תיראי הבעייה שאת מתארת מוכרת לי
מצד אחד מצבם של רוב בעלי החיים במדינה הוא בקנטים יותר גרוע ממה שניתן לדמיין החל מבע"ח המנוצלים למזון ועד לחיות מחמד וחיות בר, ומצד שני נראה שאין מי שמטפל בנושא. העניין שנראה כי האנשים היחידים אשר כן איכפת להם הם אנשים טובים, חדורי אידיולוגיה (שאגב היא ממש לא משהו מוסכם) אבל כאמור כאלו שלא מבינים יותר מדיי על מה הם מדברים. זה לא שכל זבחניק שעוסק בתחום לא יכול לקרוא את אותם המאמרים שמהם למדו טובי הפרופסורים לזואולוגייה בעולם, ולדבר עם האנשים שלמדו את טובי המאלפים בעולם זה שבמציאות העניין לא תמיד מסתדר. העניין הוא שפעילי זב"ח כן באים עם אידיולוגייה מסויימת שלמרות שאני מזדהה עם חלק ממנה הרי שחלקים מסויימים ממנה כן מופרכים ולא מייצגים את המציאות. ניתקלתי גם במאמרים באתרי זב"ח אשר הטעו בצורה קיצונית ולא רק בנושא הסוסים, אלא בנושאים בהם אני מבין קצת יותר והאמת התגובה שלי הייתה דומה לזו של הורסמאן. העניין הוא שכן יש דברים נכונים רבים שהם טוענים ורבים שכן מבוססים על תצפיות מדעיות ונסיון של אנשים וזה מספיק לי כדי לתמוך בכל הפעילות שלהם, כיוון שהמצב כיום הוא אין מי שיעשה את הפעילות הזאת. בסך הכל התנועה לזכויות בעלי חיים הגיעה בארץ לכמה השגים משמעותיים ומהפכנים והייתה אחראית לחקיקה חיובית למען בעלי חיים, אפילו ללא ההישג העצום של ביטול פיטום האווזים. ככה שלמרות שאני מאמין שכן בדברים רבים הם טועים (החל מהצגת הדברים ועד לקיצוניים שלפעמים נדבקים כמו תולעי מעיים לפעילות הזאת) אבל אני מעדיף שלפחות יהייה איכפת לאנשים גם אם הם הדיוטות גמורים מאשר שאף אחד לא יעשה שום דבר. עכשיו נשאלת השאלה מ עם אירגוני "צער בעלי חיים" למנייהם, ולמה הם לא תופסים את הנישה הזאת, ולא את המאבק הזה? ובכן, כאחד שמתנדב בארגון כזה ועוד אחד שיש לו יחסית מזל ולא עומד כל חודש לפני פשיטת רגל יכול להגיד לך שהארגונים הללו פשוט קורסים מבחינת עומס. בארץ מומתים כל שנה 150 אלף כלבים וישנם כ2 מליון חתולים שמסתובבים ברחובות. עם מספרים כאלו כל העמותות מקדישות עצמן לטיפול בחיות האלו ובדרך כלל אין תקציב/כוח אדם/זמן פנוי להתעסק בגורמים אחרים. כיום רק בתנו לחיות לחיות יש מחלקה מישפטית וגם הם עמוסים בצורה מלאה עם מקרי התעללות ודן ועד אילת, החל מכלבים ועד לחיות אקזוטיות (ושיהייה ברור כל גרוש שמוציאים על בעלי חיים בחוץ אומר שפחות כסף יגיע לבעלי החיים בבית המחסה). את הלוביזם עושים אנשים בודדים שנלחמים בשיניים כנגד אינטרסנטים, לפעמים טייקונים בתחומים שלהם עם קשרים מכאן ועד משרד ראש הממשלה. במצב הזה ידינו באמת כבולות ואם ארגוני רווחת בעלי חיים היו מנהלים את המאבק כנגד כבד אווז היינו צריכים עד היום לסבול את התעשייה הגועלית הזאת בארץ. מה גם שלמאבקים כאלו צריך לפעמים פעולות שהן "מעבר", כאלו שצריך להתעמת בשבילן עם החוק וזה משהו שמתנדבים שצריכים לקום מחר ב-6 בבוקר ולהאכיל 300 כלבים מנועים מלעשות, זאת לעומת פעילים באירגונים רדיקלים. במקרה הזה "הכל-חי" הוא דווקא ארגון שונה כיוון שהוא איינו ארגון זב"ח מובהק, ולכן יש להם אכן יותר אמינות ויותר סיכוי לשנות דברים, בהפגנה היו פעילים מארגונים שונים, חלקם מה לעשות ממש קיצוניים (זה אגב לא אומר שאייני יכול לכבדם בגלל מסירותם) ואלו שעוררו את המהומה לא נראה לי שהשתייכו להכל חי. בכל מקרה אני מעדיף שתהייה פעילות כלשהי למניעת המירוצים בארץ כפי שהם כיום ובהיעדר מסגרת אחרת אני נאלץ לשתף פעולה עם מה שקיים, כיוון שהסכנה לפגיעה בבעלי החיים היא מוחשית מדיי במקרה זה. אני בטוח שאם ארגוני הרכיבה שקיימים בארץ או הרוכבים עצמם היו משתפים פעולה כדי לגרום למירוצים הללו להיכנס בצורה טובה יותר אוליי הייתי בודק את העניין לעומק (אני לא תומך בכל מה שאירגוני זב"ח טוענים באופן אוטומטי). אבל כל עוד הדבר לא כך לדעתי צריך להשתתף במאבק שכבר קיים גם אם אנחנו לא מסכימים עם חצי מהדברים שהמארגנים שלו אומרים, עדיין אם המטרה היא משותפת זה יכול להתגבר על הכל. אני כמובן לא חושב שמישהו יבוא לעמוד עם "הכל-חי" בהפגנה הבאה נגד ההיפודרום, אני בסך הכל מבקש מאנשים לחשוב מה יכול לקרות לבעלי החיים האציליים האלו בתוך ברוך ההימורים הישראלי. בשורה התחתונה אם אתם כן לא מרוצים מהמצב (או חוששים שזה יתפתח למשהו יותר גרוע) פשוט תצביעו ברגליים- אל תלכו למירוצים אם איינכם בטוחים שזה שווה את זה, בסופו של דבר אם יראו שאין ביקוש לעניין הוא פשוט יפסק מעצמו.
