איך אתם מתמודדים

BellA עלמה

New member
איך אתם מתמודדים

עם מה שקורה כאן? משתדלים לא לראות חדשות(או לראות כמה שפחות) ומשתדלים להמשיך בשגרת היום? עוצרים הכל ומסתכלים על החדשות ומתעדכנים כל הזמן?
 

200611

New member
אני מתעדכן, אבל אדיש

אני מקבל את זה שמלחמה פה זה דרך חיים. יש פה יותר טרור משקט. ולאחרונה יותר חטיפות ודרמות. אני מוצא את עצמי כבר אדיש לכל הסיפורים. כאילו שזה איזה טלנובלה בטלויזיה. אבל בגלל הרגל ושיעמום אני מתעדכן בחדשות. פעם לא הייתי מתעדכן (לא קורא עיתונים, לא שומע רדיו, ולא גולש לאתרי חדשות) - החיים אז היו יותר טובים. לא היו בהם פיגועים, חטיפות או מבצעים צבאיים. אני מתגעגע לימים ההם.
 

Sea Urchin

New member
לדעתי, חשוב לשמור על שגרת היום

עד כמה שניתן. כפי שכתבתי בתגובה לשרשור אחר שהופיע במומלצים, ע"מ לא לספק לגורמים עוינים את התענוג לראות איך הם משתקים את המדינה. בנוסף, אני מתעדכן בחדשות, אך יש בי מנגנון הגנה על השפיות שגורם לי "לשכוח" את הנושא כשסיימתי להתעדכן בו.
 

שיר 6 6

New member
תשובה שלי

אני בדרך כלל מנסה להדחיק לעצמי מצבים כאלה ולא לתת להם להשפיע עליי יותר מדי, אבל הפעם זה בלתי אפשרי. בסלון נשמעות רוב הזמן חדשות, אני מנסה ללכת לחדר, לקרוא איזה ספר הומוריסטי או לראות משהו בטלוויזיה שיגרום לי לשכוח ממה שקורה, וזה קשה מאוד. אין לי חשק לכלום. אני רק שיגיע הלילה ואני אלך לישון ואתעורר מחר למציאות אחרת, בלי המלחמה הזאת. אבל יהיה טוב, חייבים להאמין.
 
התמודדות של ילדים עם המצב

מקום להתיעצות http://www.haganenet.co.il/forum_list.asp?pageName=%F4%E5%F8%E5%ED+%E9%E7%E5%E3%E9+%22%E9%EC%E3%E9+%F7%E5+%E4%F2%E9%EE%E5%FA%22&ganID=46&pageID=6484
 

The VoolKanuS

New member
אני משתדל לראות ולהתעדכן

אני משתדל להתעדכן.. ואני לא ממש ממשיך בשגרת היום
 

toxic2004

New member
אתה עצוב?

אמרתי לך זה רק בצפון בנתיים אז לא להכנס לפאניקה
 

SimsY

New member
זה קצת קשה

להיות אדיש לגבי זה בגלל שזה נחת בדיוק ברחוב הסמוך.
 

ס ה ר ב ת

New member
כולנו באותה הקלחת שמתם לב?

נראה שהמצב לא משפיע על ישובי מרכז הארץ,ת"א והדרום-באר שבע.למה? כי אין טילים שמגיעים לשם! למה? כי כ"כ הורגלנו לפצצות,לפיגועים,לשכול .יצר ההשרדות בישראל חזק עד כדי אפאטיות כי הרי מה נעשה? ניהיה משוגעים פה כולנו בסוף,אז אנשים יצרו להם סוג של אדישות משוועת ומטרידה.אני גרה בחדרה,זה לא רחוק מחיפה ומההבטחה של החיזבאללה להגיע עד הנה.אבל גם אם לא הייתי גרה כאן-חובתנו כיהודים וכישראלים אנשים קטנים במדינה קטנה לא להיות אדישים,להיות מעורבים,נפשית ורגשית ,לא להתנתק אך להמשיך ולחיות את השגרה,לא להשתגע.לא להיות קיצוני לכאן או לכאן.אבל כן להתערות ולהיות אמפאטים כי הרי כולנו באותה נק' פיצית על פני המפה.שתהיו לי בריאים ושלמים.
 

toxic2004

New member
תיקון קל

יישובי המרכז חטפו פיגועים קשים לא פחות ועשרות הרוגים בפיגועי התאבדות של הערבים.
 

לקשמי

New member
אם הייתה לי אפשרות

הייתי מארחת משפחה מהצפון, מהמשפחות שיושבות עכשיו במקלטים בלי אוכל בסופשבוע. אם הייתי גבר והייתה לי אפשרות הייתי אפילו מתגייסת לעזור בחזית, אפילו מבלי לחכות לצו 8. אני בעד שכל מי שיכול לעזור ולו במשהו קטן, שיעשה את זה. אבל לשבת דבוקים לטלוויזיה, לכסוס ציפרניים ולא לישון כל הלילה (אלא אם יש לך בן שמשרת שם ואז זה מובן), זה לא מה שיעזור למאמץ המלחמתי.
 

דוVשה

New member
את לא חייבת להיות גבר בשביל לעזור.

את יכולה להיות גם אישה, ולהתנדב לעזור, לצבא.
 

BellA עלמה

New member
לגבי עזרה

אני יודעת שיש אירונים או איזורים בארץ שמארגנים חבילות מזון לחיילים ואנשים שמארחים אנשים מהצפון. אישית אני משתדלת להיות בעיניינים (דרך אחרי חדשות בנט ועיתונים וכו) אבל משתדלת גם לחזור לשגרת החיים.
 
האמת שמנסה להמשיך בשגרה-

כי אין ברירה,מתעדכנת מפעם לפעם, אבל לצערי אם חושבים על זה- בגלל שגרה במרכז והקטיושיות לכאורה לא נוגעות בי ישירות, מרוחקת מזה- אם זה היה פה קרוב אליי והאיום היה על המרכז ולא על הצפון והדרום- לא הייתי מן הסתם בכזה מצב אלא יותר מחוברת לחדשות.
 
למעלה