איך זה...

התייחסתי לפירוש המקורי

של ערס.. וגם אמרתי את מה שאמרת לגבי השימוש הנוסף במושג הזה לצורך הדגשה של הצלחה של מישהו שלא היה סיכוי שיצליח ובכל זאת הצליח
 
לשירותך..ישירות מ וויקיפדיה

Underdog primarily refers to a participant in a fight, battle, or conflict not expected to win; see
 

rony34

New member
../images/Emo45.gif

הוא אפילו לא קולט שהוא חוזר על מה שאתה אומר חחחח
 
../images/Emo9.gif

הוא יקלוט עוד מעט. לא כולם מצליחים להבין הכל בפעם הראשונה. העיקר שבסוף מצליחים והכי הכי חשוב ... הבריאות
 

mor881

New member
תקשיבו רגע

מה הויכוח ? הרי חברה רוצה תוצאות חיוביות לא? גם האינדיוידואל רוצה בזה! העניין הוא שכחברה יקח לנו אלפיים שנות אור עד שנגיע הלום. לכן מוטב שנניח לאינדיוידואל להתפתח ולא לפחד להיות מושפעים מאינדיוידואלים שדוקא כן הצליחו להרחיק לכת, פה נכנס מוטיב התבונה שלנו לשפוט האם נרצה או לא ללמוד מאינדיוידואלים שהצליחו להגיע רחוק יותר. אז קודם נפתח התבונה אחר כך נסיר האגו בכדי שנוכל לאפשר לעצמינו ללמוד והדרך מתמשכת...
 
לפני חודש

לפני חודש הייתי בסיור בתל אביב, שמו היה -"בעקבות נשים יוצרות", הנשים היוצרות היו- לאה גולדברג, יונה וולך ועוד כמה שאני לא זוכרת המאפיין העיקרי של כל אותן נשים- זה באמת השיגעון (כמו שאנחנו היינו קוראים לו), חוסר יציבות רגשית, וניסיון חוזר שוב ושוב להשתלב בחברה. אני חושבת ש"המשוגעים" האלו הם אנשים מאוד צבעוניים ובלעדיהם היה לנו מאוד אפור פה. חבל שהחיים שלהם כל כך מיוסרים וכואבים, אבל יש משהו במקום הכואב הזה שמוביל אותם להתחברות כל כך עמוקה. מעניין אם יש יוצר שחי חיים "רגילים"?
 

תלתליפז

New member
יש קשר מובהק בין יצירתיות לרגישות

זה קשור למבנה המוח. החיים של אותן נשים היו מיוסרים בגלל האופן בו פרשו את המציאות שבה חיו. בהסטוריה אפשר למצוא יוצרים רבים מכל גווני האומנות שחייהם לוו בתהפוכות רגשיות, חלקם סיימו את חייהם במוסדות לחולי רוח, חלקם התאבד.
 
זה ממש מדכא תלתליפז,

מה שאת אומרת בעצם שאני, קרן אור, אדם יצירתי, יש לי סיכוי גדול לסיים את חיי במוסדות לחולי רוח או להתאבד - ובכלל החיים שלי מיוסרים. בקיצור - באסה.
 
לדעתי זה תהליך..מנורמליות לשגעון

בהתחלה..האמן נורמאלי..אם הוא כותב..או מצייר..או שר..לא משנה באיזה תחום. כל חייו היה מסוגר בתוך עצמו..עד שהגיע לתודעת הצבור..ופתאום..כולם משחרים לפתחו..רוצים להיות בקרבתו..משלמים כסף..הרבה כסף..לראות או לשמוע את היצירות שלו.. ואז יש דעיכה..מטבע הדברים..לאט לאט..הוא שוב שוקע בבדידות שלו.. תשומת הלב מופנית לאמן אחר..ליצירה אחרת.. והוא נשכח מהלב..לפחות לזמן מסויים.. חלקם לזמן קצר..(הפוריים שבהם) וחלקם לזמן ארוך יותר(אלה שיותר נאיביים..שהיו להם צפיות מוגזמות מהחשיפה לה זכו) התנודות הללו בחיי האמן..עושות אצלו משהו.. מאיגרא רמה לבירה עמיקתא לא פלא שבסוף..לאחר כמה שנים..האמן מאבד את השפיות שלו.. חלקם מתאבדים.. וחלקם נראים הזויים ולא מובנים.
 

rony34

New member
ומה עם אלפי האמנים המצליחים?

מה עם אלפי האמנים שמצליחים והצליחו,והם מאושרים,חיים טוב,ולא רוצים להתאבד? הקינה ההזויה הזו על האמן המאבד את שפיותו שלוש נקודות ובלה בלה בלה נכונה לאחוז פסיק משהו מקרב האמנים.רובם מצליחים יותר או פחות,וחיים חיים נורמלים לגמרי.מאיפה בכלל ה'ידע' החד משמעי הזה על גורלם?ילדותי לגמרי. המלצה שלי:לפני שלוחצים על שלח,כדאי לקרוא שוב את השטויות.
 
למעלה