איך אפשר לשר את המצב..?
היום העובד הותיק שבעיקרון הוא עובד טוב ולא בעייתי זרק משהו לא במקום.. לאחרונה עליתי במשקל והיום ככה בהפתעה באמצע העבודה הוא קילל אותי.. "תתחילי לזוז יא שמנה..". יש לציין שהוא בעירון נחמד והוא אמר את זה בשיא הטבעיות , ואפילו לא הביט בי והמשיך לעבוד.. באותו הרגע הדחקתי את זה אבל עכשיו זה צף.. מילא הייתי שומעת את זה מעובד שאני לא מסתדרת איתו מילא..אבל ממנו.? לא היה אכפת לו איך אני יגיב.. עכשיו זה עוד נושא שהייתי רוצה לטפל בו.. הקטע זה שמעליבים אותי, לפעמים אני נכנס להלם כזה, לפעמים מדחיקה -מעמידה פנים שזה לא מזיז לי ולפעמים יש לי נקות זכות לפגוע בחזרה אבל באותו הרגע אני משתתקת ולא יודעת לשמור על הכבוד העצמי שלי. פעם מזמן היה עובד שניסיתי שלא ידבר אלי לא יפה והוא אמר "למה מה את תעשי , לא סופר אותך , לא כמוך ולא אלף כמוך." אז במצב כזה אני לא יכולה לאיים כי אני לא מזיזה לו. אני אתן וד דוגמא שתמחיש משהו לאיך שאני מגיבה.. לפני שחזרתי שוב לתחנה האהובה שלי , יצא לי להתכתב עם עובד שסיים את החוזה שלו. הוא גם אמר לי משהו פוגעני כזה והייתי יכולה לפגוע בו בחזרה אבל באותו ברגע זה לא צץ לי בראשי וגם אם כן ..אני לא מאנשים שיכולים לפגוע בכוונה.. דיברנו על כך שאני רוצה להיות אחראית משמרת , רוצה לעבוד בשבתות . הוא תקף אותי ואמר שאני עפיפונית ונתן לי הרגשה כללית לא טובה בקשר לעבודה. אחרי השיחה איתו נזכרתי בקוקטיילים שהוא עשה -3 פעמים הכניס דלק לא נכון. אני עפיפון והוא לא..? הוא זה שלא היה מרוכז ולא פעם אחת ועוד שופט אותי אני בחיים לא עשיתי טעות כזאת! כאילו הייתי יכולה לפגוע לו בנקודה הרגישה אבל כל השיחה היתה מרוכזת בי ובגרעונות שבי שפשוט לא עלה לי לראש ואני גם לא יודעת איך היה מגיב בפייסבוק. בקיצור הייתי מאוד רוצה לא להיות בהלם כשמעליבים אותי ולדעת להגיב מיידת אבל משום מה זה לא קורה בפועל. למשל אותו העבד שזרק הערה שאני שמנה ככה סתם הוא רזה ככה שאני לא יכולה לפגוע בו בחזרה. אני מוצאת עצמי במצב כזה משתתקת , הלוואי שזה ישתנה . יש כאלה גם שמעליבים אותם מנתקים יחס כלפי אותו בן אדם עד שהוא ילמד לקח, יכבד אותו א פשוט מתרחקים ולי קשה כי חשוב לי לשמור על יחס חברתי טוב עם עובדים. אני לא רוצה להסתכסך.. לפני שנה בערך אני יספר משהו שגם ימחיש דוגמא לכך שאני משתתקת.. פגשתי מישהי באוטובוס מהצבא, היא הייתה עם חברתה המנותחת בחזה או באף לא זוכרת כבר.. אז אותו מישהי מהצבא , העירה פתאום תוך כדי השיחה בינהם (אני רק הקשבתי ולא הייתי פעילה בשיחה) שיש לי עיניים גדולות , שאני מפחידה אנשים שאני דומה לשימי תבורי . היתי בהלם. יש לציין שהרבה לקוחות בתחנה לא פעם מחמיאים על עיניי היפות . זה החלק שאני הכי אוהבת בפנים שלי , אז נכון הן בולטות אבל מה הקטע שלה..? לומר עליה שהיא קינתה בי אני בספק. הייתי המומה באוטובוס ונבוכה מול אנשים והעמדתי פנים שאני אדישה אליה ושאני לא מתרגשת. רק כשחזרתי הביתה עקצתי אותה בקטנה באייסיקיו אבל היא לא הגיבה. לה יש עף למשל מכוער ושפתיים ושיניים קטנות . אני לא מעליבה אנשים אז איך הם מעזים להעליב אותי? ואולי באותו הרגע שלא עקצתי כי פחדתי מהתגובה שלה כמו "תיזהרי ממני". סתם רציתי לשתף.. בדיוק הפסיכולוגית שלי חזרה מהחו"ל ואני מקווה שאפשר לשנות אישיות של בן אדם. אני לא מרוצה מהאישיות הפסיבית שלי .. האם מישהי גם נתקלה במצב כמו שלי..? שהיה לה קשה להעליב ולפגוע גם כשיש סיבה מוצדקת כשמעליבים אותך ולך יש קלף ביד נגד אותו הבן אדם.? איך אפשר ללמד לקח את המעיב או הביקורתי?
היום העובד הותיק שבעיקרון הוא עובד טוב ולא בעייתי זרק משהו לא במקום.. לאחרונה עליתי במשקל והיום ככה בהפתעה באמצע העבודה הוא קילל אותי.. "תתחילי לזוז יא שמנה..". יש לציין שהוא בעירון נחמד והוא אמר את זה בשיא הטבעיות , ואפילו לא הביט בי והמשיך לעבוד.. באותו הרגע הדחקתי את זה אבל עכשיו זה צף.. מילא הייתי שומעת את זה מעובד שאני לא מסתדרת איתו מילא..אבל ממנו.? לא היה אכפת לו איך אני יגיב.. עכשיו זה עוד נושא שהייתי רוצה לטפל בו.. הקטע זה שמעליבים אותי, לפעמים אני נכנס להלם כזה, לפעמים מדחיקה -מעמידה פנים שזה לא מזיז לי ולפעמים יש לי נקות זכות לפגוע בחזרה אבל באותו הרגע אני משתתקת ולא יודעת לשמור על הכבוד העצמי שלי. פעם מזמן היה עובד שניסיתי שלא ידבר אלי לא יפה והוא אמר "למה מה את תעשי , לא סופר אותך , לא כמוך ולא אלף כמוך." אז במצב כזה אני לא יכולה לאיים כי אני לא מזיזה לו. אני אתן וד דוגמא שתמחיש משהו לאיך שאני מגיבה.. לפני שחזרתי שוב לתחנה האהובה שלי , יצא לי להתכתב עם עובד שסיים את החוזה שלו. הוא גם אמר לי משהו פוגעני כזה והייתי יכולה לפגוע בו בחזרה אבל באותו ברגע זה לא צץ לי בראשי וגם אם כן ..אני לא מאנשים שיכולים לפגוע בכוונה.. דיברנו על כך שאני רוצה להיות אחראית משמרת , רוצה לעבוד בשבתות . הוא תקף אותי ואמר שאני עפיפונית ונתן לי הרגשה כללית לא טובה בקשר לעבודה. אחרי השיחה איתו נזכרתי בקוקטיילים שהוא עשה -3 פעמים הכניס דלק לא נכון. אני עפיפון והוא לא..? הוא זה שלא היה מרוכז ולא פעם אחת ועוד שופט אותי אני בחיים לא עשיתי טעות כזאת! כאילו הייתי יכולה לפגוע לו בנקודה הרגישה אבל כל השיחה היתה מרוכזת בי ובגרעונות שבי שפשוט לא עלה לי לראש ואני גם לא יודעת איך היה מגיב בפייסבוק. בקיצור הייתי מאוד רוצה לא להיות בהלם כשמעליבים אותי ולדעת להגיב מיידת אבל משום מה זה לא קורה בפועל. למשל אותו העבד שזרק הערה שאני שמנה ככה סתם הוא רזה ככה שאני לא יכולה לפגוע בו בחזרה. אני מוצאת עצמי במצב כזה משתתקת , הלוואי שזה ישתנה . יש כאלה גם שמעליבים אותם מנתקים יחס כלפי אותו בן אדם עד שהוא ילמד לקח, יכבד אותו א פשוט מתרחקים ולי קשה כי חשוב לי לשמור על יחס חברתי טוב עם עובדים. אני לא רוצה להסתכסך.. לפני שנה בערך אני יספר משהו שגם ימחיש דוגמא לכך שאני משתתקת.. פגשתי מישהי באוטובוס מהצבא, היא הייתה עם חברתה המנותחת בחזה או באף לא זוכרת כבר.. אז אותו מישהי מהצבא , העירה פתאום תוך כדי השיחה בינהם (אני רק הקשבתי ולא הייתי פעילה בשיחה) שיש לי עיניים גדולות , שאני מפחידה אנשים שאני דומה לשימי תבורי . היתי בהלם. יש לציין שהרבה לקוחות בתחנה לא פעם מחמיאים על עיניי היפות . זה החלק שאני הכי אוהבת בפנים שלי , אז נכון הן בולטות אבל מה הקטע שלה..? לומר עליה שהיא קינתה בי אני בספק. הייתי המומה באוטובוס ונבוכה מול אנשים והעמדתי פנים שאני אדישה אליה ושאני לא מתרגשת. רק כשחזרתי הביתה עקצתי אותה בקטנה באייסיקיו אבל היא לא הגיבה. לה יש עף למשל מכוער ושפתיים ושיניים קטנות . אני לא מעליבה אנשים אז איך הם מעזים להעליב אותי? ואולי באותו הרגע שלא עקצתי כי פחדתי מהתגובה שלה כמו "תיזהרי ממני". סתם רציתי לשתף.. בדיוק הפסיכולוגית שלי חזרה מהחו"ל ואני מקווה שאפשר לשנות אישיות של בן אדם. אני לא מרוצה מהאישיות הפסיבית שלי .. האם מישהי גם נתקלה במצב כמו שלי..? שהיה לה קשה להעליב ולפגוע גם כשיש סיבה מוצדקת כשמעליבים אותך ולך יש קלף ביד נגד אותו הבן אדם.? איך אפשר ללמד לקח את המעיב או הביקורתי?
