אני גדלתי בבית של בנות ../images/Emo9.gif
על אף שהבית היה מסורתי-דתי, דיבורים על מחזור ונשיות תמיד היו שם. תמיד היו תחבושות באמבטיה ולא היתה תחושה שמדובר בביג דיל. אני חושבת שתמיד ידעתי שמגיע גיל מסוים שבו אמורים להתרחש שינויים בגוף, וקבלת המחזור ביניהם. מצד שני- הדרכה ממש בנושא מיניות לא היתה, אבל גם כשלומדים בבי"ס של בנות בלבד, בנות מדברות, חולקות חוויות, רכילויות, אינפורמציות ומסתבר שאפשר ללמוד מזה המון. המלכודת היחידה היא שלפעמים האינפורמציות עוברות בלי פילטרים, עם המון מיתוסים לא מבוססים אבל גם אני קראתי בזמני במעריב לנוער ומצאתי שם איזון בתשובות יותר רציניות. הסיפור של דיפי מזכיר לי שגם הבית של השכנים שלנו היה בית של בנות אבל שם לא דיברו על כלום. אמא שלי היתה זו שקנתה גם להן את החזיות הראשונות, אליה הן הגיעו כשקיבלו מחזור והאמא שלהן לא ידעה כלום, או אולי לא רצתה לדעת. בזמנו הייתי גאה באמא שלי שידעה לתת להן את מה שהן היו הכי צריכות באותו רגע. אחרי הרבה שנים, כשהתבגרנו, אחת הבנות סיפרה לאמא שלי שהיתה תקופה שהמחזור שלה "השתגע" וכיוון שהיא היתה במבוכה גדולה לבוא ולבקש תחבושות נוספות או ללכת לקנות, היא היתה ממחזרת אותן. ממש ככה. פשוט שוטפת לאחר השימוש (עד היום לא ברור לי איך), מחביאה מתחת למזרן ליבוש ומשתמשת שוב. תסלחו לי על התיאור. זו דוגמא קיצונית למה שיכול לעבור על ילדה בעקבות המבוכה הגדולה. עד היום הסיפור הזה עושה לי עצוב.