איך בוחרים קטנוע?

[נטע שפילברג]

איך בוחרים קטנוע?

היי, לפני איזו תקופה רשמתי פה הודעה בנושא דומה או זהה וכולם אמרו לי קודם להתחיל את הרישיון ואז בכלל לגלות אם מתאים לי הנושא ואז לחשוב על קנייה.
אז התחלתי רישיון, בשיעור ה-10 או משהו כזה. השמיניות זה לא כיף. הנסיעה האיטית אכן מלמדת אותי חום מהו. והזבובים, קטסטרופה.
אבל כמו שאמר המורה שלי (האשכנזי השחום ביותר שראיתי) - לאחר הטסט אף אחד לא עושה יותר שמיניות. אז מעבר לסבל הכללי ולחוסר הביטחון שאני חשב בשלב הזה, גם אם זו לא תהיה חווית חיי, אין ספק שאני עדיין רוצה קטנוע והחסרונות עדיין עדיפים על לקום לפחות חצי שעה קודם בשביל הפקקים או את עלות החניות בתל אביב, יימח שמה של העיר ולו בשם זה (וסליחה מראש לאוהבי תל אביב).
התחלתי לחפש מידע בנושא (בין אם בשרשורים קודמים ובין אם בחיפושי מאמרים ופורומים אחרים וכו') ובזמן שאני יכולה אולי למצוא איזו השוואה בין כמה דגמים, הכתיבה היא בשפה לאנשים שמבינים יותר מלענות על השאלה "איזה קטנוע את רוצה?" בתשובה שלי "ירוק".
המטרה שלי היא נסיעות בין עירוניות (ראשון או נתניה לתל אביב באופן יומיומי או דו יומי) ובעת צורך גם נסיעות צפונה ודרומה. שורה תחתונה - כלי רכב ראשי בנפח 250 לשימוש של נניח 5 שנים מרגע הקנייה. צריכה שיהיה לו מקום למטען (לא משאית אבל ילקוט ובגדים להחלפה או קניות בסופר) ובזמן שהבנתי שאני יכולה להתקין ארגזים מכל פינה של הקטנוע, זה לא הקטע שלי ואחד מאחורה יספיק לי והייתי רוצה גם שלכלי עצמו יהיה מקום אחסון. צריכה שיהיה נוח, שיהיה ניתן להרכיב מורכב (רצוי שגם הוא לא יסבול מחוסר נוחות עד כמה שניתן) ושהטיפולים יהיו במחיר שפוי, עד כמה שאפשר.
בשיעורים אני רוכבת על אופנוע כך שזה לא רלוונטי למעט דבר אחד - אני לומדת על ידני. אם יש לי אופציה לבחור - אני רוצה אוטומט כי אני חושבת שזה יקטין את סיכויי התאונה שלי. ושוב, אם יש אופציה לבחור - חוץ מהכאבים בשרירים של כף יד שמאל - מה ההבדל מעבר לטכניקת הנהיגה?
מעבר לשיעורים הניסיון שלי הוא רק כמורכבת. זה היה על ג'וימקס ובתור מורכבת גם לנסיעה קצרה, הוא היה לי מאוד נוח ונסע מאוד חלק (לא מהירויות גבוהות אמנם) ובעליו היה גם מאוד מרוצה והוא כן השתמש בכלי גם לנסיעות ארוכות ומהירויות גבוהות.
משני מקורות קיבלתי גם המלצות לקנות קטנוע חדש אם יכולה להרשות לעצמי ואני תוהה למה. אם אני יכולה לקנות קטנוע בן שנה או שנתיים בקילומטרז' נמוך שהמוסך אומר לי שהוא במצב טוב - זה לא באיזה 20% יותר זול?

סיכום השאלות שלי:
מה ההבדל בין ידני לאוטומט מעבר לטכניקת הנהיגה?
קטנוע 250 סמק ככלי רכב ראשי לשימוש של לפחות 5 שנים מיום הקנייה, יכולת אחסון מצרכים מהסופר/ילקוט/בגדים להחלפה לא רק בארגז, אפשרות למורכב, נוח, חסכוני במידת האפשר - איזה כדאי ואם לא איזה כדאי - אז לפי אילו קריטריונים לבחון?
האם יש איזשהו ייתרון באמת גדול משמעותית למעט אחריות יצרן בקנייה קטנוע חדש במקום יד שנייה במצב טוב?

תודה

 

[אם פי 3]

יופי שחזרת

ההבדל בין ידני ואוטומט זה בעיקר עניין של העדפה.
יש כאלו שלא יוותרו על השליטה המוגברת שיש להם בידני, ויש מי שיותר נוח לו אוטומט. מעבר לכך - אם יש לך העדפה לאופנועים דווקא (נשמע שלא, אבל ברמת העקרון), אז למעט יחידי סגולה, תאלצי לבחור בידני, ולהיפך - אם את מעדיפה קטנועים, אז למעט חריגים בודדים, מדובר על אוטומטיים.
מאחר ורוב מוחלט של הנסיון שלי הוא (עדיין) על קטנועים אוטומטיים, לא יכולה לתת נקודות יותר מדויקות. לי, האוטומטי מאד נוח, אבל אני מתכננת לעבור דווקא לאופנוע בקרוב, בשביל לבסס את המיומנות, הטיפה יותר מורכבת, ולראות מה אני מעדיפה.

אני אישית מאד מאד מרוצה מהג'וימקס, ובתצורה החדשה שלו (XI) הוא אפילו יותר מוצלח (שלי בתצורה הקודמת - I). יש לו המון מקום למטען והוא מסתדר היטב עם ארגז גדול מאד כמו שלי (48 ל'). הוא מתפקד היטב בתנועה צפופה, כמו גם בדרכים היותר מהירות (לא מגיע למהירויות מטורפות, אבל יכול לנסוע בקצב התנועה+ קצת).

מבחינת קניה - אין ספק שהכי משתלם לקנות משומש. אם קונים משומש-חדש (את שלי קניתי בן חצי שנה ועם פחות מ-3000 ק"מ), ולוקחים אותו לבדיקה, הוא עדיין באחריות, והסבירות לצרות קטנה, אבל את לא צריכה לספוג את ירידת הערך הראשונית.
אם את מעוניינת במשומש קצת יותר ותיק (2011, 22K ק"מ...), אבל במצב מצוין, את מוזמנת ליצור איתי קשר במסר.
היתרון של משומש כקטנוע ראשון הוא גדול, כי השנה הראשונה היא הכי מועדת להחלקות - בתקווה קטנות ובלתי מזיקות, אבל שפוגעות בפלסטיקה, וכואבות לכיס.

שיהיה בהצלחה!
זה נכון שאף אחד לא עושה שמיניות בכביש, אבל אני חושבת שהמיומנות שנרכשת היא חשובה, ועם עוד קצת אימון, סביר שתעשי את זה בצורה טובה. זו בפירוש יכולת נרכשת.

 

[פרארי1]

בנוסף לדברים הנכונים שכתבה אם פי 3

את מדברת על 5 שנות שימוש, זה לא מעט, לכן הייתי מחפש משומש-חדש, שנמצא עדיין באחריות יצרן.
אם את לא מוצאת משהו שמניח את הדעת, לכי על חדש, בטווח של 5 שנים ממילא הקטנוע מאבד את רוב ערכו, אז ההפסד הנוסף על איבוד הערך הראשוני, בחלוקה על פני 5 שנים, אינו כזה קריטי ומנגד יש לך אחריות מהרגע הראשון וכלי שאת יודעת בדיוק מה עבר עליו מההתחלה.

מכיוון שאת ממילא עושה A1 ומכוונת ל-250 סמ"ק, אז האופציות הכי טובות שלך, לטעמי, הן הג'וימקס החדש (מ-2012 והלאה), ה-XEVO או ה-XMAX של ימאהה, שהוא בעל נפח האחסון הגדול מכולם, אם כי גם שני האחרים לא פראיירים בתחום.
החסרון של הימאהה הוא מרווח טיפולים צפוף יותר מהאחרים ועלויות אחזקה גבוהות.
אופציה נוספת שיכולה להתאים, אם כי תחייב ירידה לשנתון 2010, היא ההונדה פורצה מהמודל האחרון שנמכר כאן.
מדובר בקטנוע הכי מפנק שיש, נפח אחסון של סמי טריילר ואמינות מאד גבוהה.
הם נמכרו במחירים לא הגיוניים ולכן איבדו המון מערכם, לרוב היו אצל רוכבים מתונים שטיפלו בהם טוב, כלי כזה שטופל כהלכה, יכול לשרת אותך היטב וכאמור, עם רמת הפינוק הכי גבוהה שיש.
בנושא ההרכבה, הפיאג'ו XEVO הכי בעייתי, מושב המורכב שלו צפוף ואלא אם מדובר בבן זוג, הוא מחייב קרבה קצת מוגזמת, שלא תמיד הכי נעימה.

כל הנ"ל הם קטנועים אוטמטיים.
השוק מוצף כיום באופציות לאופנועים בנפח 250, החל מהיוסאנג אקילה בתצורת קאסטום וכלה בדגמים ספורטיביים כמו הקאוואסקי נינג'ה, ההונדה CBR ועוד.
באמצע יש גם כלים "רגילים" כמו הסאן יאנג וולף והסוזוקי אינזומה.
כל האופנועים לוקים בסעיף האחסון, מה שניתן לפתרון ע"י ארגז.
היתרון שלהם הוא בתחום הדינמי - התנהגות הכביש שלהם לרוב טובה משל קטנועים, למרות שאלה שהזכרתי למעלה טובים מאד בתחום (השמטתי את הפחות טובים).
בפורום השכן יטענו גם שלאופנועים יש נשמה ולקטנועים אין, זה עניין סובייקטיבי לגמרי, כמובן, כשתצברי נסיון על דו"ג תוכלי לבדוק אופציות שונות ולהחליט איזה מהן מדברת לנשמה שלך.
ברמה הפרקטית נטו, קטנועים הם התשובה.

 

[billy milligan]

חדש מול משומש

מצד אחד זה קטנוע ראשון ולכן סביר יותר להניח שיהיו יותר תאונות ולכן חבל על חדש.
מצד שני אם את מתכוונת להחזיק אותו 5 שנים אז באמת עדיף חדש כי הבדלי הערך יהיו זניחים ואת תדעי בדיוק מה עבר עליו.

אני מציע פתרון אחר שאמנם קצת מטרטר אבל בכל זאת.

קני איזשהו כלי משומש לתקופה של שנה תשתפשפי, תגלי יותר מה מתאים לך ומה פחות, מה את יותר אוהבת ומה יותר חשוב לך בכלי
ובכלל כל מיני דברים שלומדים רק אחרי שמתחילים לרכב.

ואז תלכי ותקני כלי חדש ל5 שנים.
בהצלחה

 

[נטע שפילברג]

מדרג שם הבהרה

אם הבנתי נכון, ולוקחת בחשבון שלא רשמתי תקציב אז לפי הצרכים שלי עדיף הונדה פורזה (שחיפשתי ביד 2 ומישהו מוכר משנתון 2009 במחיר של 20000 - כמה יקר הוא היה במקור אם ככה?)
את הימאהה אני פוסלת על עלויות תחזוקה. רק יכולה לשער שאם הפלוסים היו כל כך שווים אז היית מציין את זה לעומת השלילי. נותרו שני דגמים - יש לך במקרה ניסיון איתם בשביל השוואה באופן יותר אישי? עלויות/הרכבה/מגניבות?
אופנועים בינתיים זה לא בשבילי. אני מחפשת כרגע כלי רכב ראשי וזה אומר קטנוע. אם מתישהו ארצה גם לכייף, אני אזכור טוב טוב את הפורום הזה

 

[פרארי1]

הייתי הולך לראות את הפורצה

למיטב זכרוני, 2009 זה כבר הדגם החדש יותר.
הם נמכרו בכ-50K שקל והיו בזמנו יקרים יותר מדגמי ה-400, לכן גם לא עלו הרבה מהם על הכביש.
באותו מחיר תמצאי XEVO חדש יותר, לא בטוח לגבי ג'וימקס מהמודל האחרון, אבל אולי לא יקר בהרבה ועדיין, ההונדה הוא ליגה בפני עצמה, כך שאם הכלי במצב טוב, עם היסטוריית טיפולים מתועדת ועובר בדיקה ללא בעיות מיוחדות, זו יכולה להיות אופציה נהדרת.

ברמה האישית היה לי פיאג'ו במשך 3 שנים וקרוב ל-60K קילומטר, הוא היה נהדר ולקח אותי לכל פינה בארץ.
הוא הזול בקטגוריה לאחזקה, כאמור קצת בעייתי בהרכבה ועניין המגניבות הוא לא תחום שאני מבין בו

את הג'וימקס החדש אני מכיר ממבחני דרכים בהם השתתפתי, למשל זה:
http://www.fullgaz.co.il/home/p/39845/
קטנוע מעולה, לא קיים מספיק זמן כדי לצפות איך ייראה עוד 5 שנים.
נוח מאד בהרכבה, מרווח הטיפולים בו גדול יותר מאשר בג'וימקס הקודם.

לגבי הכייף, אפשר להפיק אותו בכמויות מכל כלי כי עצם הרכיבה היא כיפית.
מדי פעם אנחנו גם מארגנים כאן טיולים רגועים ונשמח לראותך משתתפת בהם ויש עוד המון פעילות במסגרת מועדונים שונים או התארגנויות פרטיות, הרוב מתנהל כיום בפייסבוק, כשזה יהיה רלוונטי, נשמח לתת לך קישורים.

 

[נטע שפילברג]

לא רלוונטי עדיין

אין לי מה ללכת לראות בינתיים כי עוד אין לי לא רישיון ולא ביטחון עצמי לבדוק את הכלי ברכיבה. זו הייתה גם מודעה יחידה ובודדה שם. המחיר של ג'וימקס שראיתי הוא 22-23 אלף. משערת שמעדיפה כבר חדש בהפרש מחירים שכזה וגם כי כאמור, יצא לי להיות מורכבת על ג'וימקס ואם יהיה לי את אותו דבר אני לא חושבת שאצטער.

 

[פרארי1]

בעניין השמיניות

זה לא כיף כי סביר שהמורה לא הסביר לך איך לעשות את זה נכון.
כל הסוד בשמיניות זה להסתכל רחוק ככל האפשר, אל היעד אליו את נוסעת.
זה אומר שכאשר את מתקרבת לקודקוד של השמיניה, את מפנה את המבט מעבר לכתף, אל המשך הדרך, בערך לנקודת ההצטלבות שבמרכזה.
אני יודע שההסבר נשמע קצת צולע, ניסיתי לחפש בארכיון הודעה אליה צורף איור שמדגים את זה ולא מצאתי, אבל זה העקרון בכל פניה שאת לוקחת על דו"ג - להסתכל רחוק אל היעד.
מבט קרוב מדי נותן לך תחושת מהירות לא נכונה וגורם לתזמון פעולות ההיגוי להיות לא נכון.
למרבה הצער, כמעט שאין מורים שמלמדים את זה ולכן קיימים בתי ספר לרכיבה מתקדמת, שבכל מקרה מומלץ לקחת אצלם קורס זמן מה אחרי שיהיה לך רשיון וקצת נסיון על הכלי שתיקני.

 

[אם פי 3]

וגם

כדאי להתחיל עם שמיניות גדולות, בלי להתייחס למגבלת השטח, רק בשביל לתפוס את התנועה הנכונה, המהירות הנכונה - ואחר כך, בהדרגה, להצטמצם לתוך הקוים. מאד עוזר "לסמן" לעצמך נקודות (וירטואליות) במסלול.

 

[נטע שפילברג]

כבר מסומן

במסלול הטסטים שאני עושה ישנם סימונים של חצים איפה שאני אמורה להסתובב כך שיש לי את זה. והמורה שלי באמת התחיל איתי בשמיניות גדולות מחוץ לקווים וכרגע הוא מנחה אותי שאם צריכה לצאת מהקווים זה בסדר כל עוד לא מורידה רגל. אגב, אני אוהבת את רגל ימין שלי. כיף לי לעמוד עליה, להישאר עליה ולעצור איתה. ממש קשה לי להרגיש את עצמי לוותר עליה.

 

[נטע שפילברג]

נכות אישית

דווקא גרמת לי עכשיו להרגיש אפילו טוב יותר לגבי המורה. הוא לא מפסיק לאמר לי את זה. גם יש לידנו עוד 4 מורים אחרים אבל האוירה מאוד צפופה וכל אחד תורם לי איזה משהו אחר.. העניין הוא שאני מפחדת ליפול. ברור לי שגם עם רכב אני "חשה" איפה הקו הלבן אבל בינתיים אני לא מסוגלת לגרום לעצמי לשחרר כי כביכול לא אדע איפה הגבול של ריבוע השמיניות וגם מפחדת תמיד שהמהירות הנמוכה תביא למפגש שלי עם הרצפה. המורה הסביר לי שבשמינייה אני אמורה בירידה לנסוע עם קלאץ לחוץ, בסיבוב על חצי קלאץ ובעלייה להוסיף טיפה דלק ממש בעדינות. אז עניין העדינות זה ממש קשה לי. אני לא מצליחה לתת דלק בלי לגרום להזנקה הזו ואם אני בכל זאת מנסה בעדינות למצוא את הנקודה אז כשמצאתי אותי זה כבר לא רלוונטי..

והרבה המליצו על קורס נהיגה מתקדמת אז אני בטוח אעשה אותו. עושים אותו אחרי שמתרגלים לכלי שיש לי או ישר אחרי שהוצאתי רישיון?

 

[אם פי 3]

אל תכניסי את השטות הזאת לעצמך לראש

זו לא נכות ולא כלום.
בסך הכל את צריכה עוד תרגול, ועוד נסיון - ואיתו יבוא הבטחון.
יש מי שעולה על הכלי ומיד "מרגיש בבית", ויש מי שזה לוקח לו זמן. זה בסדר, וזה לא מעיד על יכולת הרכיבה שלך (מלבד מצבי קיצון, שאני מצפה מהמורה להתריע עליהם).
לפעמים זה גם עניין של כימיה עם המורה, עם הכלי או אפילו עם המגרש (החלפה של אלו, מסיבות טכניות, מאד שיפרה את מצבי... באופן מפתיע, המגרשים ודרישות הטסט לא זהים בכל המקומות).

לי נדרשו הרבה מאד שיעורים עד שעשיתי את זה כמו שצריך - וזה כשכבר היה לי נסיון רב עם הקטנוע שלי (בהגדלת רשיון מ-A1 אוטומטי, ל-A).
אם הייתי הולכת לטסט שני שיעורים קודם - סביר שהייתי נכשלת, אבל כשניגשתי, כבר שלטתי מספיק, בשביל שכל התרגילים יבוצעו היטב, תמיד (כלומר - אם אין הפרעה מיוחדת, אבל הכוונה היא שזה כבר לא היה אקראי).

רכיבה מתקדמת כדאי לעשות אחרי שהתרגלת קצת לכלי, ואת כבר מסתדרת עם התפעול השוטף שלו.

 

[נטע שפילברג]

לא ברצינות

אני לא מאלו שמוותרים או מאלו שמודים בקלות שמשהו קשה לי או בלתי מושג עבורי. המורה שלי אומר שהוא מרוצה ממני (לפחות יחסית לנשים אחרות). אין לי ספק שזה עניין של ניסיון אבל וואלה, לפעמים מתסכל קצת. שיעור הבא מקווה לראשונה לצאת החוצה.

 

[אם פי 3]

הבעיה היא שכשאומרים משהו מספיק פעמים

התת מודע שלנו מתחיל להאמין לו, ולהגביל אותנו....
לכן גם "בצחוק", לא כדאי להשמיץ את עצמנו.
<מלמדים הכי טוב את מה שצריך ללמוד, לא?

>

ומה זאת אומרת "יחסית לנשים אחרות"? לא ידעתי שיש סקאלות נפרדות לפי מין... יש נשים שרוכבות מצוין מהרגע הראשון, וגברים שלוקח להם המון זמן.

 

[נטע שפילברג]

אולי מהניסיון שלו

אני יודעת לשמור על מידה. אני גם לא ותרנית. אני גם מחמיאה לעצמי מספיק בשביל לאזן את זה.
וכשהוא אמר לי את זה בדיוק הייתה איזושהי בחורה שאפילו אני יכולה לראות שאם נופל לה האופנוע, להרים אותו לבד היא לא תצליח ולהתמודד עם הרעיון של לחזור לרכב אחרי נפילה זה בכלל ממנה והלאה. אין לי מושג מה הסטטיסטיקות ואין לי מושג אם הוא שוביניסט. בספק אם הוא התכוון לצחוק על המין שלנו או שהיא פשוט הייתה שם להוות דוגמא באותו רגע.

 

[l coyote l]

לא להאמין שאת קונה את זה "מחמת הספק".

זה רק מראה כמה החינוך המפלה כאן כל כך מושרש שאפילו נשים קונות את החארטה הזו בתואנה של "אין לי מושג מה הסטטיסטיקות".
מטריד.

לידיעה:
בארץ אין הרבה רוכבות כי אין כאן תרבות אופנוענית ואין מודעוּת.
הרבה נשים באמת מאמינות שהן לא יכולות לרכב (אם מבחינת תפעול ואם מבחינת התמודדות עם משקל הכלי).
משום כך הפליאה מצד נשים וגברים כאחד כשרואים אישה על קטנוע/אופנוע גדול ו/או מהיר.
זוהי בורות גרידא, מאחר שעיקר העניין - בתפעול ובמשקל - הוא טכניקה.

לעומת זאת, במדינות עם תרבות אופנוענית (גרמניה, איטליה), לראות אישה על אופנוע זה לא חריג ואת אף אחד זה לא מעניין.

 

[פרארי1]

גם במרוקו

אמנם על טוסטוסים סטייל אינובה, אבל הם מהווים את הרוב המוחלט של הדו"ג במדינה.
כמות הרוכבות (חלק גדול מהן גם מרכיבות חברה) במרכזי הערים פשוט אדירה.

 

[נטע שפילברג]

לא הייתה כל כוונת זלזול

לא יודעת אם זה נאמר רק לשם להשכיל אותי מעט בתחום או מתוך איזשהו עלבון בשם המין או האפליה אבל רק לשם ההבהרה - אני לא פמיניסטית מידי ולא שוביניסטית מידי ואין לי ולא הייתה לי שום כוונה רעה במה שאמרתי. בספק כמה הוא באמת חושב אחרת אבל הוא יגן על עצמו במידה ומישהו יחליט להתעמת מולו. אני אישית באה בשלום.

 

[פרארי1]

נשמע מורה טוב

מוזמנת לכתוב את שמו או שם בית הספר והמיקום, שיהיה לנו מישהו טוב להמליץ עליו.
מה שהוא אמר לך נכון, בהחלט מצריך דיוק ורגש עם הקלאץ' והגז, זה יבוא, אל תדאגי

בקטנוע כמובן שאין את כל הקטע עם הקלאץ', רק גז וברקס ובהתחלה תצטרכי לשים לב היטב, כי איפה שאת רגילה עכשיו שיש קלאץ', בקטנוע נמצאת ידית הבלם האחורי.

רכיבה מתקדמת מומלץ לעשות זמן מה אחרי רכישת הכלי והתרגלות ראשונית אליו.
כמו שנאמר, הקורס יכול לתרום גם לרוכבים ותיקים, אבל אצלם לפעמים קשה להשריש הרגלים לא נכונים, אז עדיף לעשות את הקורס לפני שרוכשים כאלה הרגלים.
אין כלל בדיוק מתי לעשות קורס, בגדול, כשאת מרגישה מספיק נוח עם הכלי כדי שהראש יהיה פנוי לקלוט וליישם דברים חדשים.

 

[נטע שפילברג]

מורה לנהיגה

דווקא המלצה על מורה לנהיגה קיבלתי כאן בשרשור הקודם של לפני תחילת לימודי הרכיבה. קוראים לו יענק'לה וכל עוד התלמיד לא מר קו שמצפה להתנהל עם כלי כבר שלא הגיוני שהוא יוכל להחזיק אז יענקלה די ישמח ללמד. מה שחבל לי רק שהוא מלמד ב-3 ימים בשבוע ואילו אני הייתי רוצה תדירות גבוהה יותר בשביל לסגור עניין. אם מישהו ירצה את הטלפון שלו אז גם פשוט למצוא באינטרנט וגם אני אשמח לתת את המספר. אני די בונה עליו (הוא עוד לא יודע) בלעזור לי לקנות כלי כשיבוא הזמן אם אחליט לקנות משומש.