אם סגנון הכתיבה גורם לכך שלא יבינו
את הדיווח, אז בוודאי שיש כאן בעיה של יכולת עיתונאית. אבל לא חושב שמישהו לא יבין את הכתבה - לפחות את החלק הדיווחי שלה, עקב סגנון הכתיבה. המשפט הנדון, הוא משפט סלנג די ישן, שנכתב כדרך אגב, כהגיג של הכותב על הנושא. שם לפעמים דווקא התנסחות אסוציאטיבית, מאפשרת גמישות תובנתית רצויה, או מספקת. זה משהו מדהים שראיתי בשפה הסינית (מנדרינית לפחות, אם כי קרוב לוודאי שגם ניבים קנטונזים). השפה הסינית המסורתית לפחות, היא מהשפות הפחות לוגיות. לצד הבעייתיות הרבה, כאשר יש דיווח עובדתי, כי בהחלט חשוב שיבינו את העובדות, יש בזה גם המון איכות שאנו במערב לא זוכים לה. כאשר אדם מביע תובנה פרטית שלו, יתכן והוא רוצה שתבין אותה בדיוק, אך יתכן שלגיטימי בעיניו שהתובנה שלך תהיה גם פרשנות שלך. אם למשל השימוש באותו משפט, יהפוך לשגור יותר בתקשורת הכתובה, הוא בהחלט יתקבל, ויובן ע"י ציבור רחב יותר, ומשמעותו תתעצב לוגית מתוך השימוש הנפוץ. כך קרה להמון מונחים שהפכו לשגורים בתקשורת (אפילו החדשותית), כרגע הוא הגיג שגם אם לא הבנת אותו באופן זהה לאופן שבו הכותב התכוון, אי אפשר להגיד שהוא פספס את מטרתו, והרי זה מה שחשוב.
את הדיווח, אז בוודאי שיש כאן בעיה של יכולת עיתונאית. אבל לא חושב שמישהו לא יבין את הכתבה - לפחות את החלק הדיווחי שלה, עקב סגנון הכתיבה. המשפט הנדון, הוא משפט סלנג די ישן, שנכתב כדרך אגב, כהגיג של הכותב על הנושא. שם לפעמים דווקא התנסחות אסוציאטיבית, מאפשרת גמישות תובנתית רצויה, או מספקת. זה משהו מדהים שראיתי בשפה הסינית (מנדרינית לפחות, אם כי קרוב לוודאי שגם ניבים קנטונזים). השפה הסינית המסורתית לפחות, היא מהשפות הפחות לוגיות. לצד הבעייתיות הרבה, כאשר יש דיווח עובדתי, כי בהחלט חשוב שיבינו את העובדות, יש בזה גם המון איכות שאנו במערב לא זוכים לה. כאשר אדם מביע תובנה פרטית שלו, יתכן והוא רוצה שתבין אותה בדיוק, אך יתכן שלגיטימי בעיניו שהתובנה שלך תהיה גם פרשנות שלך. אם למשל השימוש באותו משפט, יהפוך לשגור יותר בתקשורת הכתובה, הוא בהחלט יתקבל, ויובן ע"י ציבור רחב יותר, ומשמעותו תתעצב לוגית מתוך השימוש הנפוץ. כך קרה להמון מונחים שהפכו לשגורים בתקשורת (אפילו החדשותית), כרגע הוא הגיג שגם אם לא הבנת אותו באופן זהה לאופן שבו הכותב התכוון, אי אפשר להגיד שהוא פספס את מטרתו, והרי זה מה שחשוב.