אייקידו או טאי- צ´י

[מיתר נדיר]

מוטב מאוחר מאשר לעולם לא ../images/Emo8.gif

דוד, לפי מה ששמעתי ממך בעבר הגעת לטאי צ´י בגלל שבעיות ברכיים מנעו ממך לעסוק בכל אומנות לחימה אחרת. ברור שבמצב כזה, גם אם המטרה שלך היא לחימה נטו, אתה תגיע לטאי צ´י, פשוט כי אין ברירה אחרת. אבל בן אדם שרוצה ללמוד לחימה קודם כל, ויכול לבחור מה שהוא רוצה, טאי צ´י מן הסתם לא יתאים לו. לא רק בגלל שיקח הרבה זמן להגיע למטרה, אלא בגלל שהוא לא ירגיש נוח עם "כל השטויות האלה" (וגם מפני שלא יהיו מספיק בוטנים

)

 

[דוד כפרי]

הפוך - הגעתי לטאי-צ´י כשעוד לא

הגעתי לטאי-צ´י כשעוד לא הבנתי כמה הברכיים שלי דפוקות. ואחרי שהתחלתי טאי-צ´י, עוד הלכתי לקורס-מכ"ים ולבה"ד-1, כי רציתי "לתרום"

(בסוף תרמתי נסיון, לרופאים שלמדו - עלי - איך לעשות אורטוסקופיה...) כשהגעתי לניתוח, כבר ידעתי בערך חצי מהקאטה. סיימתי ללמוד אותה אחרי שהחלמתי (בערך), ואחרי חצי-שנה של פיזיותרפיה. זה היה השלב בו ראיתי ש- כואב לי כשאני הולך, כואב לי כשאני עומד, כואב לי כשאני יושב, כואב לי כשאני שוכב, כואב לי כשאני עושה פיזיותרפיה - ולא כואב לי כשאני עושה טאי-צ´י. הגעתי לטאי-צ´י כי הייתי יכול: הייתי חייל, בתפקיד לא קרבי אחרי שהברכיים העיפו אותי מטירונות-יחידה בסיירת גבעתי (שבוע לפני מסע כומתא

), ובדיוק נפתחה קבוצת טאי-צ´י בגל-און. ידעתי על טאי-צ´י שזה משהו שקשור לאמנויות לחימה, ומכיוון שזה היה בסביבה (הבסיס שלי היה קרוב לגל-און), ואמנויות לחימה תמיד עניינו אותי - באתי לראות מה זה. ראיתי את ניר מדגים טאי-צ´י ושינג-אי, ולא הבנתי מה אני רואה - אבל זה מצא-חן בעיני, וראיתי שיש לו יכולת תנועה שאני לא מבין. נרשמתי. כשלא היו כוננויות הייתי מקבל "אפטרים" להגיע לשיעור, שם את הנעליים, הכומתה והנשק בצד, מתאמן במדים וחוזר לבסיס. שם, בין בוגרי קורסי לוט"ר למיניהם, הייתי צולע עד לחדר-כושר, מתאמן בלי לצלוע, וצולע בחזרה למגורים. במבט לאחור, כנראה שהייתי די אוטיסט אם הייתי יכול להמשיך להתאמן ולהתעלם מהתגובות שלהם למראה התנועות המוזרות שעשיתי... תזכרו שמדובר בבוגרי קורס לוט"ר, לא בדיוק האנשים שיתרשמו מתנועות איטיות באויר - אבל הרי כבר אמרנו שאני מאותגר אינטלקטואלית

הראיתי לפיזיותרפיסטית שטיפלה בי מטעם הצבא את התרגילים שאני עושה, והיא די הזדעזעה והמליצה לי להפסיק עם טאי-צ´י, "כי זה רק יהרוס לך את הברכיים יותר!" אז הפסקתי פיזיותרפיה והמשכתי טאי-צ´י, ולא הצטערתי מעולם. באתי בגלל הלחימה, נשארתי בגלל הבריאות...

 

[nitzano]

../images/Emo13.gif../images/Emo45.gif

 

[דוד כפרי]

רק להבהרה

"מי שבא לטאי צ´י בשביל ללמוד להילחם הוא, כמו שאמר דוד, קונה תותח-על בשביל להילחם בזבוב, ..." אני לא חושב שתוקף שמנסה להרוג הוא "זבוב". הדוגמא בה אני השתמשתי היא שללמוד טאי-צ´י להגנה עצמית זה כמו לקונות פנטיום-4, 2.4MGHZ, בשביל לחשב 1+1. למה? כי בזמן שיעבור מהרגע שתפעיל את המחשב, עד שהוא יגמור לעלות, עד שתגיע ל"התחל"->"עזרים"->מחשבון, עד שתקליק את החישוב ותלחץ enter - היית יכול לקחת מחשבון כיס ולעשות את החישוב הזה עשר פעמים, לא? אבל עם מחשבון כיס אי-אפשר לגלוש ברשת, אי-אפשר לשחק Deus X, אי-אפשר לכתוב עבודות ללימודים, אי-אפשר לשחק שח-מט... בקיצור, בטאי-צ´י יש כל-כך הרבה יותר מ"רק" יכולת לחימה, שעדיף - למי שרוצה "רק" לדעת להילחם - ללמוד משהו יותר פשוט. לדעתי האישית, ואני בכלל מסיפור אחר...

 

[דוד כפרי]

לניצן, תגובה ל"אפשר מיץ תפוזים?"

(כדי להשאיר את ההודעות צמודות) אחת מאחיותיי לשיטה טיילה בסין, התאמנה בטאי-צ´י באחד הפארקים ונתקלה כל הזמן בשאלה: "למה לך לעשות טאי-צ´י? הרי את בריאה!" כשהיא אמרה שזה אמנות לחימה, היא נתקלה בחוסר-הבנה: "מה פתאום, טאי-צ´י זה לזקנים שרוצים לשמור על הבריאות..." וזה בסין, לפני כחצי-שנה. דבר נוסף: הקבוצה בה מיתר נדיר היתה, היא קבוצה בה רוב התלמידות מתחילות, והשיעור היה מותאם להן. אני מניח שאתה קורא את הדיון על גברים, נשים ואמנויות לחימה, וקראת על הקושי שיש להרבה נשים לעסוק ב"לחימה". אז אני מגיע לנושא הזה בהדרגה. בשבילי זו בפירוש אמנות לחימה - אבל נקודת ההתחלה רחוקה, רחוקה מאוד מלחימה יעילה.

 

[nitzano]

מסכים אך תקרא שוב

כתבתי "ולצערי גם בסין במימד השטחי, יש טאי צ´י רפואי " מספר פעמים יצא לי לפגוש את ה"מורה-דוד" שלי ,וחוויתי מה זה צ´אן טאי גי. כואב וקטלני. אכן יעד הלחימה רחוק אך אפשרי (ולכן לא המלצתי עליו להגנה עצמית). אבל מי שמחפש ריפוי שילמד צ´י גונג .הרבה יותר יעיל ,כי זהו יעודו ,ולא רק תופעת לוואי כמו בטאי גי.

 

[nitzano]

אפשר מיץ תפוזים ?

לא מסכים .זה לא הטאי צ´י שאני מכיר . במערב ולצערי גם בסין במימד השטחי, יש טאי צ´י רפואי .במקור זו אומנות לחימה כמו כל אומנות אחרת . גם שינג אי מאד בריא ,אבל רק למתאמן .ליריב הוא מאד לא בריא .זה לא עושה אותו לאומנות הבריאות עם אספקט עתידי של אופציה אפשרית ללחימה . אולי תוסיפי למשפטך: "רוב האנשים בארץ מגיעים לטאי צ´י כי זה משפר את הבריאות ,למיטב ידיעתי"

 

[Erunaamo]

לא מסכים עם הקביעה: "רוב האנשים

מגיעים לטאי צ´י כי זה משפר את הבריאות." את מכירה אותי, את חושבת שהייתי הולך לזה בגלל הבריאות? התחלתי עם זה רק בגלל שאני אוהב את זה. אני מרגיש שזה "שלי", ובשבילי. ניסיתי קראטה, או-שו - וטייקוואנדו - אבל פרשתי מכולם כי לא הרגשתי "בבית". זה לא התאים לי, ולא מצא-חן-בעיני.

 

[מיתר נדיר]

אה, אתה.

כן, בדיוק חשבתי עליך השבוע. הלך לנו הבוילר, ואני הייתי צריכה להתקלח במים קרים שלושה ימים... כן, לא חשוב. ברור שהטאי צ´י מלמד לחימה. אבל לחימה זה לא הדבר הראשון שהוא מלמד, ולדעתי גם לא הכי חשוב. טאי צ´י (וגם אייקידו) מלמד קודם כל גישה לחיים, כאשר הגישה שהטאי צ´י מלמד מדגישה פיתוח של בריאות הגוף. וזה שלא הרגשת בבית, האם ייתכן שזה בגלל שאתה מחפש משהו שהוא מעבר ללחימה נטו??

 

[nitzano]

שוב הכללה ?!

 

[מיתר נדיר]

הכללות זה כל מה שיש לנו.

אין מה לעשות, ככה המוח עובד (אצל אלה מאיתנו שהוא עובד).

 

[דוד כפרי]

"../images/Emo70.gifYou are all individuals"

"!Errr - I´m not" "!!!Shhh"

 

[nitzano]

את תמיד צודקת../images/Emo9.gif

 

[Erunaamo]

../images/Emo6.gif LOL

 

[Erunaamo]

וכן, זאת בערך הסיבה שלא הרגשתי בבית

 

[amir_aikido]

../images/Emo32.gif הבדל בין השיטות

קשר עקיף בלבד אחרי שאני קורא את השירשור הזה אני יכול להגיד בשקט שקורינדו-אייקידו לא קשור בכלל לאייקידו של אואשיבה. ההבדלים מתבטאים בכל הדברים: מהעמידה - אצלנו חלוקת משקל שווה בצורה שתאפשר תנועה לכל כיוון, דרך התנועה - אמנם נעים קדימה לעיתים קרובות, אבל התנועה בהחלט מאוד מעגלית, וזאת בנוסף להיותה הרבה יותר קצרה ועובר לדברים היותר חשובים : התפיסה והמטרה - קורינדו-אייקידו היא אמנות לחימה לכל דבר ועניין, הלחימה נמצאת בסדר העדיפות הראשון. הרכות והזרימה קיימות כדי לשפר את הלחימה ולא לשום צורך אחר

. מנקודת המבט של השיטה התוצרים האחרים- רגיעה, בריאות, יציבה, קואורדינציה, בטחון-עצמי וכו´ הם תוצרי הלוואי ולא להיפך. האימונים - האימון כן כולל אימון של משחק קרב, בכל צורותיו וברמות עוצמה שונות לפי הצורך של המתאמנים ללמוד, משחקי הקרב הללו נערכים עם ובלי כלי-נשק. רוב האימונים נעשים כנגד טכניקות מכה ובעיטה (יש גם הרבה אימונים מול טכניקות תפיסה אבל הם פחות מטרה בפני עצמם ויותר נועדו לשרת צרכי-אימון שונים: לימוד ושיפור טכניקה באופן קל, לימוד תיזמון ומרחק ועוד). ועצה לכותב הראשון - אם זה מעניין אותך ואתה רוצה להתרשם מסגנון אייקידו שנותן הרבה התייחסות לצד הפרקטי, תוסיף עוד אמנות לבוא ולראות: קורינדו אייקידו. זהו סגנון של אייקידו שלא מתייחס לאואשיבה ולא רואה בעצמו חלק מ"אמנות השלום". אלא המשך ישיר של סגנונות אייקי-ג´וג´טסו, רק יותר עגול וזורם. הסגנון מאוד יעיל למרות שכמו כל אמנות מתוחכמת נדרשת השקעה משמעותית כדי להגיע לרמה שבה הוא באמת נותן את האפקטיביות שלו. עוד חומר על אייקידו בכלל וקורינדו אייקידו בפרט תוכל למצוא במאמרים (את המאמר בשם אייקידו אני כתבתי) המועדון של קורינדו אייקידו בת"א נקרא שירוקאן, המורה הוא שלמה דויד, אחד מהותיקים בין המורים לאמנויות לחימה בארץ, דאן 6 באייקידו ובג´ודו, דאן 5 בקראטה, מורה/מאמן לאמנויות לחימה שזהו מקצועו והוא עוסק בכך כ-30 שנים (כמדריך/מאמן/מורה ולא רק כמתאמן). כתובת: רחוב איילת השחר 3, קומה 4, טל´ 5373449 . אימוני קורינדו אייקידו בימים א´,ג´,ה´ בשעות 20:30 עד 22:30 (אנחנו מתחילים מאוחר יותר ומסיימים מאוחר יותר בד"כ) בעקרון סנסי שלמה נותן דגש על גישה פרקטית מעשית באמנויות הלחימה כך שניתן יהיה להשתמש בהן להגנה עצמית. יציבה ותנועה נלמדים כחלק אינטגרלי במסגרת לימוד התנועה הנכונה.

בכל מקום אמיר (איך קורה שביום אחד אני מפרסם את הפרטים פעמיים, אחרי שלא הפניתי אף אחד למועדון כבר כמה שבועות טובים

)

 

[מיתר נדיר]

הדבר היחיד שבאמת עושה את הקורינדו

אייקידו לשיטה נפרדת הוא היעדרה של פילוסופית השלום, כי זה מה שמגדיר את האייקידו של אואשיבה. כל שאר הדברים אפשר מן הסתם למצוא כוואריאציות בתוך "האייקידו המצוי". מה שמשאיר את השאלה, למה בעצם מתעקשים להמשיך לקרוא לזה אייקידו, כאשר ברור שהאסוציאציה המיידית היא לזרם הגדול יותר?

 

[amir_aikido]

כך בחר היראי לקרוא לאמנות שלו

לקורינדו אייקידו קוראים "אייקידו פשוט כי כך בחר היראי - המייסד של השיטה. לאואשיבה אין שום זכות בלעדית או היסטורית על השם אייקידו, אם כבר, היראי יותר קשור לשם מבחינה היסטורית (גם הוא לא המציא אותו, אך הוא היה ראש הועדה שהמציאה אותו). מבחינת היראי (עד כמה שהבנתי מקריאה ועדויות של תלמידים ישירים), השם אייקידו הוא שם גנרי בדיוק כמו השם ג´ו-ג´יטסו ומעיד דווקא על פרקטיות של השיטה ולא על מטען רוחני. ובקשר ליתר הדברים, אני לא יכול לכתוב שאי אפשר למצוא אותם במקומות אחרים שמלמדים אייקידו ברחבי העולם - יש יותר מדי כאלה ויש גם מקומות שמבלים את האייקידו שלהם בהרבה אייקי-ג´יטסו שהמורים שלהם למדו והאמנות יכולה להראות יותר דומה, אלא שאותם יהיו החריגים בעולם האייקידו של אואשיבה (גם בהתחשב במעט האייקידו הזה שראיתי ביפן). אבל יש הבדל בין שיטה שמלמדת דברים באופן שיטתי, ובין יוצאי דופן שמלמדים "תוכן נוסף" בשיטה. אמיר אמיר

 

[WhiteBear]

../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif - נוסף לקישורים