איך אתם מתמודדים עם-

[אייבורי]

פה הבעיה

אין דמיון. פשוט מחוברים לצרכים בסיסיים.

 

[Cגלית]

מהו הצורך הבסיסי לדעתך?

 

[אייבורי]

../images/Emo22.gif

נו חלש גם בחשיבה <לומד משו מנזמי> אוכל סקס שינה.

 

[גילי פרי]

יו, הנה אייב../images/Emo24.gif

ברוך הבא פה איש יקר, אז מה אם לומכירה לך? מכירה אותה ויודעת, מגלה אהבה במימדים חדשים. שמחה לקרוא אותך פה. אל תלך

 

[hagakora]

תרשה לי לדבר בשפה שאיני מבין: שטו?

דווקא גברים, אוהבים להילחם, אם אתה מתגבר על אגוצנטריות אתה מבין שאתה נלחם בשבילך ואז אתה נהנה!

 

[גילי פרי]

אמא'לה../images/Emo2.gif

איך מתמודדת עם תחושות קשות.. (את עושה לי בכוונה כזה כאילו?

) פחדים.. נדמה שאני משכנעת את עצמי שהם לא ממש קיימים, חובשת מסיכה של פופאי ומשתדלת לאכול גם תרד, מגלה שלא עוזר, כמה שלא אתרחק הם שם... ואז בא העצב.. יושבת ובוכה אותו, שומטת שפתיים באורח בלתי מודע, מסתובבת בפרצוף ארוך, חסרת אדרנלין עד שבא הכאב, שוכבת במיטה או קוראת ספר/אינטרנט, מחבקת את עצמי וכואבת, בוכה, בוכה את עצמי לדעת, (מדברת איתך?..) מבקשת חיבוק, מאיינת את עצמי עד שיצר החיים גובר על יצר המוות שבי, ויושבת לחפור ולגלות מאין זה בא, מה רוצה ללמד אותי, נוברת, עד שמגלה את מה שפחדתי ממנו בהתחלה. אובדן, תלוי של מה, יודעת עמוק בתוכי "לכל דבר זמן ועת לכל חפץ", כשאנשים הולכים (מוות) יודעת שהסתיים תפקידם, מברכת על הפרידה ומתאבלת על הגעגוע אליהם, משחררת, מודה על הזכות לקחת חלק במסע חייהם, על הזכות להכליל אותם במסע חיי שלי. עוברת לפחד הבא

 

[Cגלית]

אהבתי../images/Emo25.gif

מזמזמ לי בפנוכו " היא הייתה חזקה מהרוח.. היא הייתה חזקה מסופה.."

 

[גילי פרי]

גמני אוהבת

כי רק שם בעמוק הזה.. איפה שהכי חשוך, אני מוצאת את הכוח אחרי שממרקת את האסימונים, מלטפת, נוגעת, מוצאת מקום לקבל, לשחרר. "חזקה מהרוח... מסופה".. את בעצמך!!! מקסימה אחת!

 

[מסתובב במעגלים]

חזרתי מהעבודה

בחמשת הדברים שהקדוש ברוך הוא נתן לי הילדים האישה המשפחה הבריאות ותמיד להיפגש עם אנשים מדהימים שזה מתקשר לעבודה שלי אני מגיע מפורק ופתאום אני מרגיש כל כך האהוב ומקובל עם בטחון עצמי ואני מתחיל להצחיק ולעשות שטויות ולהתפלסף וניכנס לדינמיות ואנרגיות ומתמלא אהבה ונותן בחזרה אהבה ושמחה כמו מצבר ומטען במעגל חשמלאי איך אומר השיר "אי שם בלב יש פרח מלבב..."

 

[רגעים קטנים]

הדרך הקטנה שלי

את הפחד לוקחת איתי , מסתכלת לו בעינים ,שלא יחשוב שהוא גיבור גדול , הרי הוא שלי מנסה להציץ ממש בפנים לדעת מאין בא. ואז הוא כבר לא כל כך מפחיד. כאב? אובדן? אף פעם לא להשאיר לבד, לא לכסות . לתת להם להיות , לאפשר לגוף לנשמה לכאוב לבכות על כלות , הזמן מטפל בהם נפלא. רק לא להחביא .

 

[מיקי הקורא]

הפחדתם אותי עד השמים

פחדים? - לא מפחד עצב? - זה קורה אין מה לעשות, לוגם כוסית ושוכח. כאב? - זה יעבור, לא רוצה לדבר על כך. ואובדן?? - אל תפתחו פה לשטן. אוהב מיקי

 

[NETA 2005]

ממממ

פחדים? מנסים להבין שהחיים קצרים מידיי כדיי לפחוד. מנסים להתגבר מבחינה הגיונית על הפחד. מרגישים אהבה!והפחדים נעלמים. עצב?מדברים על זה עם אנשים,עושים ספורט,ישנים,מחכים שזה ייעבור. כאב?גם,מחכים שזה ייעבור. כל הדברים האלה,אי אפשר להתנגד אליהם כי הם מה שבונים גם דברים אחרים. רק בזכותם אני מעריכה דברים אחרים,אז אני נותנת להם להיות ויחד עם זאת דוחפת אותם שייסתלקו כבר

 

[Cגלית]

אהבתי. רק.. לפעמים.. כשדוחפים אותם שיסתלקו, הם דוחפים בחזרה.. כוח ההתנגדות