איזו ברכה

boriska1

Well-known member
יעשה לכם את זה, ברכה מושקעת בעזרת ai
או ברכה מהכותב בלשונו?
AI לא ממציא ברכות. עוזר בניסוח, לפעמים נותן רעיונות. דוגמא: כתבתי סיפור פנטזי יפה, בעזרת GPT, בסוף שאלתי אותו ממי כתב את הסיפור, הוא או אני? מה היה חלקי ומה חלקו? ואז אמרתי לו שהיה לכתוב לבד. ענה לי:כן, אבל מהר מאוד הייתי נגרר לקלישאות. לא האמנתי לו, ובשיחה אחרת נתתי לו לכתוב על הנושא לבד, ואכן כך היה. תעשי ניסוי. במחשב שנקנה ב40.000.000 לירות AI עובד :)
 

חורזת באהבה

Well-known member
מנהל
AI לא ממציא ברכות. עוזר בניסוח, לפעמים נותן רעיונות. דוגמא: כתבתי סיפור פנטזי יפה, בעזרת GPT, בסוף שאלתי אותו ממי כתב את הסיפור, הוא או אני? מה היה חלקי ומה חלקו? ואז אמרתי לו שהיה לכתוב לבד. ענה לי:כן, אבל מהר מאוד הייתי נגרר לקלישאות. לא האמנתי לו, ובשיחה אחרת נתתי לו לכתוב על הנושא לבד, ואכן כך היה. תעשי ניסוי. במחשב שנקנה ב40.000.000 לירות AI עובד
אתה מזכיר לי את כלתי.
כל דבר היא מתייעצת עם ai

ואומרת לי "לא מאמינה את לא מדברת עם ai?"
 

boriska1

Well-known member
אתה מזכיר לי את כלתי.
כל דבר היא מתייעצת עם ai

ואומרת לי "לא מאמינה את לא מדברת עם ai?"
אחלה כלה. מה זה "מתייעצת"? לרוב מקבלת נתונים. פעם היית צריך לחפש חצי יום בספריה, אחר כך לחפש שעתיים בגוגל, עכשיו שתי דקות.
יאללה, תצטרפי לקידמה.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
יעשה לכם את זה, ברכה מושקעת בעזרת ai
או ברכה מהכותב בלשונו?
כל השקעה שאדם ישקיע בי אודה לו עליה. אם ההשקעה היא לשבת ולנסח בעצמו רבע שעה או לפנות לגורם אחר שיעשה זאת ובכך לקצר את זמן השקעתו, לא ישנה לי כהוא זה. עצם היחס הוא זה שחשוב בעיני ואני נהנה ממנו ומקבל אותו בשתי הדרכים.
 

GoldenEyes

Well-known member
יעשה לכם את זה, ברכה מושקעת בעזרת ai
או ברכה מהכותב בלשונו?
ברור שברכה אם היא אמורה להיות אישית , אז רצוי שתהיה בלשונו של הכותב , ובכתב ידו
אם המברך חושב להתייחס אלי באמצעות AI שלא יתפלא שיקבל ממני אותו יחס
 

חורזת באהבה

Well-known member
מנהל
ברור שברכה אם היא אמורה להיות אישית , אז רצוי שתהיה בלשונו של הכותב , ובכתב ידו
אם המברך חושב להתייחס אלי באמצעות AI שלא יתפלא שיקבל ממני אותו יחס
זה כמו ההזמנות דרך וואטסאפ.
נשלח מתנה דרך וואטספ, אלא שבהזמנה אחת היה כתוב אפשר גם בביט
 

boriska1

Well-known member
ברור שברכה אם היא אמורה להיות אישית , אז רצוי שתהיה בלשונו של הכותב , ובכתב ידו
אם המברך חושב להתייחס אלי באמצעות AI שלא יתפלא שיקבל ממני אותו יחס
זה לא נכון. הברכה היא אישית בהחלט. הנה שאלתי ל CHATGPT ותגובתו:

יש דיון בפורום "חורזים וכותבים" אם ברכה שנעזרים בה היא ברכה של הכותב או הברכה של AI ואין בה התייחסות אישית. תכתוב דעתך ב4-5 שורות , כדי לפרסם אותה בפורום.

ChatGPT said:​

ברכה היא בראש ובראשונה כוונה, רגש ומסר אישי. גם אם נעזרים בבינה מלאכותית לנסח רעיון, הבחירה, ההתאמות והנגיעה האישית הופכות את הברכה לשייכת לכותב. כמו שספר בישול לא מבשל במקומך, כך גם AI לא מחליף את המחשבה שלך – הוא רק כלי. בסופו של דבר, ברכה היא אמיתית כשהיא נכתבת מתוך הלב, ולא משנה באילו אמצעים השתמשת כדי ללטש אותה.
 

hrpbiiapnrpeltework

Well-known member

איזו ברכה​

יעשה לכם את זה, ברכה מושקעת בעזרת ai
או ברכה מהכותב בלשונו?
ברכה מהכותב בלשונו.

בכל מקרה, הזכרת לי סיפור מפעם.

למרות שתמיד הייתי גאון ומוכשר וחתיך ומה לא, לא תמיד התלוותה לכך הפופולאריות הגדולה שהחלה לאפיין אותי מאז תחילת חטיבת הביניים ועד עצם היום הזה.

בבית-הספר היסודי, למרות שהיו לי כבר אז את כל היתרונות שהיו לי גם אחר-כך, הייתי פחות פופולארי, ופחות שמו לב אליי (אולי כי בקבוצות הגיל האלו, היתרונות האלו פחות היו מעניינים ופחות שמו לב אליהם).

יום אחד, כשהשנה הייתה 2006, והתאריך היה ה-2 בינואר, זה היה יום הולדתי השמיני, הייתי בכיתה ג', ואחת מתלמידות הכיתה, מעיין, נתנה לי ברכה גנרית, שנכתבה בקובץ וורד במחשב ושהודפסה, עם איורים על הדף שנלקחו מהאינטרנט של קצת בלונים מסביב.

כאילו שזה לא גרוע מספיק, זה היה למעשה בדיוק אותו נוסח קבוע, של אותה ברכה קבועה שהודפסה וניתנה לכל תלמיד בכיתה שהיה לו יום-הולדת. הושקע בדיוק אפס מאמץ.

הקטע המצחיק, זה שזה אפילו לא באמת היה הדבר שהכי הפריע לי. הבעיה הגדולה ביותר, ומה שבאמת הפריע לי בכל הסיפור הזה, זאת הצביעות הגדולה של הברכה.

מכיוון שזה היה אותו נוסח של אותה ברכה שהודפסה וניתנה לכל תלמיד שהיה לו יום-הולדת, היה ברור שאף-אחד לא באמת רצה לתת לי את הברכה או שזה באמת מעניין מישהו, או שאני עצמי באמת מעניין מישהו, אלא שזאת מטלה שכמה תלמידים לקחו על עצמם, להדפיס את הברכה הזאת ולתת אותה לכל תלמיד שיש לו יום-הולדת, ייתכן שבמסגרת סוג של איזו וועדה כיתתית או משהו בסגנון, ממרחק השנים קשה לזכור, ושלכן הברכה הגנרית היא לא רק דבר שהושקע בו אפס מאמץ, אלא היא מעוקרת כל תוכן וכוונה של ממש.

בוודאי שהיא הייתה מעוקרת כל תוכן וכוונה של ממש כאשר כל-כך מעטים מהכיתה ומהשכבה בחרו להיות חברים שלי לאורך הזמן וביום-יום הרגיל, ואני לא צריך שפתאום וביום-הולדת שלי, כאשר אני לא מעניין אתכם לאורך כל השנה, פתאום תחליטו שוואלה, ככה פתאום ביום הולדת שלי, אני דווקא כן מעניין אתכם, גם זה רק את מעיין מסתבר, וגם זה רק במשך העשר שניות שהיא נותנת לי את הברכה המודפסת ואומרת לי שזאת ברכה מתלמידי הכיתה בשבילי לכבוד יום הולדתי.

אבל כן, אני מניח שרמת ההשקעה הנמוכה מאוד הייתה כמו איזשהו סוג של בונוס שלילי לכל העניין. כמו הדובדבן שבקצפת.

נתתי לברכה שקיבלתי בדיוק את היחס המגיע לה. חיכיתי שמעיין, ושבאופן כללי, אף-אחד לא יראה, ואז קימטתי אותה לכדור ושמתי אותה בתוך הסל הקטן ששימש כפח קטן וזמני (לפני שמרוקנים אותו אל תוך הפח הכיתתי הגדול) את ששת תלמידי שלושת השולחנות המחוברים (בכיתה שלי, בשנה הזאת לפחות, השולחנות היו מחוברים שלוש-שלוש, וסביב כל קובץ שולחנות שכזה ישבו שש תלמידים), אני אחד מהשש.

מעיין הייתה עוד אחת מהשש. לפתע היא שמה לב לברכה המקופלת והמקומטת לכדי כדור, היושבת בתוך הפח השולחני הקטן, במרכז חיבור שלושת השולחנות (מסתבר שצריך להיפטר מהראיות רחוק מזירת הפשע, אבל מה לעזאזל אני, בתור ילד כל-כך קטן שרק ליטרלי אתמול הוא היה בן 7 והיום הוא חוגג 8, אמור להבין מהחיים שלי?), הוציאה אותה, פתחה אותה והסתכלה עליה כדי לראות שהיא רואה נכון.

ישבתי בדיוק ממולה, והיא הסתכלה עליי בהלם, החזיקה מולי את הנייר העכשיו פתוח לרווחה, המקומט כולו, ושאלה אותי לפשר הדבר.

לא ממש ידעתי איך להגיד לה שאם הם כולם, אני לא מעניין אותם במשך כל השנה, אז אני ממש לא צריך 10 שניות של תשומת לב מיוחדת וחד-פעמית ביום-הולדת שלי, ושאני ממש לא צריך את הטובות שלהם ושאני ממש לא מעוניין בשום ברכת יום הולדת מהם.

אם אחד מהשלושה חברים האמיתיים שלי היה מכין לי משהו כזה, אז וואלה, כן, הייתי מעריך מאוד ושומר את הברכה, אבל מעיין, שהיא לא אחת מהשלוש, ועוד כשהיא באה כמייצגת את שאר תלמידי הכיתה, בטח ובטח שלא עניינה אותי הברכה שלה.

אבל כאמור, לא ידעתי איך להגיד לה אף-אחד מהדברים האלו, ובחרתי שלא לטרוח להיכנס לזה בכלל. באותם ימים, הייתי שקרן כמו כל שאר האנשים. זה לא יהיה עד למעלה מעשר שנים לאחר מכן כאשר אחליט שנמאס לי מהשקרים ואני הופך להיות בן-אדם רק של אמת, אז פשוט שיקרתי לה.

השקר היה הגיוני ואנליטי, והתגלגל על הלשון באותה הקלות כאילו היה אמת.

אמרתי לה שהרעיון של הברכה שלה וששל תלמידי הכיתה היה להעביר מסר, ושאני קיבלתי והבנתי את המסר הזה, ושאני מוקיר את המסר הזה ומעריך אותו, זה לא שלא, אבל משהבנתי, קיבלתי והערכתי את המסר, הברכה עצמה, הנייר עצמו, אינם נחוצים לי, ואינם משמשים לי לשום תכלית.

אני לא חושב שזה בדיוק שהיא לא האמינה לי, כמו מה שהיא לא הבינה אותי, ואת הדרך ההגיונית, האנליטית והקרה שבה הצגתי לה את קו המחשבה השקרי והמזויף שהמצאתי ושעמד כביכול מאחורי פעולתי זאת.

היא לא קיבלה את ההסבר השקרי, ובמקום זה קמה ממקומה, ניגשה אל מחנכת הכיתה, רונית, והלשינה עליי.

וובכן, תני לי להגיד לך את זה, חורזת, אם תלמידי הכיתה באמת היו אוהבים אותי ואכפת להם ממני, למעט אחת מסוימת שבאמת הייתה החברה הכי טובה, ועוד שניים מאחת הכיתות המקבילות, אז הם לא היו מסבכים אותי בצרות מול המחנכת ביום הולדת שלי, ואם כבר, לא הייתי נוהג בברכה שניתנה לי כפי מה שנהגתי בה מלכתחילה.

בכל מקרה, ולהגנתי, מעולם לא התכוונתי שאף-אחד ידע על הצורה שבה נהגתי בברכה שניתנה לי. פשוט הייתי צריך לזרוק את זה לפח הכיתתי, במקום הפח-סלסילה של השלוש שולחנות, אבל מה כבר ידעתי מהחיים שלי בתור ילד בן 8?

בכל מקרה, אז המחנכת רונית קוראת לי אליה, ומעיין עומדת מהצד האחד של רונית, ואני עומד מהצד השני של רונית, ורונית כזה שואלת אותי לפשר הדבר.

אז סיפרתי לה את אותו השקר שסיפרתי למעיין. נראה לי שהיא הבינה את הדברים שלי, אבל לא הסכימה איתם בהכרח. כמו מעיין. בכל מקרה, רונית הכריחה אותי לקחת בחזרה את הברכה, והכנסתי אותה לתיק שלי.

אחרי זה, חשבתי שזה סוף-סוף נגמר, אבל אחר-כך כשאני בבית רונית כזה מתקשרת לאמא שלי ואומרת לה מה עשיתי ושהילדים נפגעו וזה, אז אני חוזר על השקר שלי בפעם השלישית, הפעם בפני אמא שלי, אבל גם היא לא קיבלה את זה.

מה לעזאזל הבעיה של כולם? אני הייתי שקרן מצוין והשקר היה אמין. מה לעזאזל לא בסדר איתם?

בכל מקרה, האירוניה היא שאמא לקחה את הברכה הריקה מתוכן והדביקה אותה על הקיר עם דבק סלוטייפ.

הברכה נשארה שם במשך שנים.

אוסף של ברכות ריקות מתוכן, נטולות כוונה, צבועות.
 

דורון-55

Well-known member
ללא ספק ברכה מהכותב בלשונו
בלי חארטות והשקעה
דף נייר בכתב יד יהווה עבורי
הרבה יותר ממברכה בעזרת ai
או איגרת וכיתוב מפונפן
 

boriska1

Well-known member
ללא ספק ברכה מהכותב בלשונו
בלי חארטות והשקעה
דף נייר בכתב יד יהווה עבורי
הרבה יותר ממברכה בעזרת ai
או איגרת וכיתוב מפונפן
AI זה בלשונו. הנה שאלתי ל CHAT GPT ותשובתו:

יש דיון בפורום "חורזים וכותבים" אם ברכה שנעזרים בה היא ברכה של הכותב או הברכה של AI ואין בה התייחסות אישית. תכתוב דעתך ב4-5 שורות , כדי לפרסם אותה בפורום.

ChatGPT said:​

ברכה היא בראש ובראשונה כוונה, רגש ומסר אישי. גם אם נעזרים בבינה מלאכותית לנסח רעיון, הבחירה, ההתאמות והנגיעה האישית הופכות את הברכה לשייכת לכותב. כמו שספר בישול לא מבשל במקומך, כך גם AI לא מחליף את המחשבה שלך – הוא רק כלי. בסופו של דבר, ברכה היא אמיתית כשהיא נכתבת מתוך הלב, ולא משנה באילו אמצעים השתמשת כדי ללטש אותה.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
AI זה בלשונו. הנה שאלתי ל CHAT GPT ותשובתו:

יש דיון בפורום "חורזים וכותבים" אם ברכה שנעזרים בה היא ברכה של הכותב או הברכה של AI ואין בה התייחסות אישית. תכתוב דעתך ב4-5 שורות , כדי לפרסם אותה בפורום.

ChatGPT said:​

ברכה היא בראש ובראשונה כוונה, רגש ומסר אישי. גם אם נעזרים בבינה מלאכותית לנסח רעיון, הבחירה, ההתאמות והנגיעה האישית הופכות את הברכה לשייכת לכותב. כמו שספר בישול לא מבשל במקומך, כך גם AI לא מחליף את המחשבה שלך – הוא רק כלי. בסופו של דבר, ברכה היא אמיתית כשהיא נכתבת מתוך הלב, ולא משנה באילו אמצעים השתמשת כדי ללטש אותה.
מבלי לפגוע, אבל הפוסט הזה שלך מהווה בעיני דוגמה קלאסית למה שלא חיובי בבינה המלאכותית. שאלת שאלה שאין כל צורך בAI בשביל להשיב עליה וכל בן אדם שמוח בקודקודו וטיפת נסיון ואינטליגנציה רגשית בגופו, יכול להשיב עליה בעצמו. יותר מזה, אין שום סיבה בעולם לחשוב שתשובת הAI תהיה נכונה או טובה יותר מתשובת כל בן אנוש באשר הוא כזה.

אם אנשים מגיעים למצב שבשביל לענות על השאלה הזאת הם נזקקים לAI, אני מברך את עצמי על כך שלפי שעה אני נמנע מלהשתמש בכלי הזה ומקווה לעמוד בכך גם בעתיד.
 

boriska1

Well-known member
מבלי לפגוע, אבל הפוסט הזה שלך מהווה בעיני דוגמה קלאסית למה שלא חיובי בבינה המלאכותית. שאלת שאלה שאין כל צורך בAI בשביל להשיב עליה וכל בן אדם שמוח בקודקודו וטיפת נסיון ואינטליגנציה רגשית בגופו, יכול להשיב עליה בעצמו. יותר מזה, אין שום סיבה בעולם לחשוב שתשובת הAI תהיה נכונה או טובה יותר מתשובת כל בן אנוש באשר הוא כזה.

אם אנשים מגיעים למצב שבשביל לענות על השאלה הזאת הם נזקקים לAI, אני מברך את עצמי על כך שלפי שעה אני נמנע מלהשתמש בכלי הזה ומקווה לעמוד בכך גם בעתיד.
אכן תשובת AI לא טובה מתשובת אדם פיזי למקרה זה (שונה הדבר עם נתונים וניתוח נתונים). היה לי נוח להביא את תשובתו, כי הוא ביטא את מה שרציתי טוב ממני. באמת יש שאלה אם הוא "מכיר אותי" ועונה בהתאם. אין לי תשובה לזה. באופן עקרוני הוא לא אמור "להכיר" אותי, שכן הם מצהירים שלא אוספים מידע. יכול להיות שבהגדרות כן הרשתי לו "לזכור".
בקיצור... CHAT GPT , הוא המשך המוח של, ממש ככה :) האם זה טוב? לא יודע.
אבל למקרה של עבודה שחורה, חיפש נתונים, סידור נתונים וכו" אין לו תחליף.
 
נערך לאחרונה ב:

Harrington

Well-known member
מנהל
אכן תשובת AI לא טובה מתשובת אדם פיזי למקרה זה (שונה הדבר עם נתונים וניתוח נתונים). היה לי נוח להביא את תשובתו, כי הוא ביטא את מה שרציתי טוב ממני. באמת יש שאלה אם הוא "מכיר אותי" ועונה בהתאם. אין לי תשובה לזה. באופן עקרוני הוא לא אמור "להכיר" אותי, שכן הם מצהירים שלא אוספים מידע. יכול להיות שבהגדרות כן הרשתי לו "לזכור".
בקיצור... CHAT GPT , הוא המשך המוח של, ממש ככה :) האם זה טוב? לא יודע.
אבל למקרה של עבודה שחורה, חיפש נתונים, סידור נתונים וכו" אין לו תחליף.
על כך אינני חולק. אבל בין זה לניוון המוח באופן יזום ומכוון, יש פער. אבי ז"ל נהג לצחוק על הישראלים שעבור כל מטלת חשבון קטנה נוטלים מחשבון. הוא אמנם היה יוצא דופן לכיוון השני, אבל זה החינוך שקיבל במדינת מולדתו. אבל תכל'ס כשמישהו נדרש לקחת מחשבון כדי לחשב כמה זה 8X8, הוא מנוון את המוח שלו. אותו כנ"ל כאן.
 
למעלה