחרונות בגלל טעויות שביצעתי, ויותר מזה, אני מרגיש שאם 5 שנים הינו ביחד באושר ובהנאה (עד החודשים האחרונים) למרות שלא נתתי מעצמי תמיד 100%, יכול להיות לנו קשר אפילו מדהים יותר כשאתן אותם.
ולכן, כיאה "למלך", אני לא מתכוון לוותר על ה"מלכה" המיועדת, ובשביל זה הגעתי לפורום הזה, כדי לקבל עזרה ממנוסים ממני בסיטואציות כאלו.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אני אוותר על הספנקי

אני לא מאוד אופטימי לגבי הסיכויים לשנות את דעתה, בגלל שמין הסתם ההחלטה להיפרד לא נבנתה ביום אחד.
דווקא העובדה שהיא אהבה אותך משחקת לרעתך, כי אם היא עברה מאהבה לפרידה, זה כנראה היה תהליך ארוך, כואב ולכן קשה להחזרה לאחור. מתעוררות בתהליך הזה טינה, דחייה ועוד רגשות שליליים.
הבעיה היא גם שכל אחד שנתפס בקלקלתו - מה שזה לא יהיה - אומר "יותר לא אעשה את זה, אני אשתנה", לכן אין למשפט הזה אמינות.

אבל אם נניח לפסימיות ונדבר על מה כן לעשות, אז לפי דעתי יש תכונה אחת שהיא עשויה - אולי - לעזור, וזו הכנות.
אם אתה מסוגל להיות מאוד כנה איתה, אולי, אולי, זה יעזור.

דברים כמו נידנוד, נחישות והתמדה לא יביאו אותך - לדעתי לפחות - אל המטרה.

כנות ופשטות - אולי.
 
העם עם המינהל

אני חושבת שאיחרת את הרכבת, חבר. אם הקשר היה לך מדהים <נו, ברור - כי היית אהוב והשקיעו בך>, ולה פחות <כי לאט לאט היא הפכה למובנת מאליה והתחלת לזרוק זין, ולהתנהג מה בראש שלך בהנחה שהיא תהיה שם תמיד, כמו אמא שלך/אחות ש'ך/כלבה ש'ך> - אז בגיל 22 באמת שאין סיבה לאכול בגללך את הלב, כאילו אין לפחות 3 מיליארד זכרים אחרים על הפלנטה.
להיות מתוסכלת זו מעמסה נפשית כבדה, ואני מאמינה שבאמת טוב לה עכשיו, אחרי ששחררה אותך ואת הציפיות הנכזבות, והשיעור עבורך הוא כואב, אך הכרחי. בסיבוב הבא, עם מישהי אחרת שתהיה שם עבורך אוהבת ומעניקה אולי באמת ייצא לך להיות בן זוג יותר מדהים ולהשיב לה כגמולה.
 

batmea

New member
משהו כאן לא ברור ולא הגיוני,

אתה מתאר קשר שרובו (5 שנים טוטאל) היה הנאה צרופה והרמוניה בקשר.
היתה סוג של טלטלה בחודשים האחרונים שהתבססה על תירוץ של חוסר תשומת לב והשקעה.
קצת נשמע לי מוזר שמישהי שבתוך קשר אוהב תכנס לפינות קטנות וצרות ולא תבין את בן זוגה שמדובר אולי בתקופה ותשים קלפים על השולחן ותנסה לפתור תקופה לא טובה.

לדעתי, יש כאן משהו נוסף או אחר שלא באמת נאמר וגדשה הסאה אצל מישהי שלדעתי לא ידעה איך לגשר כי.. בין השורות את בעצם מודה שהיית אטום כלפיה.
החודשים האחרונים היו פרפור לקראת סיום אולי, כדי לתת לך התראה על גסיסה ורצון להחיות את הקשר.
ואולי זה מה שגרם לה לנתק עצמה מהקשר.
אם זו היתה מישהי בקשר של חודשים, הייתי קוראת לה שחקנית ומפונקת. אחת שלא מבינה שזה לא זה ובעיקר בחור שצריך להבין שאין פה אהבה ותוחלת לקשר כי הוא לא שם.
אך מכיוון שאתה מתאר בת זוג של כמה שנים, הגיע הזמן שתנער אבק ותעלה מעל פני השטח את הבעיה האמיתית בקשר ביניכם כדי לנסות להחיות אותו בהנחה וזה מה שאתה רוצה.
יקירי, לא מדובר בתשומת לב. גם אם היא חיה של תשומת לב וספוג של רגשות והיסטריה.
מדובר כאן על מינוחים אחרים: פגיעה; סירוס; חוסר אונים; בדידות וטחינת מים.
תבחר איפה מביניהם היא נפלה ואולי תבין מדוע היא עזבה את הקשר.
כדי להבין נשים צריך לנסות להבין איך עובד ראש של אישה.
 

shirael

New member
היבט נוסף למה שכבר נאמר:

בחישוב קל, אם אתה בן 22 והייתם ביחד חמש שנים, זאת אומרת שהקשר החל כשעוד הייתם בתיכון. בגילאים כאלה קרוב לוודאי שהחברה שלך היתה בגילך או צעירה בשנה שנתיים, מדובר פה על אישה מאוד מאוד צעירה, שלמעשה מרגע שהגיעה לבגרות מינית פחות או יותר נמצאת עם אותו נער, מגיל 15-17 נגיד דרך התיכון, הצבא ואחרי.
אני אסתכן בהכללה מכיוון שהיוצאים מן הכלל באמת נדירים ביותר, אבל זה לא סתם שקשרים מהתיכון לא שורדים לכל החיים. אנשים עוברים שינויים אדירים ומהירים בגילאים האלה, ומתחילים לחפש את הקול האותנטי שלהם ואת מקומם בעולם. מאוד קשה לעשות את זה כשצמוד לך לרגל אדם שרואה אותך בתוך אותה מסגרת שהיית בה בגיל 16.
&nbsp
אני בטוחה שעשית שפע של טעויות שתהיה לך הזדמנות לתקן עם בנות הזוג הבאות, אבל הסיכוי הוא שגם אם היא לא יודעת להגדיר את זה - זה לא אתה, זה היא. היא צריכה לפרוש כנפיים ולחוות את עצמה כאדם אוטונומי, בגלל זה היא חשה כזו הקלה בלעדיך. שחרר אותה ושחרר גם את עצמך - מעבר לזה שאובססיה זה פאתט, גם לך יהיה טוב להתאוורר ולגלות איך איזה אדם גדלת להיות בינתיים.
 

king iverson

New member
אממ

דבר ראשון, תודה.
דבר שני, קשה לי שלא להסכים עם מה שכתבת אבל זה לא פשוט לשחרר, בחמש השנים האחרונות היינו החיים אחד של השני, אני תיכננתי את עתידי כשהיא לידי, ויתרתי על טיול גדול ועל לימודים בחול כדי להיות איתה, ופתאום שינוי כה קיצוני לאורח החיים הוא טרגדיה.
קשה לי להרגיש שלשחרר הוא הדבר הנכון. אולי שחרור זמני כ"טקטיקה" לחזרה מאוחרת יותר. אני באמת אוהב אותה ובאמת לא רוצה להשתחרר ממנה.
 

אייבורי

New member
לא מחזירים

&nbsp
יש שמועות בפורום אחר על עירבוב של עכשוב ורגלי קרפדה וכמה מילות קסם.
&nbsp
אבל לדעתי, תן לזה עוד חודשיים, לך תדע, אולי תגלה שגם לך יותר טוב לבד.
 

king iverson

New member
שאלה נוספת

אני מעריך את המלצותיכם להמשיך בדרכי, אך אני רוצה לעשות ניסיון נוסף לחזור ע"י עריכת מפגש או אולי אפילו מבחן (ולתת לה שבוע לשבת ולחשוב על זה לבד בלי להחזיר לי תשובה פנים מול פנים). מה לדעתכם צריך להיות התוכן של מפגש/מכתב כזה?
 

V i n a

New member
אה זה פשוט..

אמרת שאתה רוצה לערוך פגישה, מבחן או אולי מכתב..
אופציות נהדרות, אין ספק שכישורי ניהול המשברים האישיים שלך יוצאים מן הכלל.

לדעתי, התחל במכתב.
תבהיר לה שאתה נותן לה שבוע לשבת עם עצמה ולחשוב האם היא באמת מוכנה לאבד את האקס היהיר שלה,
אותו הבחור שראה בה קישוט נחמד שנועד לחזק וללטף את האגו שלו, אותו הבחור שלא הצליח לפנות זמן עבורה,
אותו הבחור שלפתע פתאום התעורר והבין שהוא מוכן להשתנות עבורה ולהיות החבר שתמיד רצתה.

צ'מע, זה לא צחוק, אתה נותן לה שבוע שלם..
צדיק אתה, נדיב שכזה.

אם היא לא תגיב למכתב בזמן הנכון או בצורה הנכונה, עבור לפגישת-נזיפה.
בפגישה תבהיר לה פנים אל פנים שלא נותר לה עוד הרבה זמן להחליט, ושכדאי שתיקח את עצמה בידיים ותיישר קו.
אם גם לאחר הפגישה הגברת תמשיך לטעון שהיא מאושרת בלעדיך - פשוט תגיע למסקנה שהיא, כנראה, לוקה בנפשה.
כי בינינו, איזו בחורה שפוייה לא תיפול כפרי בשל לזרועותיך לאחר מערכת יחסים כה נפלאה?
איזו בחורה שפויה תוותר על נסיך מפלסטיק חצי שבור כמוך?

אתה מזכיר לי כלב, ולא בגלל המובן מאליו.
כלב יכול לקבור עצם בחצר ולא להתייחס וכמעט לשכוח ממנה, אבל אם כלב אחר יתקרב למקום הקבורה של אותה עצם,
הוא ישתולל ויגן על העצם המוזנחת שלו כאילו הייתה הדבר הכי אהוב עליו בעולם.

בקיצור, יש לך עוד הרבה מה ללמוד, לא רק על נשים אלא גם על העובדה שאתה לא חצי אלוהים ולא, השמש לא זורחת לך מהת**.
עזוב אותה בשקט ותמצא חיים משלך, נסה ללמוד לקח מהטעויות ולא ליישם אותן גם במערכת היחסים הבאה שלך.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אני אנסה להסביר לך מה העניין

אני לא מתחבר אישית לירידה עליך, אבל אני מבין מאיפה היא באה.
ואני חושב שגם חשוב שאתה תבין, כי מה הוינה הרגישה קרוב לוודאי שגם האקסית הטריה מרגישה.
אני לא רוצה לעשות ניתוח ספרותי של הטקסט שלך, בבחינת "מה התכוון המשורר", אבל הקורא הממוצע מגיב לכתוב.
אתה כותב על "מבחן" - וזה מתפרש כמתנשא, למרות שאולי הכוונה שלך הייתה אחרת? בכל מקרה זה לא יוצא טוב.
שנית, וזה היותר חשוב, אתה חושב שאפשר בשיחה אחת לשנות דיעה נחרצת של מישהי שעזבה אותך. זה לא כל כך מציאותי וגם זה נקרא על ידי קורא ממוצע כמתנשא ומניפולטיבי.
&nbsp
תבין: אתה לא עומד לפני למשפט, ולא לפני אף אחד. אנמי מנסה לשקף לך למה יוצא לך רע, כדי שתפיק מזה תועלת. (ממילא אתה פה אנונימי).
&nbsp
ואני חוזר לעצה שלי: כנות.
מה שאתה מבקש פה הוא ההיפך מכנות. אתה מבקש רעיונות מהפורום איך לתחמן אותה. מה להגיד לה שישנה את דעתה.
הרי נגיד שאייבורי יגיד לך שתגיד לה X, ואתה תגיד את זה וזה יעבוד... זו הרי מניפולציה, כי ה X הוא לא האמת שלך, אלא של אייבורי (*). אז זאת לא מניפולציה? זאת הכנות שלך? לקחת רעיונות מהפורום?
&nbsp
---
&nbsp
(*) ויש גם סכנה ממשית שה-X של אייבורי עלול להביא אותך לצרות עם החוק...
 
למעלה