איימלים למרצים

GeJuFan

New member
כשאני לא בטוחה לתוארו של

המרצה אני עושה עליו חיפוש. בד"כ בדף האישי שלו באתר האוניברסיטה יהיה רשום איפה למד ואיזה תואר עשה שם. אם יש תואר PhD אני אפנה אליו בתואר דוקטור, אם אין אז פרופסור.
מקסימום עושים עליו חיפוש בלינקדין או בגוגל.
אצלנו בד"כ הפרופסורים שולחים אימייל לפני תחילת הקורס ושמה הם רושמים את התואר אם קיים.

מעולם לא התחלתי אימייל ב- יום טוב, בוקר טוב וכו', דברים כאלו שומרים לסוף האימייל וגם זה רק לאנשי פקולטי שאני מכירה זמן מה, או אם הפרופסור בעצמו כתב את זה באימייל קודם אז אני מחזירה את הקורטסי.
 

BigMatilda

New member
באותו הקשר בערך

טוב, קודם כל מסכימה עם כולם ש: Dear Dr. או Dear Professorזה הצורה המתאימה להתחיל פניה ראשונה. אח"כ פשוט להשתמש באיך שהממוען חתם. אם בשם פרטי אז אפשר לכתוב בהמשךDear ShemPrati .
באופן כללי עדיף to err on the side of over-formal מאשר להפך, אפילו אם זה לא נוח, מרגיש מוזר, וכיו"ב.
ובאותו הקשר: השבוע נציגת מכירות של מאטלב קראה לי Professor בטלפון! ככ צחקתי (בלב) שלא טרחתי לתקן אותה. זו הפעם הראשונה, והאמת שהיא צודקת כי אשכרה שינו לי את הכותרת לאחרונה, אבל זה עדיין משעשע.
 
מסכימה לגבי העדיפות

אני תמיד "מנחשת" את הדרגה הגבוהה ביותר, לפעמים גם כשאני יודעת שזה לא נכון, לרבים יש אגו ענק ופניה ראשונית כזו מרככת בדרך השעשוע, טעות בכיוון השני עלולה לפצוע את אותו אגו עדין.

אני מרצה באופן *הכי* בלתי פורמלי שאפשר, הסטודנטים שלי במשך השנה הרגישו חופשי לגמרי לפנות אלי בשמי הפרטי וההתבדחויות הלו לחלוטין נטולות דיסטנס לאורך כל הדרך, אבל ברגע שאופן ההתנסחות חצה את הגבול לאובר-קז'ואל מבחינתי באחד המיילים לקראת סוף השנה, מודה שזה גרם לי לקחת צעד אחורה לכיוון תגובה קצת יותר נוקשה, כי היחסים עד שהלימודים נגמרים הם לא חבריים ולא יכולים להיות מבחינתי.
 


 

Sonic hedgehog

New member
מזל טוב פרופסור מטילדה

אני קבלתי השבוע אימייל מאיש מכירות שהיה כתוב בו ד"ר סוניק ואמרתי לעצמי "וואלה, עכשיו אני באמת ד"ר"
 

Gidi Shemer

New member
הדבר שמשעשע אותי בשרשור הזה

הוא לדמיין מישהו שאינו מעולם האקדמיה קורא את מה שכולנו כותבים פה.

מהצד זה נשמע שהפרופסורים לא מצליחים לסגור את היום אם הם לא שומעים או קוראים לפחות 20 פעם ביום את המילה פרופסור


זה מזכיר לי שבשנה הראשונה פה נסיתי לבקש ולשכנע את הסטודנטים שיקראו לי גידי. כל ה- דוקטור/פרופסור הזה מזכיר לי את הקורסים בצבא (" סג"מ איתן, החיילים שואלים מתי ארוחת צהריים", אני חושב שבשתיים. אולי יש אפילו שניצל") או את השפה המקובלת בבתי חולים. אחרי כמה נסיונות הבנתי שזה שם אותם בפינה לא נוחה. מדובר פה במדינה עם אופי דרומי משהו ויש "כבוד" למרצה.

שוין, לפחות ההורים שלי היו מרוצים לשמוע את כולם פונים אלי כדוקטור.

דר' שמר
 

Philip Jr

New member
אני מקפיד

עם רופאים, וטרינרים.. לקרוא להם "דוקטור" זאת אומרת. ואני גם מקפיד להתלוצץ עם רופאיי כמובן.
 
סבא שלי מעולם לא הבין עם איזה דוקטור התחתנתי

אם הוא לא יכול לכתוב מרשמים.....

ועוד משהו- למרות סירובו העז של בעלי, לפעמים אני משתמשת בשם התואר שלו אם אני חושבת שזה יעזור.
למשל- חיפש תור לרופא עור ובמקום תור לעוד שלושה חודשים, קיבל תור מיידי כי ביקשתי תור לד"ר x.
 

ABD2b

New member
אבל את הרבה יותר דוקטור "אמיתית" ממני

אז לא מגיע לך
 
הנה טי שרט אחרת שהולכת הפוך על הפוך

http://ls-ca.blindferret.com/index.php/licd/tshirts/t-shirt-credible-source.html
קיבלתי מהמרצה שעבדתי כמתרגל הראשון שלו כשהוא עבר לאוניב' בתגובה לכך שכל סשן תרגול אצלי בקבוצה התחיל בלשאול את הסטודנטים מה הקשר בין ההדפס על החולצה שלי לנושא ההרצאה היום.
סטודנטים שענו נכון ובתשובה מלאה קיבלו פתק שם נוסף להגרלה שנערכה בשיעור האחרון על מארז DVD לכל סרטי היצ'קוק המוקדמים (הקורס היה מבוא להיסטוריה של הקולנוע). באופן אירוני במארז זכה סטודנט שלא ענה אף פעם והיה לו רק פתק שם אחד בכובע ואפילו לא התעניין במארז ועשה הגרלה בעצמו מי מאלו שרצו יקבל אותו.
 

ABD2b

New member
זו רק עוד דוגמא יפה ל power distance

הכוונה היא למחקר הבין תרבותי של Hofstede שבו שימש בתואר בפניה לאנשים בעלי מעמד יהווה סממן אחד מיני רבים של חברה עם power distance יותר גבוה. אני חושבת שבארץ הפניה למרצים הרבה הרבה פחות רשמית מאשר בארה"ב, ואכן בתרשים הזה אפשר לראות שישראל בסה"כ נמצאת באותו quadrant עם ארה"ב וזה עדיין מתרגם להבדלים תרבותיים מאד משמעותיים. (ישראל היא הדוגמא הכי קיצונית לסחבקיות, כשם שארה"ב מובילה באינדיבידואליזם).

http://www.emeraldinsight.com/content_images/fig/1610080203004.png
 

d a p h n a

New member
האמת היא שהמצב של סטודנטים בארץ די בעייתי

כי ברוב המקרים, רובם כן חשים שאמור להיות איזשהוא "דיסטנס" או התייחסות "מכובדת" למרצה, ושלא אמורים לקרוא לו בשם הפרטי, כמו שהיו קוראים למורים בבית הספר.

אבל מצד שני, בחברה סחבקית כמו ישראל, הם מרגישים הרבה מאוד אי נוחות להשתמש בתואר כמו ד"ר X או פרופ' X, מה גם שבעוד שבארה"ב כמעט אי אפשר לטעות עם התואר פרופ', בארץ זה הרבה יותר מורכב, ולך תזכור אם מי שאתה כותב לו עכשיו הוא ד"ר או פרופ'.

התוצאה היא שבהתנהלות פנים אל פנים, רובם פשוט פונים ב"סליחה..." ובאימיילים זה לגמרי יוצא מבולבל.

הסטודנטים שלי השנה אמנם כולם קראו לי פשוט "דפנה", אבל אני לא מצליחה לזכור אם ככה הצגתי את עצמי או שזה איכשהוא נכנס כנורמה כשחתמתי ככה על מייל לכיתה, או שפשוט בגלל שאני יחסית צעירה וeasygoing הם הניחו שזה בסדר (וזה אכן היה בסדר מבחינתי, כמובן).
 

Sonic hedgehog

New member
אצלנו במעבדה היה סטודט למסטר יוצא marines

לא רק שהיה קורה למנחה שלנו פרופסור Y הוא גם קרא לפוסטדוק שהנחה אותו ד"ר X בכל פעם שפנה אליו. צחקנו עליו ללא רחמים אבל זה לא עזר.
 
ולחילופין יש את אילו שמתעקשים להקרא דוקטור

למשל, מנהלת בית הספר אליו שייכים הפוסומין הצעירים (ובני הלכו אליו בעבר) מתעקשת להקרא דוקטור בראון (ואכן יש לה דוקטורט בחינוך כמובן). במו אוזני שמעתי ילדה חמודה מדלגת לבית הספר ואומרת בשמחה למנהלת "good morning, mrs. brown" הנביחה מהמנהלת "it's DOCTOR Brown" מהדהדת באוזני עד היום....
 

ABD2b

New member
mrs היה לא מתקבל יפה גם אצלי

א. ההנחה האוטומטית שכל הנשים בגיל מסויים נשואות
ב. השימוש ב MRS בכלל (להבדיל מ MS)
אולי לא הייתי נובחת, אבל הייתי מתקנת במה שנקרא "דרכי נועם"
 
אולי זה היה ms אבל זו לא הנקודה

אצלנו בבית הספר הילדים קוראים לכל הצוות מיס x ולא מיסיס.
כך ברוב בתי הספר בהם עבדתי.

אם מישהי מציגה את עצמה כמיסיס היא תקרא כך.
 
למעלה