אני מאמין בנשמה. בעיקר בגלל. שבני אדם כשהם הוזים. וכשהם בטראנס הם חווים בערך אותו דבר.מה שיש לאורגניזם חי הוא חיוּת (vitality).
זו אמנם הגדרה קצת "מעגלית", אבל קימות בו מערכות "תומכות חיים" והן פעילות ומתפקדות.
זה מבדיל אותו מאותו אורגניזם כשהוא במצב "מת" (לפני שמתחילה דקומפוזיציה).
למה לך להאמין?
אתה יודע במה נבדל אורגניזם חי מאותו אורגניזם כשהו מת.
למה לך לקרא לזה "נשמה"?
זה משרת אותך במשהו?
מדוע לערב בכך את אלהי marabo המצוי אך בתבן אשר בין שתי אזניו?
אגב, מהי "נפש", ומה ההבדל בינה לבין "נשמה"?
ומאחר ונראה לי שיש נשמה לאדם.
וכנראה הייתה אבולוציה אז לא יודע להצביע בדיוק מתי נכנסה הנשמה.
לכן הגיוני לי שלכל דבר יש סוג של נשמה.
וככל שזה מורכב הנשמה גדלה.
זה מטאפיזיקה ואין בזה ממש הוכחות.
אבל הסרטון ששינה לי קצת הגדרות.
זה הסרטון הזה.
אגב, יוסף אגסי היה תלמיד של פופר