איך לשפר את המצב..?
אתמול בעבודה קצת התעצבתי(קשרים חברתיים).
לי יש קושי במיומנות חברתית. איכשהו קורה שאני לא מצליחה לפתח קשרים מעבר לשעות העבודה.
אח"כ אנשים עוזבים את העבודה והקשר מתנתק.
יש עובדת חמודה אצלנו כחצי שנה עובדת, היא בן אדם שכל הזמן מחייך . אנחנו שולחות מסרים בפלאפון אחת לשנייה, מדברות בעבודה. אך הקושי מגיע כשאני מתה לצאת ולה יש כמה חברות ממש טובות וזה לא יוצא לפועל.
מהתחלה שהיא הגיעה טחנתי לה את המוח שאני מתה לטו"ס לחו"ל ואין לי עם מי..
היא הביעה עניין ואמרה שנטוס במידה ויצא כשהיא תסיים מועדפת.
עכשיו אני מגלה שהיא מתכננת לטוס לחו"ל לכריתים לכמה ימים ווכל הנראה לא לוקחת אותי כאופציה.
היא גם הציעה למתדלקת השנייה הצעה לטוס איתה אך היא סירבה לה כי בקושי עובדת חודשיים ואין לה כסף.
לי היא לא אמרה דבר על כך.
כשבאתי אליה בטענות למה לה הציעה ולי לא , היא ניסתה לצאת ביד חובה.
אמרה לי "מה המנהל יתן לך בכלל אישור לטו"ס.?" -יש לציין שעכשיו אנחנו יותר מדי עובדים בניגוד לפני חודש שהיינו במצוקת עובדים והייתי טוחנת 7 ימים. עכשיו נותנים לי רק 4 בשבוע אפשר להסתדר אפילו בלעדיי.
התרגזתיי כאילו היא מנסה לתרץ את זה במקום האמת .
כשאמרתי לה שאני לא שואלת אותו בכלל ושאני זקוקה לחופש והיא יודעת את זה יותר טוב מכולם.
אז היא אמרה "טוב , בואי מישהו אמר לך לא?" יענו ההרגשה הייתה שלא היא זאת שמציעה לי ורוצה , אלא שאני גורמת לה לאי נוחות ואולי היא מרחמת עליי.הקטע שהיא לא הציע לי וגיליתי בכלל דאך עובדת אחרת. כל כמה זמן אני שולחת לה הודעה מתי אנחנו טסות לחו"ל והיא לא עונה לי או מתחמקת. בטענה שהיא לא יודעת כלום.
הקטע שהטיסה עוד שבועיים.
זהלא הפעם הראשונה שיש לי הזדמנות להצטרף לחבר'ה בעבודה ולא רוצים בחברתי.
אני בן אדם טוב, אבל אני לא אשת סמול טוק. אני בן אדם שלילי ואולי זה מה שגורם להם לוותר עליי.
פעם עליתי על מישהי שהתפטרה וטסה למרות שרציתי להצטרף ונדנדדי לה.
אז היא אמרה לי שאם היא תטוס איתי , היא תרגיש בודדה. שאני טיפוס שלא מדבר בחברה.
יענו אני לא יוסיף לכייף ואהיה לנטל ככה הבנתי בין השורות.
איזה קטע ששוב זה קורה עם העובדת הזאת. ומרוב אי נעימות אני לא ירצה שתעשה לי טובה.
ואי כמה טחנתי לה על איך אני זקוקה לנופש ודווקה היא? שאני הכי מתחברת אליה בעבודה?
אני רוצה ללכת למגדת עתידות שתראה מה חוסם אותי כבר.
מה מעקב אותי. מרגישה לא נעים.
הלוואי והייתי מוצאת חברה אמיתית
אתמול בעבודה קצת התעצבתי(קשרים חברתיים).
לי יש קושי במיומנות חברתית. איכשהו קורה שאני לא מצליחה לפתח קשרים מעבר לשעות העבודה.
אח"כ אנשים עוזבים את העבודה והקשר מתנתק.
יש עובדת חמודה אצלנו כחצי שנה עובדת, היא בן אדם שכל הזמן מחייך . אנחנו שולחות מסרים בפלאפון אחת לשנייה, מדברות בעבודה. אך הקושי מגיע כשאני מתה לצאת ולה יש כמה חברות ממש טובות וזה לא יוצא לפועל.
מהתחלה שהיא הגיעה טחנתי לה את המוח שאני מתה לטו"ס לחו"ל ואין לי עם מי..
היא הביעה עניין ואמרה שנטוס במידה ויצא כשהיא תסיים מועדפת.
עכשיו אני מגלה שהיא מתכננת לטוס לחו"ל לכריתים לכמה ימים ווכל הנראה לא לוקחת אותי כאופציה.
היא גם הציעה למתדלקת השנייה הצעה לטוס איתה אך היא סירבה לה כי בקושי עובדת חודשיים ואין לה כסף.
לי היא לא אמרה דבר על כך.
כשבאתי אליה בטענות למה לה הציעה ולי לא , היא ניסתה לצאת ביד חובה.
אמרה לי "מה המנהל יתן לך בכלל אישור לטו"ס.?" -יש לציין שעכשיו אנחנו יותר מדי עובדים בניגוד לפני חודש שהיינו במצוקת עובדים והייתי טוחנת 7 ימים. עכשיו נותנים לי רק 4 בשבוע אפשר להסתדר אפילו בלעדיי.
התרגזתיי כאילו היא מנסה לתרץ את זה במקום האמת .
כשאמרתי לה שאני לא שואלת אותו בכלל ושאני זקוקה לחופש והיא יודעת את זה יותר טוב מכולם.
אז היא אמרה "טוב , בואי מישהו אמר לך לא?" יענו ההרגשה הייתה שלא היא זאת שמציעה לי ורוצה , אלא שאני גורמת לה לאי נוחות ואולי היא מרחמת עליי.הקטע שהיא לא הציע לי וגיליתי בכלל דאך עובדת אחרת. כל כמה זמן אני שולחת לה הודעה מתי אנחנו טסות לחו"ל והיא לא עונה לי או מתחמקת. בטענה שהיא לא יודעת כלום.
הקטע שהטיסה עוד שבועיים.
זהלא הפעם הראשונה שיש לי הזדמנות להצטרף לחבר'ה בעבודה ולא רוצים בחברתי.
אני בן אדם טוב, אבל אני לא אשת סמול טוק. אני בן אדם שלילי ואולי זה מה שגורם להם לוותר עליי.
פעם עליתי על מישהי שהתפטרה וטסה למרות שרציתי להצטרף ונדנדדי לה.
אז היא אמרה לי שאם היא תטוס איתי , היא תרגיש בודדה. שאני טיפוס שלא מדבר בחברה.
יענו אני לא יוסיף לכייף ואהיה לנטל ככה הבנתי בין השורות.
איזה קטע ששוב זה קורה עם העובדת הזאת. ומרוב אי נעימות אני לא ירצה שתעשה לי טובה.
ואי כמה טחנתי לה על איך אני זקוקה לנופש ודווקה היא? שאני הכי מתחברת אליה בעבודה?
אני רוצה ללכת למגדת עתידות שתראה מה חוסם אותי כבר.
מה מעקב אותי. מרגישה לא נעים.
הלוואי והייתי מוצאת חברה אמיתית