חזרתי משם הרגע שוב... ואו...
יש שם כל מיני חטיפים על בסיס קמח חומוס וקמח אורז - מלוחים כאלה וטעימיםםםםם, כל מיני אבקות ורטבים להכנת רטבים ומרקים הודיים, דברי מתיקה מדהימים - הכל בארומה ובניחוח הודי - למי שאוהב את טעם המזרח. יש גם אבקות להכנת בלילות שונות - למשל של הלחם ההודי. וכנראה שגאולות מגיעות בשרשרת.... בעודי פוסע הביתה, ומתהלך לי על החזית הצפונית לאורך המפלס הנמוך של התחנה המרכזית, מה אני רואה? נו... מה אני רואה? בית קפה אתיופי!!!!!!! מיד צעקתי במקום "ישששש" - "טףףףףףףףףף!". נכנסתי. כמובן שהייתי הלבן היחיד שם (איזה כיף להרגיש שונה פתאום?...). מסתבר שמכינים שם אינג'ירות - תבואו תקנו, או תבואו ותאכלו שם, ולאחר החגים יקבלו במקום מלאי קמח טף בכמויות גדולות, ואותו יחלקו לשקיות קטנות למכירה לאנשים פרטים. הקיצר - יש טף בת"א, במבנה התחנה המרכזית בבית הקפה הזה. אסביר שוב את המיקום של שני המקומות המדהימים האלה (עם איזה חיוך חזרתי הביתה בגלל זה): אם מגיעים משדרות הר ציון דרומה ופונים שמאלה (מזרחה) לכיוון התחנה המרכזית החדשה, מגיעים למבנה הענק שלה. למעשה זו החזית הצפונית שלה, המרוצפת אריחים בצבע אדום, היא נמצאת מימין לנו. מחפשים על הקיר שלט מואר עם שם הרחוב והמספר "לוינסקי 108". שימו לב שלחנויות האלה צריך לעבור מהמדרכה הקרובה אל הכביש (שעליה הולכים) אל המפלס התחתון יותר, שקרוב יותר לקיר חזיתי זה של התחנה המרכזית. לאחר שמצאנו את השלט המואר הזה והגענו למפלס התחתון יותר (כלומר צמוד לחנויות של חזית זו) - הולכים אחורה (כלומר לכיוון צומת שד' הר ציון, כלומר מערבה, כלומר חוזרים מעט על עקבותינו), בערך 15 מ', ואז תראו את החנות הזו - חנות קטנה, בלי שלט מאיר עיניים, אתם כבר תראו בחלון הראווה קופסאות תבלינים גדולות ועגולות ומאחורי הקופה מדף של די וי דים ודיסקים. המוכרים שם מאוד נחמדים. בערבים אפשר לשבת שם על שולחנות וליהנות מסרטים בוליוודים וממוסיקה הודית. ממש נחמד! לבית הקפה האתיופי - ממשיכים עוד כמה מטרים מערבה (עם כיוון ההליכה שהצבעתי עליו קודם), ויהיה קשה שלא לראות את בית הקפה האתיופי הזה. יש שולחנות, וצעירים אתיופיים יושבים ונהנים ממוסיקת הרגאיי והאוכל. כבר מחכה לאחר החג לקנות שם קמח טף ולהכין את האינג'ירה שאני כל כך אוהב.
