טלטול היחידה
New member
איך יכלת
לפגוע בי כל כך? אני- שתמיד אמרתי שבחיייייייים אני לא אתן מעצמי 100% לאף בחור שבעולם. הכרתי אותך ונתתי את עצמי ומעצמי מעל ומעבר. לא היה דבר שביקשת לא היה דבר שרצית שלא עשיתי למענך. חשבתי שכזאת אהבה יש רק פעם בחיים ושזה הדבר הכי יפה ומיוחד שיכול לקרות לי בחיים. בהתחלה היה לי קצת קשה, אבל מתישהו באיזשהו שלב התחלתי להאמין שכן, זה אפשרי, וזה קורה: מישהו שאוהב אותי ומקבל אותי. מישהו שאכפת לו ממני, מישהו שכואב לו כשאני סובלת ובוכה ומישהו שקופץ עד השמיים כשמשהו טוב קורה לי. ואז... לאט לאט.. התמונה התחילה להתבהר. לא הסתדרנו כי אתה אדם מאוד קשה, יש לך המון המון המון תסבוכים עם הנפש היפה שלך ולא פשוט לנהל מערכת יחסים עם אדם כמוך. אתה מאוד ישיר וכל דבר שבא לך לומר אתה זורק בלי לחשוב פעמיים. הפסקתי לספור את מספר הפעמים שפגעת בי, שהעלבת אותי.. שגרמת לי להרגיש כמו אפס קטן. הבנתי שזו לא מערכת יחסים בריאה.. אבל תבין, כבר לא היה לי אכפת.. הייתי כולי שקועה בך. הייתי מאוהבת בך.. לא היה לי אכפת לספוג את ההעלבות ואת הביקורת לא היה לי אכפת להוריד את הראש ולהנהן גם כשידעתי שאני צודקת. רק שתרגיש טוב. רק שתחייך. מה לא עשיתי? ומה אתה לא עשית למעני? אני ממש מתאמצת לחשוב מה עשיתי לא נכון שגרם לך להשתנות ככה. כל הפעמים שנסעתי אליך, כל השעות וכל הימים שהברזתי מהעבודה. כל השקרים שסיפרתי להורים שלי בשביל להתגנב החוצה כשהיית מגיע. כל הכסף. ואיך היית אוהב להפתיע אותי כל פעם מחדש.. ואיך היית אוהב להכין לי ארוחות ערב מפנקות.. איך היית אוהב לדבר איתי שעות בטלפון. איך לא רצית שנסיים לדבר. איך אתה מעז להרוס את הכל? איך אתה מעז לדבר בצורה כזו? ולגרום לי להרגיש כמו אפס? אתה כזה אגואיסט. ואני כזאת עיוורת!!! כזאת פוסטמה!!!! מסיים איתי חברות בגלל עניין כזה שטותי? אתה כזה אפס. אתה כלום. אפס אחד גדול. אני לא מבינה למה אני אוהבת אותך כל כך. אתה אגואיסט. אתה כלום אין לך כלום. וגם לא ייצא ממך שום דבר. למדתי דבר אחד.. לעולם לא אתן מעצמי כ"כ הרבה לאף אדם שבעולם. לא רוצה אף אחד... לא צריכה חום ואהבה.. לא צריכה סקס... לא מערכת יחסים ולא כלום. הכי טוב לבד. לבד!!! תודה לך שלימדת אותי (בדרך הקשה) שזה מה שצריך לקרות. עולם מגעיל שמלא באנשים אינטרסנטים.. אוף, אני כזאת מפגרת.
לפגוע בי כל כך? אני- שתמיד אמרתי שבחיייייייים אני לא אתן מעצמי 100% לאף בחור שבעולם. הכרתי אותך ונתתי את עצמי ומעצמי מעל ומעבר. לא היה דבר שביקשת לא היה דבר שרצית שלא עשיתי למענך. חשבתי שכזאת אהבה יש רק פעם בחיים ושזה הדבר הכי יפה ומיוחד שיכול לקרות לי בחיים. בהתחלה היה לי קצת קשה, אבל מתישהו באיזשהו שלב התחלתי להאמין שכן, זה אפשרי, וזה קורה: מישהו שאוהב אותי ומקבל אותי. מישהו שאכפת לו ממני, מישהו שכואב לו כשאני סובלת ובוכה ומישהו שקופץ עד השמיים כשמשהו טוב קורה לי. ואז... לאט לאט.. התמונה התחילה להתבהר. לא הסתדרנו כי אתה אדם מאוד קשה, יש לך המון המון המון תסבוכים עם הנפש היפה שלך ולא פשוט לנהל מערכת יחסים עם אדם כמוך. אתה מאוד ישיר וכל דבר שבא לך לומר אתה זורק בלי לחשוב פעמיים. הפסקתי לספור את מספר הפעמים שפגעת בי, שהעלבת אותי.. שגרמת לי להרגיש כמו אפס קטן. הבנתי שזו לא מערכת יחסים בריאה.. אבל תבין, כבר לא היה לי אכפת.. הייתי כולי שקועה בך. הייתי מאוהבת בך.. לא היה לי אכפת לספוג את ההעלבות ואת הביקורת לא היה לי אכפת להוריד את הראש ולהנהן גם כשידעתי שאני צודקת. רק שתרגיש טוב. רק שתחייך. מה לא עשיתי? ומה אתה לא עשית למעני? אני ממש מתאמצת לחשוב מה עשיתי לא נכון שגרם לך להשתנות ככה. כל הפעמים שנסעתי אליך, כל השעות וכל הימים שהברזתי מהעבודה. כל השקרים שסיפרתי להורים שלי בשביל להתגנב החוצה כשהיית מגיע. כל הכסף. ואיך היית אוהב להפתיע אותי כל פעם מחדש.. ואיך היית אוהב להכין לי ארוחות ערב מפנקות.. איך היית אוהב לדבר איתי שעות בטלפון. איך לא רצית שנסיים לדבר. איך אתה מעז להרוס את הכל? איך אתה מעז לדבר בצורה כזו? ולגרום לי להרגיש כמו אפס? אתה כזה אגואיסט. ואני כזאת עיוורת!!! כזאת פוסטמה!!!! מסיים איתי חברות בגלל עניין כזה שטותי? אתה כזה אפס. אתה כלום. אפס אחד גדול. אני לא מבינה למה אני אוהבת אותך כל כך. אתה אגואיסט. אתה כלום אין לך כלום. וגם לא ייצא ממך שום דבר. למדתי דבר אחד.. לעולם לא אתן מעצמי כ"כ הרבה לאף אדם שבעולם. לא רוצה אף אחד... לא צריכה חום ואהבה.. לא צריכה סקס... לא מערכת יחסים ולא כלום. הכי טוב לבד. לבד!!! תודה לך שלימדת אותי (בדרך הקשה) שזה מה שצריך לקרות. עולם מגעיל שמלא באנשים אינטרסנטים.. אוף, אני כזאת מפגרת.