איך אני יוצאת מזה?

[צביה מהדרום]

איך אני יוצאת מזה?

הבוקר קיבלתי טלפון................ דודה של ( חרדית למהדרין) יחד עם עוד דודה שלי ( חרדית לייט) בשליחות של אמא שלי ( ברוגז איתי כי בגללי היא נכשלה בחינוך - לפי אבא שלי) שתיהן באות לאילת. בחיים שלהן הן לא נסעו דרומה מתל אביב ( ניאה לי) ומה יש להם מאילת????

החליט השתיים לבוא בשביל למצוא אותי ולהחזיר אותי כמו ילדה טובה הביתה

וזה נודע לי מאחותי היא לא יודעת איפה הן הולכות לישון, בטח לא סומכות פה על המלונות ויהיאו אוכל מהבית. בטוח שהן באות לא בשביל איזה חופש אלא בשביל המצווה הגדולה להחזיר את צביה,לה הביתה ושתשכח מהשטויות. אז לא שאני מתכוונת לחזור אבל איך אני עושה שאלה לא יתקעו לי??? הן8 לא יודעות איפה אני עובדת,איפה אני גרה ומה אני לובשת. יש להן את הנייד שלי אז איך יוצאים מזה???????????????

 

[פלמוני777]

נהגי עם כל אחת מהן כפי שהן היו

נוהגות עימך אילו הן התחרדו וחזרו בתשוקה, ואת היית מככבת בתור המיסיונרית התורנית שבאה להשיבן אל חיק משפחתן.

 

[אחד מתוך 6 מיליארד]

אם הן מתעקשות להיפגש איתך

אני חושב שתצטרכי לוותר ולהיפגש אבל לא במקום עבודה או בבית שלך תיפגשו בבית קפה או משהו תאחרי קצת בפגישה תהיו קרה אליהם אל תדברי יותר מידי תני להן לדבר מבלי להקשיב אפילו תביטי מסביב כאילו שהן לא ממש מעניינות אותך וכשהן שואלות אותך שאלה או משהו חכי כמה שניות ותגידי אה מה שאלתן? זה יתן להן הרגש רע שהן לא ממש מעניינות אותך. בהצלחה. אגב אני גם מאילת

 

[אנדרiאיד]

למה להיות חרה?

במחשבה שניה. יותר חכם לגרום להם לקבל אותך כמו שאת. מי לא רוצה משפחה חמה ואוהבת שאפשר לקפוץ אליה מדי פעם כמו שאת בלי להסתיר כלום והם יקבלו את זה בטבעיות.

 

[damtiela]

כל כך גרוע להגיד להן שלום?

אם אתה לא מתכננת לחזור - את לא תחזרי. תגידי יפה שלום, תני חיבוק ונשיקה ויאללה ביי, לעבודה.

 

[uty76]

../images/Emo45.gif

 

[אבזץ]

הרי ברור שזה לא יהיה ככה.

מהיכרותי את המפגשים האלה. יהיה הרבה יזע ודמעות. ויומיים אח"כ עדיין בוכים או סתם נכנסים לשוק טוטאלי. המפגשים האלה תמיד טעונים רגשות עד לעייפה. עצתי, להסכים עם כל מילה. אימא: "תראי איך את נראית, כמו זונה" את: נכון, את צודקת. זה מחריד. אימא: "לא קר לך כאן?" את: אימא, אני קופאת מקור. אימא: "כתוב ברמב"ם שאסור ללבוש ירוק בשחור (או משהו כזה...)" את: אימא, את צודקת, אחליף את זה מחר, לא יודעת איך שכחתי רמב"ם מפורש.... וכו' וכו' אין כמו הומור כדי לשבור את ה"אוייב". בשלב כלשהו הם יחליפו את נשק המוסר בנשק האהבה והקירוב. וזה בדוק! תהיי חזקה

 

[אנדרiאיד]

איך אמרו חז``ל

``ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות`` אכן אין כמו חז``ל ללמד אותנו כשלים לוגים.

 

[נראה לי]

וואו..

ואני הייתי בטוחה שאמא שלי הייתה זאת שהמציאה את ה-"לא קר לך..?", זה תמיד היה נראה לי התחמקות שלה מלדבר על מה שבאמת מציק לה, הצניעות..

 

[אנדרiאיד]

תכבי את הסוללר

כמובן לא לפני שתמליצי להם על מקומות בילוי נחשבים בעיר.

 

[מותר לי]

מסכימה עם אבזץ..

כשאמא שלי (פעם לפני הרבה שנים) רצתה להפגש איתי זה הלך ככה: "אני רוצה לראות אותך" "טוב" "אז בואי אלינו" "לא, מי שרוצה לראות אותי שיבוא אלי" "איפה ניפגש?" "לא יודעת" "את לא אומרת איפה את אבל לא רוצה לחזור הביתה, אז איפה ניפגש!" "זה לא בעיה שלי שאת רוצה להפגש איתי, ולכן לא אני זאת שצריכה לחשוב על מקום" "טוב... ומתי ניפגש?" "לא יודעת" "מתי נוח לך? יום שלישי?" "לא יודעת מה יהיה עד יום שלישי, אם יהיה נוח אני אבוא ואם אני לא אוכל אני לא אבוא" "אבל אני רוצה לראות אותך" "אבל לי זה לא בוער ולכן אני לא עוצרת את החיים ומבטלת תוכניות בשביל זה" ומיותר לציין שהשיחה לא בדיוק עשתה לה חשק להפגש איתי... זכורה לי עוד שיחה (דיי משעשעת במבט לאחור) איתה... "איך החורף?" "בסדר" "יש לך מספיק בגדים?" "לא" "קר לך?" "כן" "תחזרי הביתה, אני אדאג לך!" "אני מעדיפה להמשיך לקפוא אם זו העזרה שאת מציעה לי" מודה... כשאני רוצה אני יכולה להיות שטן

הן מתקשרות- תעני, אחרת הן תפרשנה את זה כפחד ויתן להן עליונות עליך. איפה את גרה/עובדת/נמצאת וכו'- "באילת" (זה הן כבר יודעות...) "איפה באילת" "באילת וזהו!" את באמת לא חייבת להביא להן דין וחשבון על כל מהלך. אם הן מאד רוצות להפגש- תקבעי איתן במקום רחוק מהעבודה/מגורים, חצי שעה (או פחות) לפני שההסעה אוספת אותך לעבודה.הן מתעקשות לתפוס אותך לשיחה? היי! את מאחרת לעבודה וחייבת להתעופף עכשיו! מה תלבשי- לא חצאית וחולצה, בעיה שלהן שהגיעו לאילת

גם לא פרובקטיבי "לעשות דווקא", תלבשי מה שאת רגילה ללבוש, תציבי להן עובדה. יתרה מכך: תבהירי להן חד משמעית שאת מעל גיל 18, את ברשות עצמך, ואת תעשי מה שבא לך בלי ה"עזרות" שלהן. המלצה קטנטונת: לא להגרר לויכוחים. "היה מעמד הר סיני" "בסדר" "יש אלוהים" "מה שתגידי" "השגחה פרטית" "אני שמחה" הבנת את הרוח

 

[מני באני]

מותר לי לומר לך משהו?

מה שאת מתארת נשמע נורא. אפילו היום, אחרי שנים של ניתוק, אם ההורים שלי ינסו להפגש איתי, אני לא יעיז לענות להם ככה. זה נשמע כל כך אכזרי. אבל את בעצמך אומרת ש"כשאני רוצה אני יכולה להיות שטן". אז זה באמת נשמע ככה. אני לא שופט את הדרך שאת מתייחסת אליהם, כי אולי ההורים שלך עשו לך דברים נוראיים שמגיע להם יחס כזה. אבל בתור עיצה לאחרים, זה נראה לי קיצוני.

 

[מותר לי]

מסכימה איתך שהבאתי דוגמאות קיצוניות

אבל... אלו רק דוגמאות... זאת לא בעיה קשה לעשות את אותה השיחה אבל עם יותר "צמר גפן", כי לכל שאלה יש הרבה אופציות לענות. לגבי המקרה הפרטי שלי- הייתי צריכה קצת להוציא את הרוע שבי (ובאמת הייתי "עדינה" עם התשובות האלו), ולא אפרט יותר. (דוגלת בשיטה שמי שיודע- יודע, ומי שלא יודע- כנראה גם לא צריך לדעת...) רק אומר שכשהיתה לי תקופה קשה מאד היתה לי שיחה איתה, לא נעימה במיוחד, (בטלפון, כמובן), במהלכה הטחתי בה שהיא זורקת אותי לכלבים, והתשובה שלה היתה "אז תחזרי הביתה" (=תחזרי בתשובה...), תשובה מאד לא רלוונטית למצב בו הייתי... ובסוף השיחה הגעתי למצב שאמרתי לה "אז את לא אמא שלי ואני לא הבת שלך", והיא הסכימה איתי! קיצוני? לאחרים אולי כן, אבל לי לא... (כיום אני מעדיפה לא לדבר איתם, ולא נראה שזה מפריע להם... אני כבר עברתי את שלב "הקטעים המסריחים", הדלת שלי תמיד פתוחה בשבילם, וזה אמרתי להם לא פעם ולא פעמיים, הם יודעים איפה אני גרה, יש להם את הטלפונים שלי, ולא פעם גיליתי שהם שהו ממש קרוב אלי אבל "לא היה להם זמן" לבקר אותי... בחירה שלהם, לי יש עניינים חשובים יותר להתעסק בהם)

 

[מני באני]

אני מבין אותך

כשהורים מתאכזרים לילדה שלהם בצורה כזו לא צריך לסלוח להם אף פעם, בוודאי אם הם לא באמת מתנצלים אלא רק מנסים להחזיר אותך בתשובה. הורים לא שונים מכל אחד אחר, ואם מישהו היה מתנהג אלייך ככה לא היית מרגישה צורך לסלוח או "לענות לו בכבוד" ואולי אפילו להיפך, אם מישהו מתאכזר לאדם זר זה הרבה פחות גרוע מאשר אם הורה מתאכזר לילדה שלו, ומה שאת מתארת זה פאקינג רוע ואכזריות שקשה להבין (אבל אנחנו היוצאים מכירים כבר את זה, לצערנו.), כי הכאב והפצע שנוצר מהתנהגות כזו של הורה לילדה (ילד) שלו/ה הוא אדיר. לפעמים הדרך היחידה הנכונה היא לנתק איתם קשר לחלוטין כדי שיהיה אפשר להתחיל לבנות משהו חדש.

 

[מותר לי]

../images/Emo24.gif

 

[אנדרiאיד]

רשמתי..

אגב אפשר צייר את היוצא בשאלה של השנים האחרונות כאחד שיש לו קשר כזה או אחר עם ההורים. ככה לפחות הרושם שלי. באותו נושא. בדיוק צפויה לי פגישה עם אבא ועוד כמה מחבת``ים דורשי טובתי. את האחרונים אני מנפנף אבל לפגישה עם אבא אני יגיע עם כיפה ושאלות בנוסח מה המצב הרוחני שלך? אני ישיב שאני חי כמו שאני חושב שנכון לחיות בלי להכנס לפרטים. תגידי. הורים שלך כאלה חארות שאת ככה מיתנהגת אליהם?

 

[מותר לי]

כמה זמן זה "השנים האחרונות"?

ובלי להכנס לפרטים... תראה את תגובתי למני... יש קרובי משפחה שאני הולכת אליהם (פעם באלפיים שנה, אבל שומרת על קשר), יש כאלו שאגיע אליהם רק עם חצאית, יש כאלו שמוכנים לקבל אותי גם עם מכנס (אבל חולצה צנועה

)... מי שמקבל אותי כמו שאני, ומודע לעובדה שאני בנאדם בפני עצמי עם רצונות משלי ורגשות משלי- אני אקבל אותו כמו שהוא, על כל הדעות שלו! מי שמנסה להקשות לי את החיים בגלל הצעד שעשיתי (ואחר כך לתרץ את זה כ"אלוהים העניש אותך"), וכל דרך להחזיר אותי בתשובה כשרה בעיניו- אין לו מה לחפש אצלי. (המחב"תים, אם עדיין לא הבנת..) אני חושבת שהתגובה שלי להם היתה מוצדקת, ואם הבת שלי היתה עושה לי כזה דבר- דבר ראשון הייתי בודקת מה לא בסדר אצלי.

 

[אנדרiאיד]

קל לדבר

מיעוט רבים - שניים.

 

[מותר לי]

יש תרגום?

 

[תוהה ביני לביני]

פחד אלוהים

אבל בטח יש לך סיבה ממש טובה לדבר עם אמא שלך ככה, גם אם לא ברור לי איך אפשר.