איך כותבים?

נראלי הראשונה

הודות זה 'תודות ל' או 'בזכות' ואודות זה מידע מ אבל אני לא בטוח
 

אסופית02

New member
הודות ../images/Emo127.gif

אודות- על, לגבי, לדוג': הסיפור אודות יוני פורסם בעיתון היום. הודות- מל' הודיה, תודה.
 

dorgad

New member
אגב, אודות אינה מילה העומדת

בפני עצמה; יש לומר על-אודות. וכשמודים - הודות ל... דור
 

lordgino

New member
היום בעידן המחשב...

כששאלתי את בן דודי יום אחד מה פרוש "אודות" הוא ענה לי שבכול פעם שהוא רוצה לבדוק גירסה של תוכנה מסויימת במחשב הוא הולך לתפריט "עזרה" ומשם בוחר "אודות...".
 

dorgad

New member
כן, זהו תרגום חופשי-משהו של המילה

about. בכל אופן, בעברית האודות אינה עצמאית ועליה לחבור לעל-. דור
 

or99

New member
אני זוכר ש...

המורה שלי לחיבור אמר לנו שאסור לכתוב "על אודות" אלא "אודות" בלבד. כמובן את צודקת ואלה שטויות, אבל אבן שושן מביא כמה מקורות מימי הביניים בהם "אודות" מופיע לבדו. (בתנ"ך - רק "על אודות"). נראה לי ששתי הצורות נכונות.
 

dorgad

New member
ושוב אני מזמינה את עובד האקדמיה

לשמש לנו חבר אינטרנטי או לפחות גלגל-הצלה בעניין האודות/על-אודות. דור
 

arie86

New member
ממ..

צריכים לכתוב במקום מסודר את כל התשובות שנותן לנו עובד האקדמיה. כולן חשובות :)
 

אִיתַי

New member
גם אצלי היה כך...

גם המורה שלי לחיבור (וללשון) תיקנה את החיבור של אחת התלמידות בכיתה, והורידה ניקוד על השימוש בצורה "על אודות", בטענה שיש לומר "אודות". הנקודה הייתה תמוהה בעיניי כבר אז, וביני לבין עצמי הטלתי ספק אם היא צודקת, וגם אם כן - אם באמת צריך להוריד על זה ניקוד. בכל אופן, גם בעיתונות יצא לי לקרוא לא אחת "על אודות" (ולא שהעיתונות היא מקור מהימן להסתמך עליו).
 

dorgad

New member
איתייייייייייייי, מה שלומך?

ואיך השירות? תהיה בבית בחג? לצערי, בני יסגור חג ראשון בבסיסו - אבל יגיע הביתה לשני, וגם זה משהו. דור
 

אִיתַי

New member
טוב תודה, דור

השירות עובר בסדר בסך הכול, ועוד חודש אני כבר רב"ט! לשמחתי, אני אהיה בשני החגים של פסח בבית
. איזה כיף
(אבל זה משום שסגרתי את פורים בבסיס).
 

or99

New member
אני מבין שאתם כבר יודעים...

שבית המקדש הולך להיבנות אחרי פסח... כי אם זה יקרה באמת נצטרך כולנו להקריב קרבן פסח בפסח שני*. "פסח שני" הוא ביטוי של חז"ל, לתיאור יום י"ד אייר. ביום זה מקריב קרבן פסח מי שהיה טמא מת ולא היה יכול להקריב בתאריך המקורי (י"ד ניסן). פסח שני חל חודש לאחר הפסח. כל דין פסח שני מפורט בבמדבר ט,ט. היום השביעי של חג הפסח נקרא במקורות "שביעי של פסח". לא "חג שני" ובטח שלא "פסח שני" (וגם את זה שמעתי לא פעם בתקשורת...) כך גם בחג הסוכות. היום השמיני נקרא "שמיני עצרת" או "שמחת תורה" (ולמעשה הוא לא ממש קשור לחג הסוכות). גם הוא כמובן לא נקרא "חג שני". * אגב, כתבתי את זה, אבל למעשה נראה לי שזה לא נכון. לפי ההלכה אם כולם טמאים (כמו היום) אפשר להקריב בתאריך המקורי. פסח שני נועד רק ליחיד שטמא, ואכמ"ל...
 

dorgad

New member
../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

 
למעלה