איך להסביר לו "אסור"?

עינת ודן

לי בכל אופן נראה כי הילד יודע שאסור אך העניין הזה של אסור רק מרתק אותו יותר. גם לי יש ילד בן שנה וחצי, שנוגע בכל דבר, למשל הטלויזה בבית שלנו התקלקלה והוא פשוט טיפס עליה והתישב ומחאה לעצמו כפיים! כלומר הוא חושב שזה כיף אבל יודע שזה לא בסדר! מה שרציתי להגיד שלדעתי הילדים יודעים שזה אסור וזה מה שמושך אותם לגעת ולנסות, לכן לדעתי את צריכה להתעלם ולא להראות שזה מכעיס או גורר את תשומת הלב שלך יותר מידי ואני מבטיחה לך שהוא יפסיק. כך עשיתי עם שלי פשוט הפסקתי להתייחס יתר על המידה לדברים שהיה אסור, כמובן הייתי מרחיקה אותו ללא שום הסבר, כי הוא יודע שזה אסור ולאט לאט הוא הפסיק לגעת בדברים הספציפים שאסור.
 
בעיני התעלמות היא

כמו הסכמה למעשיו בעניין הזה. כעת הוא יודע שאסור כי אנחנו חוזרים על זה כל פעם שהוא מתקרב לטלוויזיה (כמו שציפי אמרה, הוא לא מבין לעומק למה אבל הוא יודע שאסור). אם לא אגיד כלום ואתעלם בכל פעם שהוא עושה את זה, הוא עלול לחשוב שכבר אין איסור, איזה כיף לי אני יכול לעשות מה שאני רוצה וכו'. אנחנו לא עושים סימפוזיון בכל פעם. נותנים הסבר קצר ומרחיקים, או רק מרחיקים אם לפני רגע כבר נתתי הסבר אחד לפעמים מספיק שאני אסתכל עליו בצרוה מאיימת או אגיד "דן" בטון שאינו משתמע לשתי פנים. הוא כבר מבין שאני לא מסכימה מההתנהגות שלי. בגלל שעניין הסכנה שבטלוויזיה הוא לא נתפס בעיניו וזה נראה לו כמו שעשוע נחמד והוא יודע שאסור רק כמו תוכי (לגבי הטלוויזיה, לגבי כוס משקה חם או תנור הוא מבין את המשמעות שזה חם ולכן מסוכן בצורה טובה יותר) אם לא נחזור על האיסור (שוב,לאו דווקא בהסבר מייגע כל פעם) הוא במהרה ישכח על ידו, אני די בטוחה בזה.
 

תּמר

New member
אני לא מסכימה

מפני שאם הוא עושה זאת כדי למשוך תשומת לב, והוא מגלה שזה לא מושך תשומת לב, הוא יפסיק עם זה. מבחינתי התעלמות, זה גם להזיז אותו מהמקום בלי לומר מילה, ולתת לו חפץ חלופי. אלא אם כן, הוא נמשך לסכנות דווקא (אע"פ שלא נראה לי שזה הגיל).
 
למעלה