איזה רכבת זאת

מצב
הנושא נעול.

אורי404

New member
רכבות רכינה ("טייטלינג").

איזה רכבת זאת

של רכבת ישראל
רכבות רכינה ("טייטלינג").
זוהי רכבת שהייתה לנסיון בסוף שנות התשעים. ליותר פירוט אני ממליץ לך על הדף ציוד טכני מהאתר המצויין של חן מלינג "חדשות הרכבת".
 

elians

New member
כן קראתי כבר שם ... אתר יפה ../images/Emo9.gif

רכבות רכינה ("טייטלינג").
זוהי רכבת שהייתה לנסיון בסוף שנות התשעים. ליותר פירוט אני ממליץ לך על הדף ציוד טכני מהאתר המצויין של חן מלינג "חדשות הרכבת".
כן קראתי כבר שם ... אתר יפה
 

elians

New member
למה לא השאירו אותה בארץ? ../images/Emo4.gif

רכבות רכינה ("טייטלינג").
זוהי רכבת שהייתה לנסיון בסוף שנות התשעים. ליותר פירוט אני ממליץ לך על הדף ציוד טכני מהאתר המצויין של חן מלינג "חדשות הרכבת".
למה לא השאירו אותה בארץ?

דווקא נראית טוב הילדה .... היא די דומה לדו קומתית...
 

אורי404

New member
אם אני לא טועה בגלל מחיר.

למה לא השאירו אותה בארץ?

דווקא נראית טוב הילדה .... היא די דומה לדו קומתית...
אם אני לא טועה בגלל מחיר.
אם אני לא טועה (עד שאביתר או חן יענו קצת יותר טוב ממני), אמרו שעלות האחזקה של המערכים הזו גבוהה, ושהאחזקה מסובכת. היתרון שלהם הוא נסיעה מהירה בעיקולים. אם זכרוני לא בוגד בי, זמן הנסיעה שלהם מתל אביב לירושלים (הקו הישן למלחה עם היקולים) ומתל אביב לבאר שבע היה שעה בלבד.
 
בעיות הידראוליקה!

אם אני לא טועה בגלל מחיר.
אם אני לא טועה (עד שאביתר או חן יענו קצת יותר טוב ממני), אמרו שעלות האחזקה של המערכים הזו גבוהה, ושהאחזקה מסובכת. היתרון שלהם הוא נסיעה מהירה בעיקולים. אם זכרוני לא בוגד בי, זמן הנסיעה שלהם מתל אביב לירושלים (הקו הישן למלחה עם היקולים) ומתל אביב לבאר שבע היה שעה בלבד.
בעיות הידראוליקה!
לפי מה שאני הבנתי המע' של הרכינה היתה קטסטרופה!. היא הייתה מכנית ולא ממוחשבת. לא מזמן יצאה המערכת הממוחשבת של הרכינה,אך גם היא ירדה מן הפרק. שתבינו שהקרונועים היו בארץ נגיד חודש,וכבר הם הספירו להתקלקל בארץ....
 
הכל בארכיון:

בעיות הידראוליקה!
לפי מה שאני הבנתי המע' של הרכינה היתה קטסטרופה!. היא הייתה מכנית ולא ממוחשבת. לא מזמן יצאה המערכת הממוחשבת של הרכינה,אך גם היא ירדה מן הפרק. שתבינו שהקרונועים היו בארץ נגיד חודש,וכבר הם הספירו להתקלקל בארץ....
הכל בארכיון:
מערך הקרונוע נשלח בהשאלה מגרמניה לתחנת הרכבת "רוטרדם וולאוון" בליל- 9/10.02.1998. המערך נפרק בנמל הקישון בבוקר 26.02.1998. תאריך נסיעה רשמית ראשונה בישראל: 27.02.1998. במסגרת נסיעות המבחן שנערכו בארץ, הגיע מערך הניסוי לבאר-שבע ביום 16.03.1998 ולירושלים ביום 20.03.1998. על-פי הוראות היצרן, ניתן לחבר עד ארבעה מערכים ביחד מדגם VT – 611. המערך הנסיוני שהה בישראל כ- 44 יום בדיוק !!! הוחזר לגרמנים ביום 10.04.1998. תאריך יצור: 07.1997. לילה טוב. אני רץ למיטה. מסטול מעייפות.
 

elians

New member
לילה טוב אביתר ../images/Emo29.gif

הכל בארכיון:
מערך הקרונוע נשלח בהשאלה מגרמניה לתחנת הרכבת "רוטרדם וולאוון" בליל- 9/10.02.1998. המערך נפרק בנמל הקישון בבוקר 26.02.1998. תאריך נסיעה רשמית ראשונה בישראל: 27.02.1998. במסגרת נסיעות המבחן שנערכו בארץ, הגיע מערך הניסוי לבאר-שבע ביום 16.03.1998 ולירושלים ביום 20.03.1998. על-פי הוראות היצרן, ניתן לחבר עד ארבעה מערכים ביחד מדגם VT – 611. המערך הנסיוני שהה בישראל כ- 44 יום בדיוק !!! הוחזר לגרמנים ביום 10.04.1998. תאריך יצור: 07.1997. לילה טוב. אני רץ למיטה. מסטול מעייפות.
לילה טוב אביתר

לילה טוב לכולם
 

elians

New member
יפה ... אבל חבל

אם אני לא טועה בגלל מחיר.
אם אני לא טועה (עד שאביתר או חן יענו קצת יותר טוב ממני), אמרו שעלות האחזקה של המערכים הזו גבוהה, ושהאחזקה מסובכת. היתרון שלהם הוא נסיעה מהירה בעיקולים. אם זכרוני לא בוגד בי, זמן הנסיעה שלהם מתל אביב לירושלים (הקו הישן למלחה עם היקולים) ומתל אביב לבאר שבע היה שעה בלבד.
יפה ... אבל חבל
בארץ מנסים תמיד לחסוך כמה שיותר ולהרוויח יותר... אפילו שזה בא על איכות חיים
 
קרונוע רכינה ברכבת ישראל

למה לא השאירו אותה בארץ?

דווקא נראית טוב הילדה .... היא די דומה לדו קומתית...
קרונוע רכינה ברכבת ישראל
המערך של קרונועי רכינה שנראה בתמונה הושאל (יותר נכון, הוחכר) לרכבת ישראל מהרכבת הגרמנית הלאומית DB לצורך נסיון של חודש במרץ 1998, מתוך כוונה לבדוק את התאמת הטכנולוגיה לתנאים הישראליים. מעולם לא היתה כוונה או אפשרות לרכוש את המערך ולהשאירו בארץ, אולם לאחר הנסיון, שהוכתר באופן כללי בהצלחה יתרה, פורסם מכרז לרכישת עד שמונה מערכים, בו זכתה חטיבת הרכבות של FIAT (כיום חלק מתאגיד ALSTOM). בסופו של דבר נסגר באותה שנה הקו לירושלים והוחלט לשדרג את הקו לבאר שבע, כך שהוצרך המיידי בטכנולוגית רכינה ירד משמעותית, והפחד מהכנסת מערכת מסובכת חדשה לשימוש בארץ (עם כל משמעויות עלות התחזוקה המיוחדת הנדרשת) הביא לביטול העסקה, למורת רוחה של FIAT שעד היום נמצאים בתביעה מול הרכבת.
 

singera

New member
מה יש לר"י נגד פיאט?? קבלו דוגמא את

קרונוע רכינה ברכבת ישראל
המערך של קרונועי רכינה שנראה בתמונה הושאל (יותר נכון, הוחכר) לרכבת ישראל מהרכבת הגרמנית הלאומית DB לצורך נסיון של חודש במרץ 1998, מתוך כוונה לבדוק את התאמת הטכנולוגיה לתנאים הישראליים. מעולם לא היתה כוונה או אפשרות לרכוש את המערך ולהשאירו בארץ, אולם לאחר הנסיון, שהוכתר באופן כללי בהצלחה יתרה, פורסם מכרז לרכישת עד שמונה מערכים, בו זכתה חטיבת הרכבות של FIAT (כיום חלק מתאגיד ALSTOM). בסופו של דבר נסגר באותה שנה הקו לירושלים והוחלט לשדרג את הקו לבאר שבע, כך שהוצרך המיידי בטכנולוגית רכינה ירד משמעותית, והפחד מהכנסת מערכת מסובכת חדשה לשימוש בארץ (עם כל משמעויות עלות התחזוקה המיוחדת הנדרשת) הביא לביטול העסקה, למורת רוחה של FIAT שעד היום נמצאים בתביעה מול הרכבת.
מה יש לר"י נגד פיאט?? קבלו דוגמא את
הקרונועים שיוצרו בשנות ה70
 

fireman

New member
בנוגע לקרונועי הרכינה

מה יש לר"י נגד פיאט?? קבלו דוגמא את
הקרונועים שיוצרו בשנות ה70
בנוגע לקרונועי הרכינה
לא נראה לי שלרכבת ישראל היה משהו נגד חברת פיאט המצב הנוכחי פשוט לא יצר צורך ממשי בציוד רכינה כזה או אחר, רכבת ישראל העדיפה את אפשרות יישור המסילות ולא ההסתבכות עם ציוד שמצריך תחזוקה מיוחדת ויקרה.
 
אבל המסילה לא ממש יושרה וזמן

בנוגע לקרונועי הרכינה
לא נראה לי שלרכבת ישראל היה משהו נגד חברת פיאט המצב הנוכחי פשוט לא יצר צורך ממשי בציוד רכינה כזה או אחר, רכבת ישראל העדיפה את אפשרות יישור המסילות ולא ההסתבכות עם ציוד שמצריך תחזוקה מיוחדת ויקרה.
אבל המסילה לא ממש יושרה וזמן
הנסיעה מתקצר ריאלית במיוחד כי תחנת מלחה קרובה בארבעה ק"מ לתל-אביב מאשר תחנת החאן...
 
שמה נעשתה עבודה מצויינת. בקו שלי

לגבי יישור המסילה
התווכנתי דווקא לשדרוג הקו לבאר שבע.
שמה נעשתה עבודה מצויינת. בקו שלי
קשה מאוד ליישר כי יש לך את התנגדות הירוקים לכל מהלך והחברה להגנת הטבע דורשת שימור מבנים הסטוריים וצמחייה כל העת ובצדק. בנוסף לכך, קשה מאוד לעבוד על הקו עקב מגבלות פני השטח. הטופוגרפיה מקשה כל-כך על העבודה עד כי הרכבת העדיפה למסור את העבודה לחברה צרפתית זרה. אני משוכנע שאנשי הרכבת לומדים מהנסיון של הצרפתים בקו ירושלים וכי יממשו ניסיון זה בקו העתידי לקרית-שמונה או לאזורים הרריים אחרים. בקו לבאר-שבע ארעו מס' תאונות קטלניות במשך השנים ושם קיימת חובה לשפר ולהפריד את המסילה מהכביש כפי שנעשה לאחרונה במקום בו נהרג שבתאי בלילה ז"ל - נהג קרונוע מס' 40 שהיה אדם נפלא ונחמד ולא הגיע לו בשום פנים ואופן למות ככה ! יהי זכרו ברוך ! חבל לי שהשינוי לא נעשה במועד מוקדם יותר !
 

fireman

New member
איפה זה קרה?

שמה נעשתה עבודה מצויינת. בקו שלי
קשה מאוד ליישר כי יש לך את התנגדות הירוקים לכל מהלך והחברה להגנת הטבע דורשת שימור מבנים הסטוריים וצמחייה כל העת ובצדק. בנוסף לכך, קשה מאוד לעבוד על הקו עקב מגבלות פני השטח. הטופוגרפיה מקשה כל-כך על העבודה עד כי הרכבת העדיפה למסור את העבודה לחברה צרפתית זרה. אני משוכנע שאנשי הרכבת לומדים מהנסיון של הצרפתים בקו ירושלים וכי יממשו ניסיון זה בקו העתידי לקרית-שמונה או לאזורים הרריים אחרים. בקו לבאר-שבע ארעו מס' תאונות קטלניות במשך השנים ושם קיימת חובה לשפר ולהפריד את המסילה מהכביש כפי שנעשה לאחרונה במקום בו נהרג שבתאי בלילה ז"ל - נהג קרונוע מס' 40 שהיה אדם נפלא ונחמד ולא הגיע לו בשום פנים ואופן למות ככה ! יהי זכרו ברוך ! חבל לי שהשינוי לא נעשה במועד מוקדם יותר !
איפה זה קרה?
אגב....אני עדיין מחכה לסריקה של המכרז של תחנת ב"ש צפון.... יש למישהו אילוסטרציה?....חן?
 
אני שומר לך עותק. והנה הסיפור

איפה זה קרה?
אגב....אני עדיין מחכה לסריקה של המכרז של תחנת ב"ש צפון.... יש למישהו אילוסטרציה?....חן?
אני שומר לך עותק. והנה הסיפור
העצוב: תאונת רכבת קטלנית: רכבת הנוסעים מס' 105 ("נהריה" 07:41 ← "באר-שבע מרכז" 10:30) המורכבת מארבעה מערכי קרונועי IC-3 מתנגשת עם משאית סמי-טריילר מסוג VOLVO 420 שעסקה בעבודות במסגרת כביש חוצה ישראל (כביש 6) בק"מ 11.200 בקטע שבין נען לכפר-מנחם, בסמיכות לצומת רבדים ולכביש מס' 3. המערך הפוגע הינו מערך מס' 40 והקרון הפוגע: קרון מס' 7240. נהג המשאית נהרג במקום ונהג המערך הפוגע – שבתאי בלילה נפצע באורח אנוש בראשו. מסוק מוזנק על-מנת לחלץ את נהג המערך אל בית-החולים תל-השומר. המסוק מגיע למקום התאונה בשעה: 10:55 וממריא עם הנהג הפצוע בשעה: 11:08. לאחר יומיים, נפטר נהג הרכבת מפצעיו. קו הרכבת לבאר-שבע נסגר ותנועת הרכבות מופנית זמנית למסילת חלץ. נזק כבד נגרם למערך מס' 40 (קרון מס' 7240). תאריך ארוע: 16.11.2003. שעת ארוע: 09:56
 
ותראה מה קרה ביום 20.09.1959

אני שומר לך עותק. והנה הסיפור
העצוב: תאונת רכבת קטלנית: רכבת הנוסעים מס' 105 ("נהריה" 07:41 ← "באר-שבע מרכז" 10:30) המורכבת מארבעה מערכי קרונועי IC-3 מתנגשת עם משאית סמי-טריילר מסוג VOLVO 420 שעסקה בעבודות במסגרת כביש חוצה ישראל (כביש 6) בק"מ 11.200 בקטע שבין נען לכפר-מנחם, בסמיכות לצומת רבדים ולכביש מס' 3. המערך הפוגע הינו מערך מס' 40 והקרון הפוגע: קרון מס' 7240. נהג המשאית נהרג במקום ונהג המערך הפוגע – שבתאי בלילה נפצע באורח אנוש בראשו. מסוק מוזנק על-מנת לחלץ את נהג המערך אל בית-החולים תל-השומר. המסוק מגיע למקום התאונה בשעה: 10:55 וממריא עם הנהג הפצוע בשעה: 11:08. לאחר יומיים, נפטר נהג הרכבת מפצעיו. קו הרכבת לבאר-שבע נסגר ותנועת הרכבות מופנית זמנית למסילת חלץ. נזק כבד נגרם למערך מס' 40 (קרון מס' 7240). תאריך ארוע: 16.11.2003. שעת ארוע: 09:56
ותראה מה קרה ביום 20.09.1959
בקו "שלך" : תאונת התנגשות קטלנית: תאונת התנגשות קשה מתרחשת בין רכבת נוסעים (מוביל: קטר מס' 113) לבין משאית המובילה עפר ליד קרית-גת. עוזר הנהג מאיר קריאף ז"ל נהרג ! הקטר מתהפך על צידו וניזוק באופן קשה. 3 קרונות נוסעים ניזוקים באופן קשה: קרונות נוסעים מנדאטוריים מס' 222, 331, 501. תאריך ארוע: 20.09.1959. שעת ארוע מדוייקת: 11:37.
 
בקו "שלי" היו מאות ארועים קשים:

ותראה מה קרה ביום 20.09.1959
בקו "שלך" : תאונת התנגשות קטלנית: תאונת התנגשות קשה מתרחשת בין רכבת נוסעים (מוביל: קטר מס' 113) לבין משאית המובילה עפר ליד קרית-גת. עוזר הנהג מאיר קריאף ז"ל נהרג ! הקטר מתהפך על צידו וניזוק באופן קשה. 3 קרונות נוסעים ניזוקים באופן קשה: קרונות נוסעים מנדאטוריים מס' 222, 331, 501. תאריך ארוע: 20.09.1959. שעת ארוע מדוייקת: 11:37.
בקו "שלי" היו מאות ארועים קשים:
חבלות, מוקשים, תאונות, ירי ומה לא. מקרה בולט בקו "שלי" ארע בבוקר 11.05.1975 עת קטר מס' 123 שהיה מחובר לקטר מס' 122, סיים את חייו בהתהפכות נוראה אל הואדי עקב פעולת חבלה של ריפוף ברגי המסילה בלילה ע"י מחבלים. קטר מס' 123 הושבת לאחר חבלה בקו הרכבת ירושלים – תל-אביב בק"מ 66.450 (אזור בר-גיורא בסמוך לתוואי נחל-שורק). התאונה ארעה ביום 11.05.1975 בשעה 05:10. מברק תאונה מס' 229-5/75. תאריך ההשבתה הסופי: 15.05.1975. קטר מס' 123 נמחק מהמצאי על-פי אישור המנכ"ל – המלצות ועדת נייד מס' 69 מיום 05.01.1986. והנה קצת חומר מעניין על קטר מס' 123 שהיה אהוב עלי במיוחד: קטר מס' 123 מופיע כקטר בשירות ברשימת קטרים בשירות מיום 31.03.1969. (אסמכתא: תיק: אחק/ 2 / 2, אר"י). קטר מס' 123 היה מעורב בתאונת נזק לסימנורים בבנימינה ביום 13.09.1971, שעה: 03:14. לפרטים נוספים ראו: לוחות ארועים. מופיע כקטר בשירות ברשימת קטרים בשירות מיום 31.03.1972. (אסמכתא: תיק: אחק/ 2 / 2, אר"י). הוצא ממצאי הרכבת: 05.01.1986 ונגרט בסדנאות הרכבת בקישון (ראו הערת סיום 5). שרידי הקטר נמצאו בחצר סדנאות הרכבת בקישון עד לשלהי שנת 1998 - מועד גריטתם הסופי. צילום הקטר בשנת 1968 בתחנת הרכבת 'תל-אביב דרום' (בית-הדר), מופיע על-גבי תקליטון (7") עם השיר "רכבת-הבוקר" בביצועה של להקת "עוזי והסגנונות" המצולמת על הקטר. (תקליטי "הד-ארצי", מס' קטלוגי - BMW 678 משנת 1968). צילום נוסף של הקטר עם הלהקה באותו מעמד הופיע במודעת חוצות להופעה של הלהקה באולם "תפארת" ביום חמישי 08.10.1970 בשעה 20:00 ! מודעת החוצות עליה מתנוסס צילום משותף של הקטר והלהקה הופקה ביוזמתו של האמרגן הירושלמי המפורסם - לופס סואסו והופיעה גם בחוברת לסיכום פעילותו שראתה אור בשנת 1975 בירושלים.
 

fireman

New member
תמיד אני שואל את עצמי

אני שומר לך עותק. והנה הסיפור
העצוב: תאונת רכבת קטלנית: רכבת הנוסעים מס' 105 ("נהריה" 07:41 ← "באר-שבע מרכז" 10:30) המורכבת מארבעה מערכי קרונועי IC-3 מתנגשת עם משאית סמי-טריילר מסוג VOLVO 420 שעסקה בעבודות במסגרת כביש חוצה ישראל (כביש 6) בק"מ 11.200 בקטע שבין נען לכפר-מנחם, בסמיכות לצומת רבדים ולכביש מס' 3. המערך הפוגע הינו מערך מס' 40 והקרון הפוגע: קרון מס' 7240. נהג המשאית נהרג במקום ונהג המערך הפוגע – שבתאי בלילה נפצע באורח אנוש בראשו. מסוק מוזנק על-מנת לחלץ את נהג המערך אל בית-החולים תל-השומר. המסוק מגיע למקום התאונה בשעה: 10:55 וממריא עם הנהג הפצוע בשעה: 11:08. לאחר יומיים, נפטר נהג הרכבת מפצעיו. קו הרכבת לבאר-שבע נסגר ותנועת הרכבות מופנית זמנית למסילת חלץ. נזק כבד נגרם למערך מס' 40 (קרון מס' 7240). תאריך ארוע: 16.11.2003. שעת ארוע: 09:56
תמיד אני שואל את עצמי
את השאלה הזו..... האם במידה ונהג רכבת מבחין נניח במשאית על המסילה....ברוב המקרים אם לא כולם, במידה והמשאית או הרכב לא מפנים את המסילה מדובר בהתנגשות באופן וודאי בהתחשב במרחק העצירה המאוד גדול שנדרש לרכבת בכדי לבלום.... האם לנהג הרכבת אין אפשרות להפעיל בלם חירום ולנטוש את העמדה שלו? נראה לי שההבדל בין ישיבה בתא ההפעלה לבין מטר או שניים אחורה יכולה להיות מכרעת בנוגע לחומרת הפציעה שלו...
 
שים לב איש-אש: אתה מעלה כאן בעיה

תמיד אני שואל את עצמי
את השאלה הזו..... האם במידה ונהג רכבת מבחין נניח במשאית על המסילה....ברוב המקרים אם לא כולם, במידה והמשאית או הרכב לא מפנים את המסילה מדובר בהתנגשות באופן וודאי בהתחשב במרחק העצירה המאוד גדול שנדרש לרכבת בכדי לבלום.... האם לנהג הרכבת אין אפשרות להפעיל בלם חירום ולנטוש את העמדה שלו? נראה לי שההבדל בין ישיבה בתא ההפעלה לבין מטר או שניים אחורה יכולה להיות מכרעת בנוגע לחומרת הפציעה שלו...
שים לב איש-אש: אתה מעלה כאן בעיה
אמיתית: זו דילמה קשה של הנהג אך בכל מקרה אין מספיק זמן למניעת ההתנגשות. שבתאי ז"ל היה כל-כך אחראי ומסור שהוא לא חשב לנטוש את התא למרות שזה היה מציל את חייו ! והנה ביום 24.06.1958 ארע בדיוק מקרה כזה בו נטש נהג את תא הקבינה בקרונוע "אסלינגן" שהתנגש עם משאית: המקרה ארע בסמוך לכפר-ויתקין וחיי הנהג ניצלו. קרון הקרונוע - קרון ניהוג "אסלינגן" מס' 12 נפגע קשה מאוד והושבת. לעומת זאת, לא נטש נהג קרונוע מס' 21 את הקרונוע בתאונה דומה שארעה שוב במקום בו התנגש קרונוע מס' 40 עם המשאית ביום 23.08.2001 ולמזלו של הנהג הוא לא נפגע אך שם היו מס' נוסעים פצועים ואף מבקר הכרטיסים עף ממקומו ונפצע באורח קשה לצערי.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה