איך אפשר?

שויו

New member
בלק ג'ק יקר

החוואי ויכולתי לעזור לקחת ממך ולו מקצת הכאב משתתפת בצערך מחבקת ומחזקת ידיך שלא תדע עוד צער
 

אימשל2

New member
מצטרפת למנחמים רק מבקשת

שלא תחשוב שאתה גיבור ויכול להתגבר על הטראומה בכוחות עצמך. מציעה לך לך לא להסס ולהעזר באנשי מקצוע ובקבוצת תמיכה של מי שחוו טראומה מסוג זה. מקווה שהשנה הקרובה תמשיך רק עם בשורות טובות.
 

BlackJack1

New member
תודה לכולם

על התמיכה אני מעריך את זה מאוד.. ואל תדאגו,אני לא מנסה להיות גיבור כבר הייתי בייעוץ,ואני לא מהסס לשתף את מחשבותיי עם חבריי ומשפחתי.. עצוב שזה חבר שני שאני קובר בחודשיים האחרונים,ועצוב ששניהם קבורים אחד ליד השני,שניהם מאותו מחזור. האחד רצה לחיות ונהרג במלחמה,והשני עבר את המלחמה ובחר לעשות את מה שעשה.. גמר חתימה טובה לכולם..
 
קשה!

כתבת שאתה קובר עוד חבר. כנראה שהיו לך חברים שקברת עוד קודם לכן והחוויה מתעצמת. לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו בנסיבות האלה האם היה משהו שיכולנו למנוע, האם טעינו ולא שמנו לב לסימנים ולוקחים אחריות על כך. לא תמיד ישנם סימנים מוקדמים למצוקה שאדם חווה. לפעמים הוא לא רוצה לשתף, לפעמים הוא חס על הסביבה. אני משערת בלי לדעת שום אינפורמציה ולכן אולי השערתי מוטעית, שאינך אחראי למה שקרה גם אם קשה לך לנתק עצמך אולי, מתחושת אשם כזו. ודאי שאיבוד חבר קרוב בנסיבות האלה קשה מאד. כל אובדן של אדם קרוב קשה, והנסיבות מן הסתם מעצימות את התחושה. האם יש לך עם מי לדבר על כך בסביבתך? כדאי, לדעתי, לשתף מישהו ולא להסתפק בכתיבה בפורום. חלוקת הרגשות עם אחרים מסייעת הרבה פעמים בהתמודדות. חבל! רותי אבישי- פסיכולוגית
 
למעלה