שאלה מעולה
אני קודם כל בדעה שיוצאים מהארון אך ורק שיש צורך וכשהוא קיים דבר לא ישנה את מי שאת. הרבה פעמים בחיים נדמה לנו שאם נספר לאדם מסוים בחיים שלי דבר שהסתרנו ממנו הוא יגיב בצורה שלילית ומתוך ניסיון אני יכול להגיד שלא כך הדבר. לא בהכרח בעניין שקשור לנטייה מינית אלא בכל נושא אחר שקשור אלי כבני אדם. אני שוב אומר שאם יש לך צורך חזק לכי על זה אבל לאט לאט. התחילי עם האנשים שאת הכי קרובה אליהם והכי סומכת אליהם ולאחר מכן המשיכי. יציאה מהארון היא תהליך נפשי קשה אבל משחרר, וכמו כך תהליך הוא לוקח זמן. יש אנשים שזה לוקח להם חודש חודשיים ויש כאלה שזה לוקח להם שנה שנתיים. לי למשל אני יכול להגיד שהעניין לקח 4 שנים, כי שוב לקח המון זמן עד שהרגשתי צורך לספר להורים שלי(קודם סיפרתי לחברים שלי). חשוב לזכור גם שהתהליך הזה לעולם לא מסתיים כי תמיד אנחנו פוגשים אנשים חדשים, מתחברים אליהם iיוצרים קשרי ידידות. המפתח לעניין הוא סבלנות ואורך רוח יחד עם סובלנות כי כמו שלך לקח זמן ללמוד לקבל את עצמך גם לאנשים מסביב זה יכול לקרות! שיהיה המון המון בהצלחה!
