קודם כל משקל
בפעם הבאה שאתה מסיים צלילה, עם כ 50AT במיכל, בצע בדיקת ציפה. אתה אמור להיות מאוזן עם אפס אוויר במאזן, בעומק של כ3 מטר. זה בסדר שעל פני המים אתה צף. 3 מטר דוחס יפה מאוד את מחליפס שלך (כ25% בחישוב גס) וזה שווה כמה פאונד. היום בים תיכון אני צריך (עם מיכל אלומיניום 12) כ2 פאונד בלבד, ובאילת, עם חצי חליפה 7mm ומיכל כנל 10 פאונד. צלול כך ותגלה שאתה לא נוגע כמעט בכלל במאזן (מילוי או שתיים לצלילה לעומק 25, בהערכה גסה). כל משקל יתר (הרעלת עופרת) דורש ממך לפצות באויר במאזן, שנדחס עם הירידה, מה שמצריך עוד אויר כנ"ל. טוב זה לא. אם אתה לא מאזן את עצמך כל הזמן, אתה יותר מדי כבד או יותר מידי קל, וצריך לעבוד קשה רק כדי להשאר במקום. נבצע חישוב קטן: נניח ארבע פאונד מיותרים, בצלילה ל30 מטר.נניח ללא חליפה לחישוב קל. מדובר ב 2 קג, כלומר על פני המים צריך להוסיף 2 ליטר למאזן. יורדים 10 מטר, אתה שוקל ק"ג מיותר וצריך להוסיף עוד ליטר. יורדים עוד 10 מטר, מוסיפים עוד כ 0.7 ליטר. יורדים עוד 10 מטר, מוסיפים עוד 0.5 ליטר. זה עוד בסדר. בעליה, עלית 10 מטר, המאזן התנפח ב 0.7 ליטר שצריך לקזז, עולים ל10 מטר והמאזן נהיה קל ב קג שלם ממה שצריך, ובעצירת בטיחות, נאמר ב3, אתה קל בקג שלם. אם הייתה במשקל הנכון, כמעט כל זה היה מיותר. הירידה צריך טיפה אוויר לקזז על המשקל של האוויר במיכל, ובעליה פשוט מוציאים את כל האויר הזה, ונשארים מאוזנים. צריך לזכור שאתה מקזז בערך 1-2 פאונד ע"י פעולת ראות בלבד. הוריד לי את צריכת האוויר משמעותית. (ותודה לאנג´י מהכפר על הטיפ, אי שם ב95)