מכל הסיפור הזה, הדבר הראשון שעלה
לפחות עלה לי לראש הוא שנשמע שאת מאיימת על בעלך - לא תיתן לי, אני אפנה לגברים אחרים. אני לא מבינה גדולה באגו הגברי, אבל עניין האיומים לא רק שהוא לא עובד, הוא גם עשוי לגרום לעשות "דווקא" האם דיברת איתו על "אני מרגישה שאני דועכת. כמלה. נובלת. מפחדת מהתוצאה"??? האם אמרת לו מה את באמת מרגישה מהסירובים שלו? (לאו דווקא מחסור בסקס, כי אם רגשות שלך שנובעים מהסירוב?) בגידה היא הפתרון הקל לספק אותך. בגידה היא הפתרון שיהרוס את הקשר שלך. (האם תוכלי להסתכל לבעלך בעיניים כשתחזרי הביתה? האם תוכלי לחיות במרמה?) בגידה היא לא הפתרון! אם בעלך לא יבין מצוקותייך למרות הסברייך (ולא איומייך) אני חושבת שיש מקום ללכת לסקסולוג/ית. ללכת לסקס זהו פתרון לטווח קצר, לא אסטרטגיה. ברגע שתתחילי להיות מסופקת מבחוץ, את לא תצילי את הקשר שלך או אותך בקשר, את תצילי את עצמך, ואני חושבת שבעלך גם זקוק שיצילו אותו. בהצלחה
