איך כותבים

[מיקי א1]

איך כותבים

"שרות" או "שירות"? מתי משתמשים בכתיב מלא והאם יש כללים פשוטים לנושא? מיסים או מסים? אפשר "אימא" או שזה מוגזם?

 

[דלזאגי]

לדעניותי, האקדמיה קבעה - מלא

יחד עם זאת, במילון - שרות, ולפעמים שניהם... שאלה מעניינת (מענינת) אני חושב שברוב המקרים ההעדפה היא למלא, וניתן לכתוב בשניהם, ובכל הקשור להוצאות לאור, תרגום לטלויזיה וכיוצ"ב, לכל חברה ההעדפות שלה. אלא אם כן מישהו ישמח לתקן אותי

 

[Eldad S]

זה נכון, נוכחתי שיש חברות עם

העדפות משלהן, למשל, הוספת יו"דים במקום שלא מקובל להוסיף, וכו'. אכן, האקדמיה קבעה כתיב "מלא" - אבל יש כללים גם לכתיב המלא: על פי האקדמיה, מס - מסים. שרות, עפ"י האקדמיה צ"ל: שירות. אישית, אני כותב "אמא", מסים, לעתים - ללא הוספת יו"ד. גם עם: עמנו (ולא עימנו); אתי, אתך, אתנו וכו'. לפעמים אני מכריח את עצמי להוסיף יו"ד: איתי, איתך, איתנו. תלוי למי אני כותב, ואם אני רוצה לוודא שיבין.

 

[אחיטל]

כתיב ללא ניקוד

מומלץ לנהוג לפי כללי האקמיה. באתר הקדמיה יש תקציר ההנחיות לכתיב ללא ניקוד. אפשר לרכוש את החוברת במחיר של כ-15 ש"ח ויש לכתוב *אימא* - אנו כותבים אמא רק בגלל שכך למדו אותנו בכיתה א'.

 

[Boojie]

זה ש"יש לכתוב אימא" זה מהזמן האחרון

ולא כותבים "אמא" כי "ככה לימדו אותנו בכיתה א'". אם כבר מדברים, המילה "אמא" באה מהמילה "אם" (פלוס א' שמקורה ארמי ומתפקדת כיידוע, וכנ"ל אב>אבא, סב>סבא, סבה>סבתא וכד'), ולפי כללי אותה אקדמיה עצמה שקבעה שצריך לכתוב "אימא" ולא "אמא", כשתנועת המקור אינה חיריק, לא צריך להוסיף י' (לדוגמה: צל>צלו - או לפחות ככה זה היה בפעם האחרונה שבדקתי. אולי האקדמיה שוב שינתה את הכללים כשלא הסתכלתי). אז יש לנו כאן מקרה שבו האקדמיה עצמה חרגה מאותו תִקנון שהיא עצמה מנסה להשליט, כי תנועת המקור במילה "אֵם" הייתה צירה, לא חיריק, ולפיכך לא היה שום מקום להוסיף י' (ובעצם, גם "צירה" אני כותבת כי "ככה לימדו אותי בכיתה א'", שהרי האקדמיה החלוט החליטה שכותבים בכלל "צירי". או שזה היה "צרי"? אני כבר לא עוקבת עם כל ההחלטות חדשות לבקרים). מעניין מה השלב הבא. האם האקדמיה תחליט לשנות את אמא ל"אימה", כי זו מילה ממין נקבה וצריך לעשות בה כפי שנעשה לקופסה, לדוגמה ולשאילתה? ואם כבר אני מקטרת: יש הרבה הגיון בקופסה ובדוגמה, אבל שאילתה ומשכנתה זה מזוויע. למה? כי קופסא, בצורת המקור הארמית, זה זכר, אז יש הגיון להפוך את זה לקופסה באימוץ לעברית. אבל שאילתא, משכנתא, כלבתא - כל אלה צורות נקבה, בזכות הת'. אז במילים שכבר יש בהן את ת' הנקבה הארמית, מה ההגיון להוסיף עוד את ה' הנקבה העברית? זה הגיוני בערך כמו "בורקסים".

 

[נֵץ]

../images/Emo45.gif

אגב, היחיד של בורקס - בורקה, בורקא או מה? (וזה גם הזכיר לי, שכ"כ צורם לי כשאומרים "האבא שלי")

 

[רפאל 3]

עקרונית

החלוקה בין כתיב ללא ניקוד לבין כתיב מנוקד - נכונה. אבל יש בזה כללים יסודיים. אני ממליץ על החוברת "לשוננו לעם", העוסק בהדרכה בסיסית בנושא.