אייקידו

[מיתר נדיר]

מה אגיד לך? עלי זה לא עבד.

אני לא למדתי להתמודד עם קונפליקטים ברוח האייקידו. אולי 15 שנה זה לא מספיק זמן.
במחשבה שנייה, אולי זה לא רק אני. אני זוכרת שכשרק התחלתי הלכתי לאחד הסמינרים הארציים של האייקידו. ובהפסקה הייתי עדה לויכוח פוליטי מהסוג שכל כך פופולארי אצלנו. המשתתפים היו שני אייקידוקא עם חגורה שחורה. עד מהרה הרוחות התלהטו והטונים עלו מעלה-מעלה. הייתי כל כך בשוק: אחרי כל הדיבורים על הרמוניה זה מה שהגעתם אליו בגלל ויכוח פוליטי??
בזמנו היתה לי שיחה עם עזיז בנוגע ליכולות העברה: היכולת להעביר דבר שנלמד בתחום אחד לתחום אחר. הוסכם שיכולת ההעברה האישית שלי היא די אפסית. אולי בגלל זה לא הצלחתי להעביר את התובנות שנובעות מעבודת הגוף באייקידו לעבודת הפה בתחומים אחרים של קונפליקט. אולי אנשים עם מבנה אישיות ויכולת למידה אחרים כן מצליחים.
מה שכן, זה בהחלט מעלה את המודעות לקיום אפשרויות אלטרנטיביות לפתרון קונפליקט, כך שאולי בתוספת של עבודה מוכוונת אפשר להפיק תוצאות יותר טובות

 

[מיתר נדיר]

ואולי במחשבה שנייה זה כן עבד.

צריך לשאול מישהו אובייקטיבי איך הייתה התקשורת שלי בפורום לפני 10 שנים (בקדנציה הראשונה) לעומת איך שהיא עכשיו.
רק על תעשה את זה פה, כי אני אמחק את זה כביקורת על ההנהלה

 

[מיתר נדיר]

*אל תעשה וגו'. השם ישמור.

 

[Zeev Foux]

תודה

 

[סיסטמתי]

השם ישמור = עין אליך <> אין עליך

 

[amir_aikido]

קישור לשרשור ששווה לקרוא

http://www.aikiweb.com/forums/showthread.php?t=20770

ממליץ על הפוסטים של Ellis Amdur, בהם הוא שם רצף של סיפורים דומים יותר או פחות, ואמיתיים יותר או פחות

לחלופין, אפשר להיזכר בסיפור של קוכלין על המתנקש שלא הרג, וראש הממשלה השני שניסה את אותו דבר. יש אינספור פתרונות למצבים של עימות, אבל לפעמים (ויהיה מי שיגיד, לעיתים נדירות), אין ברירה וצריך להכנס גם ללחימה.

אגב, לפני הרבה שנים, היה לנו פה שרשור על ההתנהגות של מורים לא"ל במצבים דומים (לא מחפש היום

). ניתן היה לקרוא שם הרבה סיפורים על מורים שבמודע בחרו לוותר ולא להכנס לעימות או לחימה במצבים שרבים אחרים כן היו נכנסים

. מצד שני, בעיתון ניתן למצוא יותר מסיפור אחד על מורה / מתאמן שלא רק נכנס ללחימה, אלא גם תקף ממש וברמה הפלילית.




אמיר

 

[gil2518]

אם אנחנו מסתכלים על זה בתור הגנה עצמית נטו

קשה לי להאמין שבמצב לחץ ואדרנלין אפילו אם תתאמן שנה , תצליח לעקם למשהו את היד באיזה "ניקיו" בקטטה,לעומת זאת אני די בטוח שאם תתאמן באגרוף תאילנדי , אגרוף וכדומה במשך שנה , אתה תהיה בכיף מסוגל אפילו במצב של לחץ ברחוב לתת ליריב שלך ג'אב וכרוס הישר לסנטר.
ככלל ככל שהאימון דומה יותר למצבים ברחוב ככה הסיכויים שתגן על עצמך בזמן אמת יגדלו.
עקרונית גם אם תתאמן בקרב מגע שכל האימון מבוסס אך ורק על טכניקה
ותרגילים ללא שום קרבות ,אז גם זה מפספס את המטרה .
אבל אם אתה נמשך לקטע האמנותי יותר ואתה עושה את זה בתור תחביב בשביל הכיף ולהירגע אז לך על זה .

 

[TheDoberman]

תלוי אך ורק במורה

אייקידו לזרמיו ושיטותיו אינו יכול לתת לך תשובה מוחלטת.

לדעתי, הכל תלוי במורה ובגישתו לאומנות הלחימה. אני לומד כ-6 שנים אייקידו וכעת אני בדרגת שודאן ואני חושב שבשבילי
אייקידו הוא כן פרקטי. הגישה של המורה שלי ויחד עם הגישה שלי לאימונים, הביאו אותי להתאמן בצורה פרקטית ולכן
להגיע למצב שהאייקידו הוא פרקטי.

מורים רבים מלמדים אייקידו בגישות שונות וכך תראה התוצאה של הלמידה אצלם. מורה אחד יעדיף לשים דגש על התנועה,
אחר יעדיף לשים דגש על טכניקות בצורתם הטהורה והתוצאה תהיה שונה.

לא כל אומנות לחימה מביאה לתוצאה פרקטית ולא כל אומנות לחימה רוצה להביא את התלמיד לתוצאה פרקטית.
מדד טוב לבדיקת הפרקטיות של אומנות הלחימה הוא התקיפה. אם התקיפה בתרגול הוא לא פרקטי, איטי מאוד,
ולא יישים (מבחינת עוצמת וכיוון ההתקפה), אז כנראה שאומנות הלחימה לא תהפוך פתאום לפרקטית לאחר כמה שנים.

 

[shabaz]

לא כל אמנות לחימה?

לא כל אמנות לחימה רוצה להביא את התלמיד לתוצאה פרקטית?
לתומי חשבתי שזה הרעיון של אמנויות לחימה.

כנראה התבלבלתי איפה שהוא בנבכי הזמן כשאמנות לחימה הפכה להיות סתם דבר יפה.

אני לא יודע מה זאת דרגת שודאן (והאמת הדרגות גם לא ממש מעניינות אותי), אבל מהתבוננות מהצד אני חושב שאייקידו בתור אמנות לחימה יכולה להיות פרקטית. מאוד.
במצב אמת, כשכל תזוזה חשובה, והקרב מוכרע תוך לא יותר מ-2 דקות, אייקידו יכולה לשחק תפקיד חשוב.

 

[saya2]

היום לא כל אומנות לחימה באמת מלמדת לחימה

יש מקומות ששמים דגש חזק על הרחוב, יש מקומות ששמים דגש על זירה (לחימה שונה בתכלית), יש מקומות שעובדים בשביל הכיף והבריאות (כדוגמת חלק ממקומות האייקידו), יש כאלה שמשמרים את המסורת, והיד עוד נטויה.
שודאן זו חגורה שחורה ראשונה. במצב אמת קרב לא מוכרע תוך 2 דקות, הוא מוכרע תוך שניות בודדות.

 

[TheDoberman]

המטרה של אומנות לחימה היא כמובן לחימה

זאת כמובן המטרה העיקרית והמוגדרת של אומנויות לחימה. אבל בימינו אנו, כאשר אנו
לא נלחמים על חיינו ורכושינו על בסיסי יומי או אפילו שנתי, הצורך באומנויות לחימה פוחת וכך המטרות של אומנויות הלחימה
משתנות. פתאום, ג'ודו מפסיקה להיות אומנות לחימה פרופר והופכת לספורט למשל.
תחשבו על זה ככה:

אופניים למשל, הומצאו כדי להוות אמצעי תחבורה, והיום משמשות בעיקר לכיף ולספורט, אך עדיין יכולות לשמש כאמצעי תחבורה.

כך גם אומנויות הלחימה. ולכן אמרתי שזה תלוי במורה, כי אחד יקח את אומנות הלחימה במובן הקלאסי שלה, כלומר, צורך ללמוד
לחימה ולכן ידגיש את הפן הפרקטי שלה, בעוד שמורה אחר, שלוקח את אומנות הלחימה כספור התורם לבריאות ולשחרור, יעדיף
את הפן הבריאותי ופחות ישים לב לפרקטיות שלה.

אתה צודק בהחלט שאייקידו יכולה להיות מאוד פרקטי, אלמנט חשוב באייקידו הוא למשל "אטמי". לאטמי יש משמעות מאוד חשובה בטכניקות אייקידו,
יש חשיבות לסוג המכה, לעוצמתה ולאיזור שבו היא מיועדת להכות. רבים ממורי האייקידו פחות מעניקים תשומת לב לאטמי והוא הופך למשני לטכניקה
בעוד שאטמי טוב ויעיל יכול לסיים טכניקה עוד הרבה לפני שהיא התחילה.,..