אני מסכימה
עם חן: את צריכה להרפות.
זה שאת לא מרוקן אותך, את סובלת מהתקוות של עצמך, את סובלת מזה שכל פעם שאת מכניסה כוס לדלי למלא במים את מוציאה חול. אין שם עוד מים. נגמר.
לא פלא שיש לך טעם מר ואת מרגישה מושפלת ורמוסה..
בלי דיבורים בלי שיחות. פשוט לעזוב.
ולחכות. למה? לרגעים בהם את מרגישה טוב יותר..צעדים קטנים..
זה יהיה קשה אבל סה לה וי.
עם חן: את צריכה להרפות.
זה שאת לא מרוקן אותך, את סובלת מהתקוות של עצמך, את סובלת מזה שכל פעם שאת מכניסה כוס לדלי למלא במים את מוציאה חול. אין שם עוד מים. נגמר.
לא פלא שיש לך טעם מר ואת מרגישה מושפלת ורמוסה..
בלי דיבורים בלי שיחות. פשוט לעזוב.
ולחכות. למה? לרגעים בהם את מרגישה טוב יותר..צעדים קטנים..
זה יהיה קשה אבל סה לה וי.