איך מוצאים נקודת אור בכל החושך הזה?
אני נמצאת בתקופה מאוד לא פשוטה בחיי בעקבות משבר זוגי שמוביל לגירושים שדי נכפים עליי. אני מבולבלת מאוד, ניסתי לעשות כל שביכולתי על מנת להציל את הנישואים הללו ללא הצלחה. בן הזוג נחוש בדעתו להתגרש, אינו מעוניין בטיפול זוגי ועובר משבר אישי עם עצמו שמאוד ניכר לעין לכל מי שמכיר אותו מקרוב. אנחנו חיים בנפרד כבר מס' חודשים בודדים וקשה לי מאוד עם הנתק הזה.
בניתוק שנוצר ביננו התחלתי ללכת לטיפול, התחלתי טיפה לבדוק את עצמי פנימה והגעתי לכל מיני הארות ותובנות היכן שגיתי ומה הוביל אותי להגיע למצב הזה. יש בי רצון עצום לתקן, לשפר את מה שלא היה טוב מצידי. הבעיות שהיו בנינו פתירות וטיפול זוגי יכל רק להטיב עימנו אבל, לצערי הוא לא מעוניין ולא מאמין במטפלים. עשיתי טעות שלא הלכתי לבד, יכולתי לשנות בעצמי דברים והקשר היה משתנה עם רצונו או בלי רצונו כי מספיק שאחד משנה משהו והמערכת יחסים משתנה.
כעת הוא נמצא במצב שלא ניתן לתקשר עימו, ממש כמו פצצה שמתקתקת. המון עצבים, כעס, חוסר שקט. אין לי עם מי לדבר וכך זה גם לגבי כל מי שניסה לשוחח עימו ברצון לעזור לנו ולתווך ביננו. אני לא מצליחה להרים את עצמי וממש שבר כלי. הפרידה הזו קשה לי מאוד כי יש לי המון אהבה כלפיי הבן אדם הזה. אני זוקפת לזכותו את הטוב בעוד שהוא צובע את את הכל בשחור ומנסה להדוף אותי ממנו בכל דרך אפשרית. הוא כ"כ נחוש בדעתו שנדמה שכבר אינו פועל בצורה צלולה. הוא פועל בצורה שאינה מאפיינת אותו כלל וכלל בלי סנטימנטים והמטרה מקדשת את כל האמצעים גם אם זה כרוך בלבזות אותי בכל מחיר.
אני כבר לא יודעת מה לעשות כדי לעזור לעצמי להתמודד עם המצב הזה. את התוצאה שהוא מייחל לו הוא יקבל בסופו של דבר אבל למה לרמוס בדרך אדם שאהבת וחיית איתו כ"כ הרבה שנים. אין לזה שום הצדקה. לא יודעת איך אשתקם מהדבר הזה.איך אוכל לבטוח ולתת אמון בעוד גבר בחיי. איך עוברים משבר כזה?
אני נמצאת בתקופה מאוד לא פשוטה בחיי בעקבות משבר זוגי שמוביל לגירושים שדי נכפים עליי. אני מבולבלת מאוד, ניסתי לעשות כל שביכולתי על מנת להציל את הנישואים הללו ללא הצלחה. בן הזוג נחוש בדעתו להתגרש, אינו מעוניין בטיפול זוגי ועובר משבר אישי עם עצמו שמאוד ניכר לעין לכל מי שמכיר אותו מקרוב. אנחנו חיים בנפרד כבר מס' חודשים בודדים וקשה לי מאוד עם הנתק הזה.
בניתוק שנוצר ביננו התחלתי ללכת לטיפול, התחלתי טיפה לבדוק את עצמי פנימה והגעתי לכל מיני הארות ותובנות היכן שגיתי ומה הוביל אותי להגיע למצב הזה. יש בי רצון עצום לתקן, לשפר את מה שלא היה טוב מצידי. הבעיות שהיו בנינו פתירות וטיפול זוגי יכל רק להטיב עימנו אבל, לצערי הוא לא מעוניין ולא מאמין במטפלים. עשיתי טעות שלא הלכתי לבד, יכולתי לשנות בעצמי דברים והקשר היה משתנה עם רצונו או בלי רצונו כי מספיק שאחד משנה משהו והמערכת יחסים משתנה.
כעת הוא נמצא במצב שלא ניתן לתקשר עימו, ממש כמו פצצה שמתקתקת. המון עצבים, כעס, חוסר שקט. אין לי עם מי לדבר וכך זה גם לגבי כל מי שניסה לשוחח עימו ברצון לעזור לנו ולתווך ביננו. אני לא מצליחה להרים את עצמי וממש שבר כלי. הפרידה הזו קשה לי מאוד כי יש לי המון אהבה כלפיי הבן אדם הזה. אני זוקפת לזכותו את הטוב בעוד שהוא צובע את את הכל בשחור ומנסה להדוף אותי ממנו בכל דרך אפשרית. הוא כ"כ נחוש בדעתו שנדמה שכבר אינו פועל בצורה צלולה. הוא פועל בצורה שאינה מאפיינת אותו כלל וכלל בלי סנטימנטים והמטרה מקדשת את כל האמצעים גם אם זה כרוך בלבזות אותי בכל מחיר.
אני כבר לא יודעת מה לעשות כדי לעזור לעצמי להתמודד עם המצב הזה. את התוצאה שהוא מייחל לו הוא יקבל בסופו של דבר אבל למה לרמוס בדרך אדם שאהבת וחיית איתו כ"כ הרבה שנים. אין לזה שום הצדקה. לא יודעת איך אשתקם מהדבר הזה.איך אוכל לבטוח ולתת אמון בעוד גבר בחיי. איך עוברים משבר כזה?
שבוע טוב.
