ועכשיו לתגובה רגועה יותר
דבר ראשון, אני ממש לא בטוח שאייברסון הוא מועמד כל כך ודאי לעזוב בסוף השנה (דהיינו בקיץ הקרוב), ד'אנתוני צריך מנהיג וטראן ויותר מזה - צריך מישהו שהקהל של הניקס יוכל להתחבר אליו. אייברסון עושה את זה כבר 12 שנים בליגה. יותר הגיוני שנראה את אייברסון נותן עוד שנה אחת אחרי החוזה הנוכחי ואח"כ פורש (בכל זאת הוא כבר לא ילד) או אולי ממשיך לצד ההחתמה הגדולה של קיץ 2010. כמובן שהבק-קורט של דוהון ואייברסון יוצר לא מעט בעיות מיס-מאץ' - שלא להזכיר את מה קורה אם נייט רובינסון עולה מהספסל, אבל יחד עם סקנד גארד רציני יותר מהספסל (פיזית) יכול להיות מעניין בניו יורק. אני למשל הייתי שמח לראות את דלונטה ווסט מגיע במקום נייט רוב כפולואו-טרייד על המהלך הזה. חוץ מזה אם אייברסון הסתדר בדנבר עם אנתוני קארטר, גם דוהון - שהוא אולי נמוך, אבל חזק פיזית - יוכל להסתדר איתו. בטח בשיטת ה"בואו נתמקד בלרוץ למתפרצת, עזבו אותכם מלשמור עכשיו" שד'אנתוני הנהיג בפיניקס. המשך החמישיה דווקא נראה לא רע - קיו ריץ' בסמול נתן עונה אדירה תחת ד'אנתוני, והוא יכסה ביכולת הריבאונד והפוסט שלו על העזיבה של ראנדולף, ווילסון צ'אנדלר יהיה האנרג'ייזר ואדי קארי יתן את הנקודות מהצבע. מי יודע, אולי הוא ילמד לעשות פיק-אנד-רול עם אייברסון. המהלך הזה גם מוריד משקולות של 50 קילו מדיוויד לי שראה את עצמו כבר חצי בחוץ מהקבוצה. גאלינארי יושב לו בול על העמדה, והוא קלעי טוב בהרבה מלי. ד'אנתוני יודע שלי הוא כרגע השחקן החשוב של הניקס מבחינת הקשר עם האוהדים והחזרתם לMSG וויתור עליו - או קבירה שלו - הוא המשך ברגל שמאל אחרי הויתור על ביילס בדראפט והבאת האיטלקי. אסור לשכוח שגאלינארי נמצא כרגע תחת פציעה שעשויה למנוע ממנו השתלבות במארג הקבוצתי של הניקס. הויתור על קרופורד הוא כואב, אבל קרופורד הוא לא מנהיג מוכח. הוא קלעי מעולה, הוא עובד קשה, אבל כשזה מגיע למנהיגות - הוא לא באותו הקלאס כמו AI. לא יודע אם הטרייד הזה יקרה, אבל אם כן - אני אהיה אחד האנשים הכי מאושרים עלי אדמות.