איך הם מדברים?

[melancholy man]

איך הם מדברים?

בשרשור למטה שכבר לא יקפוץ, קישר אימג'יין לידיעה הזו ב NRG, מעבר לעניין המשעשע לכשעצמו, הקפיץ אותי המשפט הבאה בכתבה:"הכרית, שעלולה להוות סרטים קשים עבור אנשים מסוימים". מעבר לעברית הנוראית יש כאן שימוש בסלנאג שמתאים לילדים בני 16 וגם זה בקושי, בכל אופן לא משהו שמעריב (חברת הבית של NRG) הייתה מעיזה לשים בעיתון הכתוב. נכון, העברית של העיתונות העברית (להוציא את הארץ וגם זה משתנה רק בקצב איטי יותר) מדרדרת במהירות, אבל עדיין השפה בה משתמשים העיתונים היא של "מבוגרים" באינטרנט מאידח הכל מותר, כאילו לא הכל נכתב לציבור עילג לחלוטין. מה דעתכם יש הבדל בשפה של אתרי החדשות והפורטלים האינטרנטיים הגדולים לבין העתנות הכתובה, ואם כן למה? אישית אני חושב שיש הבדל גדול בשפה, וההבדל נובע מכמה סיבות:

אינטנרנט זה פחות "מכובד" בעיני הכותבים והעורכים (ובעלי האתרים) מעיתונות, העיתונות אומנם בתהליך הדרדרות אבל עדיין, יש לה עדיין הילה של מכובדות שמחייבת סוג אחר של שפה.

האתרים גדולים נגררים אחרי אתרים לא מקצועיים חסרי עריכה לשונית (רוב הכתבות שאני קורא באינטנרט נראות כאילו לא עברו עורך כלל) ויוצרים בכך עברית כתובה חדשה, רזה יותר ומשעממת הרבה יותר (ולבטח קרובה הרבה יותר לשפת הדיבור).

הכותבים באתרים חיים בסביבה אינטרנטית של פורומים וטוקבקים ומשתמשים בשפה של הגולשים בשביל להיות "מאגניבים" וקרובים יותר לשפה של קוראיהם. מה אתם אומרים?, קראתי יותר מידי במשפט אחד? (מצאתי עוד כמה דוגמאות באופן אקראי בדקות האחרונות), יש באמת הבדל כזה?, מה זה אומר?

 

[צלליתה]

סיבה נוספת שאני יכולה לחשוב עליה

היא שאתרי האינטרנט חייבים להוציא תוכן רב ומשתנה. לא משקיעים את הזמן הנדרש לכתוב ולערוך כהלכה. לא אתפלא אם אתרים רבים מעסיקים ילדים ככותבים - הן בגלל שהעולם שייך לצעירים, והאינטרנט בודאי ובודאי, והן בגלל המחיר הנמוך יותר.

 

[נוסעת סמוייה]

זו כבר תופעה אחרת,

שמאפיינת אתרי חדשות באינטרנט: הרצון לצאת במהירות עם הידיעות. והמהירות בהחלט עלולה לבוא על חשבון בדיקה ואימות של הידיעות, על חשבון עריכה וכו'. ידועה הדוגמא של Ynet ש"הנחיתו" את הקולומביה בשלום. עניין השפה, עליה מדבר melancholy man , זו תופעה בפני עצמה. אני רואה את זה כניסיון להיות "מאגניבים".

 

[e-magine]

אני חושב שצריך למצוא את שוויל הזהב

בין כתיבה תרבותית לבין שפה שלא מתנשאת. אין לי כל כך דוגמאות מכתיבה או מאתרי אינטרנט, אבל אם נשווה למשל את הקריינות של רשת ב' וקריינות של גל"צ, תמיד העדפתי את הקריינות של גל"צ, כי זאת של רשת ב' ארכאית. (אם תגיד למשל "הסרט עוסק בנזירה וכומר" כאשר ה"כ" בלתי דגושה כדין, קרוב לבדיי שישאלו אותנו באיזה חומר בדיוק משתמשת הנזירה?) אני בהחלט מסכים שהכתיבה כדוגמת NRG שהבאת, עושה עוול לשפה וגם לרוב הקוראים. באשר לסיבות שצויינו בתגובות, הייתי מוסיף גם את הסיבה שיש אתרים בעיקר בתחום החדשות, שנורא רוצים להקדים את המתחרים ולכן לא עורכים.

 

[קא זו או]

אני קורא חדשות רק בעיתונות ניירית

לגבי דברים אחרים, אני לא מוטרד ממש. שפה היא גם כלי תקשורת כידוע, היא מיועדת לשומע/לנמען מסויים ומעונינת ליצור בו תגובות מסוימות. הרבה פעמים השפה בה נכתבים הדברים מגדירה את קהל היעד ואת אופי האתר.

 

[damtiela]

הסיבה השלישית נראית לי הכי הגיונית.

ככה גם גולשים תופסים את זה. לפני כמה ימים, מישהו הביא בפורום אחר שאני גולשת בו, הודעה מMSN היום משהו כמו - "X גם מנשנש כריות" התגובות שם היו: "נו, MSN מנסים לתפוס את העין של הצעירים..." אותי אישית כותרת כזו מרחיקה.

 

[נוסעת סמוייה]

גם לי נראתה ההשערה השלישית

הכי הגיונית. יש איזו הנחה, לא יודעת על סמך מה (ואל תגידו לי סקרים...), שממוצע הגילאים של הגולשים באינטרנט צעיר, וההנחה (גם לא יודעת על סמך מה) היא שהצעירים רוצים לקרוא חדשות וידיעות שונות בשפה רדודה ובסלנג.

 

[damtiela]

מעניין אותי באמת על מה ההנחה הזו

מתבססת...

 

[נוסעת סמוייה]

אני לא יודעת אם יש קשר,

אבל קשה לי להתעלם מכך, ש- מעריב-NRG נהיו "מאגניבים" מאז שעופר שני, שהיה עד אז עורך "וואלה!", הצטרף לשורותיהם. זו, כנראה, איזו תפיסה של איך צריך להיראות אתר חדשות באינטרנט...

 

[melancholy man]

האמת היא

שלדעתי זו שפה שצמחה מהפורומים והטוקבקים לאתרים גדולים (ביחוד נענע וואלה) ומהם התפשטה לאתרי חדשות רציניים. הכותבים באינטרנט להבדיל מהכותבים בעיתונות הכתובה, הם אנשים יותר צעירים, שמנסים להיות הכי מאגניבים בפורום שלהם, זה נפוץ במיוחד בכתיבה על מוסיקה או תרבות וספורט, שם אין כמעט (או בכלל אין) הבדל בין סגנון הכתיבה בפורומים לזה של אתרי החדשות או הפורטלים.

 

[ykiki]

שני הפני שלי

אני סבור, ששורש הבעיה טמון - מעבר לשאיפת המאגניבות - בטישטוש הגבולות בין המילה הכתובה לזו הנאמרת (סיבה שניה שלך, כאמור). עבורי, קריאת עיתון כמו הארץ מהווה הנאה משנית מעצם איכויות הכתיבה וההתבטאות של הכותבים בו (רובם, בכל אופן) - עם ובלי קשר לתוכן עצמו. רובנו משתמשים בשפה אחרת כאשר אנו כותבים - "ספרותית" יותר, אם תרצו, מליצית משהו. אלה שלא ניחנו ביכולת כתיבה מרתקת, נאלצים לפנות אל המכנה המשותף הנמוך ביותר (מבלי לשים לב) כדי לשאת חן, ע"י שירבוב ביטויים/משפטים שכאלה, שאף עוברים איכשהו את מח' העריכה של אותו אתר (יש כזו?

) - מתוך מחשבה שניתן יהיה להבין את רוח הדברים, גם אם לא כל מילה תהיה ברורה לקוראים שאינם בקיאים בסלנג העכשוי ו/או מעל גיל מסויים. מנגד, יש לי דוגמא טובה (בעיני) איך לעשות את זה נכון, מבלי לצאת אידיוט: עיתון העיר מצליח לעשות זאת יפה והיטב, לטעמי, ומצליח להציג כתיבה צעירה, חדשה ורעננה - מבלי להתפשר על איכותה ומבלי לרדת נמוך. אשר לאתרים ישראלים - הממממ, אני פיתחתי לי שיטת קריאה סלקטיבית, בה אני מצליח לבודד את הנתונים היבשים הנמסרים בכתבות מתוך שאר המלל המגובב, ומתעלם מכל השאר. אם כי אני מודה כי אחת לזמן מה אינני מתאפק וקורא לאישתי לקרוא קטע כלשהו, ומבקש ממנה לתרגם עבורי

 

[ykiki]

פני, סנטים - אל תהיו קטנוניים ../images/Emo6.gif

 

[נוסעת סמוייה]

ובכל זאת, יש הבדלים בין אתרי החדשות

הזכרת את עיתון הארץ - האתר של העיתון נותן את החומרים של העיתון הכתוב, לכן השפה בו היא שפת העיתון הניירי, שהיא שפה תקנית. אתר "וואלה!" לוקח את חומרי עיתון הארץ, מדביק באתר ומשנה את הכותרות המקוריות למשהו הרבה יותר פרובוקטיבי. זה כבר לא כי לוקחים אנשים צעירים לעבוד באתר, ומזלזלים בעריכה, ומחפפים בדיוק למען המהירות. זו מגמה שהוחלט עליה, ושהיא מעידה על איזו תפיסה מוקדמת למי מיועד האתר, ומה הקהל הזה רוצה (וולגריות?). אתר Ynet שונה מעיתון הנייר "ידיעות אחרונות", אבל מקפיד על שפה תקנית ועל ניסיון לעמוד בסטנדרטים של מועצת העיתונות. אתר מעריב היה עד לאחרונה העתק של עיתון הנייר. ועכשיו נראה כאילו הוא בתחרות "מי-יותר-מאגניב ונמוך" עם "וואלה!". לי זה נראה כבחירה מודעת, ולא אילוצים של רצון לחסוך משכורות לעובדים מיומנים.

 

[gargamich]

לצערי, זה נכון מאד.

וגם לי זה מפריע מאד. המצער ביותר הוא שלחלק מהאנשים שקוראים את הכתבות מצטייר רושם שזוהי השפה העיתונאית הגבוהה. אני כמובן, לא בא להכליל, ובטח לא להסכים עם זה שהאינטרנט "שייך" לצעירים. אני גם לא חושב שהתחרות מצדיקה את זה. הרי בסופו של דבר, החשובה ביותר היא האיכות... עם דבר אחד אני לא כל כך מסכים. העיתונות הכתובה ואתרי החדשות, תכליתם שונה לגמרי. קשה לי להסביר את הטענה שלי, אבל אני חושב שנוצר מצב שבו העיתונים לא נחשבים עוד לברירת המחדל. הם לא ייתנו לך עדכונים לייב, הם לא יאפשרו לך להגיב באופן מיידי וציבורי, והדרכים שלהם למשוך רת הקורא אחרות (מבצעים ומוספים מיוחדים, לעומת חדשנות באינטרנט).

 

[נוסעת סמוייה]

בהחלט!

עיתוני הנייר לא יכולים להתחרות באתרי החדשות לגבי עידכונים לייב. והיתרון שלהם הוא גם במוספים למיניהם, בפרשנויות של מומחים שונים, בראיונות וכד'. יש גם משהו מקומם, לדעתי, בתפיסה שאם האינטרנט שייך לצעירים (לא משנה לצורך העניין שזה לא נכון) - השפה צריכה להיות נמוכה ורדודה ועתירת סלנג, כאילו רק ככה הצעירים מסוגלים לקרוא ולהבין.

 

[e-magine]

לדעתי, אחד מסוגי השווק

הוא אימוץ סממנים חיצוניים של קבוצת אוכלוסייה, או בלשונו של אלווין טופלר, "תת-תרבות". בהנחה שקבוצת הצעירים או חלקים ממנה הן תת-תרבות (קרי זרם תרבותי שאיננו הזרם המרכזי, במובן של טופלר וללא כל הבעת עמדה שיפוטית מצידי) אזי, אחת הדרכים ליצירת אמון אצל קהל היעד הוא אימוץ סממנים חיצוניים של אותה תת תרבות. הטלוויזיה היא מדיה חזותית, לכן האנשים שפועלים בטלוויזיה (גם אלה שסובלים מלומבאגו) ופונים לקהל צעיר, מאמצים לרוב הופעה חיצונית שכוללת סמלים של הצעירים, בתחום הלבוש, התסרוקת האביזרים והדיבור. העיתונות משתמשת בעיקר בטקסטים ומכאן הבלתת הדיבור שאמור להיות תואם לקבל היעד. אני לא יודע עד כמה זה נכון, אבל מקובל על הרבה מבוגרים לחשוב שאימוץ סממנים חיצוניים תקנה להם תדמית אמינה ופתוחה בעיני קבל היעד. אני חושב שזאת הסיבה העיקרית לשימוש בשפה הזאת בעיתונות הרשת.

 

[simplex]

מדוע המשפט הזה נתפס כתרבות רדודה?

מילא אם תטען, שכבר "שדדו" לנו יותר מדי מילים, וגייסו אותן בסלנג לטובת עניינים שקשורים בסקס, אני יכול להבין. יש כאן נימוק ענייני. אבל המשפט הזה, גם עם מייצג עברית שלא גדלתי עליה, מדוע זה הופך אותה לרדודה יותר? האם ביטויי הלשון הותיקים, הם "תרבות טובה", והחדשים הם "תרבות רעה"? שלא לדבר (בהגזמה רבה בהקשר הנוכחי) על כך שכל מהפכה תרבותית נתפסה כתרבות רעה בעיני השמרנים, לאורך ההיסטוריה. לא חושב שאפשר לקרוא לזה מהפיכה תרבותית, אבל מדובר בשינוי, שמבחינתי אין בו עניין של נכון ולא נכון, או של רדוד ועמוק.

 

[e-magine]

שאלה מעניינת מאד

בעקבות השאלה הזאת, שאלתי את עצמי האם יש לי ראש פתוח לשינויים או שאני שמרן יותר ממה שאני חושב, (אין לי עדיין תשובה לזה אך אני בהחלט אדון על כך ביני לבין עצמי). התייחסתי לשימוש בסלנג בכתבה עיתונאית כ"תרבות ירודה" מכיוון שהיא ניראית לי לא תואמת לסביבה ולציפיות שלי. הציפיות שלי הן שבאתר עיתונות לקהל הרחב, ישתמשו בשפה נקיה ומובנה ולא בסלנג. אם אתר NRG היה מגדיר את עצמו כאתר הפונה לקהל מסויים, שאיני נמנה עמו, לא הייתי רואה בכך בעיה. אני יודע שיש כאלה שסבורים שכתיבה בסלנג היא כתיבה בגובה העיניים ואילו שפה יותר מטופחת נראית כהתנשאות. דעתי שונה מדעתם. השאלה שאני רוצה להחזיר לך, סימפלקס, היא מה בעצם הציפיות שלך מאתר חדשות כמו NRG? אם אפשר, כמה דוגמאות על התנהגות לא תואמת את הציפיות: (מי שלא אוהב צ'יסבטים, יכול לדלג) רוב הדוגמאות קשורות לחוויות מבתי משפט ויכלו להיות

בפורום חוק ומשפט: 1. ידיד שלי ניסה להיכנס לאולם בית משפט בסקוטלנד, כשהוא לבוש מעיל גשם עשוי מניילון צהוב מהסוג שהעובדים בכבישים לובשים בחורף. השומר לא הרשה לו בטענה שהמעיל פוגע בכבוד בית המשפט). 2. לפני המון שנים, ישבתי באולם בבית משפט בעיר שדה בארץ והמתנתי לתורי. השופט שהיה אדם מבוגר, פנה לאחד המידיינים, שהיה לבוש בבגדי מוסכניק, לא נקיים ושאל אותו: "תגיד לי ככה אתה מתלבש כשאתה הולך לחתונה של אחותך?" (אנירה די פוגענית הייתי אומר) המידיין ענה: "סליחה כבוד השופט, יצאתי מהעבודה, לא ידעתי, זו פעם ראשונה שאני בבית משפט". ראוי לציין שאדם המוזמן לבית משפט בתור בעל דין או עד, איננו מקבל בהזמנה שום הנחיות לבוש, להבדיל מעו"ד שמחוייבית ללבוש מדי משפט עפ"י כללי האתיקה של לשכת עוה"ד. 3. מדברים הרבה על כך שהצפת מקצוע עריכת הדין גרמה לירידה ברמה (סיפור ארוך ומורכב). אז מישהו סיפר לי לא מזמן, שעו"ד צעיר באמצע הטיעונים שלו באולם בית המשפט, אמר: "חברת הביטוח זיינה את הלקוח". השופטת היתה די המומה מההתבטאות ושאלה את עוה"ד: " מר X, אינך סבור שנסחפת?" אז עוה"ד ענה בביטחון:"לא כבודה, אני עומד בתוקף על כך שחברת הביטוח זיינה את הלקוח". ברור שאם הדברים היו נאמרים בשיחת מסדרון או במזנון, הם היו מתקבלים על הדעת, אך בדיון משפטי? לא נראה שם תואמים את האווירה שאמורה להיות מכובדת.

 

[simplex]

כבוד מול שינוי

בבתי המשפט, מתוך כבוד לבית המשפט, אכבד גם את התרבות המצופה בבתי המשפט. אבל השאלה הזאת עולה אצלי כל פעם כאשר יש התנגשות בין התרבות שמתאימה לי, ובין התרבות הנהוגה - האם לכבד את התרבות הקיימת, ובכך לכבד את השמרנים, או להוביל שינוי של נורמות תרבותיות. שינוי שפה, שינוי אופנה, וכדומה. בתקופות קודמות, נחשב לתרבות בעייתית שגבר יהיה עם שיער ארוך. תקופה אחרת - גבל עם עגיל. וכדומה. השינוי בנורמה, והקבלה של השינוי לא באו בדרך הקלה. השמרנים בהתחלה למדו לחיות עם התופעה... אח"כ גילו שכל אותם "מוזרים" יכולים להיות אנשים מקסימים מכל בחינה אחרת, ובסוף התרגלו לזה ומקבלים את זה כדבר טבעי. כך תרבות משתנה. זה אף פעם לא בדרך הקלה. בכל שינוי תרבותי כזה, יש מי שנפגע, או מזועזע. עד כמה יש לכבד את התרבות המצופה, ועד כמה לגיטימי להתריס כנגדה, או להתעלם ממנה - לא שאלה פשוטה. אישית, תמיד האמנתי שהדרך לעצמאות מחשבתית, היא לנטרל קונוטציות שליליות ממילים או מסגנונות תרבותיים. זה לא אומר שאין לי ערעור על סגנונות תרבותיים, בשל פגיעה שיש בהם כנגד רגשות, או או דיעה שלילית על המעשים שהמילים מתארות, אבל המילה עצמה, היא שפה, לתאר עובדות, ואולי סגנון תרבותי. לגבי הציפיות שיש לי מאתרי חדשות כמו nrg? בדיוק אותן ציפיות שיש לי מעיתונות מודפסת. שיתעסקו בעיקר ולא בתפל, שיהיו אמינים והגונים, ושיחדשו לי דברים (באופן אישי - בתחומים המעניינים אותי). כמובן גם שהכותרות יהיו נאמנות לתוכן הכתבות. לגבי סגנון כתיבה - יש כאלו שאני יותר אוהב ויש כאלו שאני פחות אוהב. זה משפיע לי ביחוד על שטף הקריאה.

 

[ghost7]

במאמר, או באמירה בשיחה,

שבהם מבקשים להטביע רושם, ניתן להשתמש בסלנג, משפט לא מדויק או אפילו חסר מובן מבחינת השפה. העקר שייצור את הרושם המבוקש אצל היעד. (כמובן- יש כאן הערכה, או ניחוש, איך יתקבל). אבל בדיווח- אין מקום למשפטים חסרי מובן, או לא מדויקים, או כאלה שמשמעותם תלויה בשומע (או בקורא). ואין כאן שאלה של התחדשות מול שמרנות.