איזה עוגמת נפש!!

[שלומות0]

אבל גם כל המטפלים ההתנהגותיים

עובדים על פי השיטה שצריך להדריך את ההורה ותת לו כלים על מנת להציב לילד גבולות ולהחזיר סמכות הורית להורים, ואני לא אוהבת את השיטה הזו..

 

[dina199]

אבל אני מקווה שלפחות הם לא אומרים

שהילד הפך לא"ס בגלל שלא הציבו לו גבולות

(לזה התכוונתי במנטרה - שהכל באשמתה של האמא או של ההורים)

חוץ מזה לדעתי לא חייבים להציב גבולות בכח (כולל סמכות הורית) . מבחינתי גם אין מצב 'אסור לוותר בכל מחיר'. יש מצבים שבהם מותר ואפשר לוותר. אם לא הולכים ראש בראש בגלל 'גבולות' ו'סמכויות' , אפשר להסתדר גם עם א"סים

 

[anitaronen]

רוצה לעודד!!!!

הבן שלי אובחן בגיל 5 על רקע זה שהיה לו מאוד טראומתי בגן ויצאו ממנו המון התנהגויות מוזרות שנבעו מבלבול וחוסר בטחון עצמי.
הילד שנתיים במסגרת של תקשורתי משולב (גן וכיתה א), זה ממש ילד חדש- מתפתח כמו פרח, מתקדם המון בתקשורת (לדוגמה הוא מיוזמתו משחק משחקים עם דמויות, פתאום מחקה אותי ומסתלבט עלי, עוזר לי לשקר שקר לבן- ממש דברים שלא 'ציפיתי' ממנו).
הוא במסגרת תומכת- אוהבים אותו, מגנים עליו, הוא רגוע, שמח- בקיצור- פנוי להיות הוא עצמו ולגדול כמו כל ילד רגיל!
אני עובדת עם ילדים ורואה את כל הקשיים החברתיים של ילדים רגילים- זה ממש 'ג'ונגל שם בחוץ'.
אז כיתת תקשורת יכולה להיות דבר טוב!!!
מצד שני- למרות שהילד שלי מתחבר, רגוע, זורם ידידותי, ברור לי שבלי כיתת תקשורת הוא היה הופך לילד המבולבל/מתוסכל/לא מובן.
כלומר כרגע הוא משולב הרבה והילדים מכירים אותו מהצדדים החיוביים- וככה הוא גדל- הוא בטוח שהוא ח'ברמן, רגוע, זורם, בעל בטחון עצמי- וככה מכירים אותו מהצד (כמובן בזכות שאין לו יותר מידי חיכוכים ולחצים).
בקיצור- למי אכפת מה הסיבה?
העיקר שהילד נמצא במקום שטוב לו וככה הוא גדל- להיות בן אדם שלם ושמח.

 

[kagome10]

ממש לא ברור מה רע עשה הילד

לעומת זאת, את דעתי על המורה עדיף שלא אכתוב. זה מפר כל מיני קודים חברתיים.

 

[גור42]

היא אטומה, חשוכה, ודמות בלתי-מחנכת-בעליל

there.

FTFY

 

[רואה 6 6]

אני זוכרת שבתחילת הדרך

שילבתי בכתת חנ"מ כלשהי.
הילדים שם היו מגוונים בבעיות שלהם, מאוד מבודדים והיתה נטייה לתחושתי להפיל עליהם כל מיני צרות.
פעם אחת הגיעה מורה מחנכת עם ילד או ילדה מהכתה שלה ודפקה צעקות כאלה על אחד הילדים...כאלה צעקות שהאוזניים יצאו לי מהמקום.
היה מדובר בתלונות חוזרות על אותו ילד אבל קורה הרבה פעמים שילדים מתלוננים על מישהו שנדמה להם או מישהו חלש שנמצא בסביבה.
הילד לא הבין מאיפוא בא לו,עמד מבוהל וחיוור...
אבל לא ברור לי למה לא הלכה המורה למחנכת הכתה...

 

[הגשמתי חלום]

כדאי מאד להכניס סייעת + הדרכה

אולי אם יש לכם אבחון של רופא כבר עכשיו, כדאי לדבר עם בית ספר: מנהלת או יועצת. הילד זקוק לליווי + הדרכה לכל הצוות מה הקשיים של הילד, איך לעבוד איתו כדי שהוא ישתף פעוולה.
בנוסף, לדעתי, העניין של הבנת הסמכות, כמו גם הבנה חברתית - זה תחום של קלינאית תקשורת. אם לבנך יש קושי עם זה (ואני לא נוגעת בעניין שאסור לצרוח על ילדים בכל מקרה) - אז כדאי להתחיל עבודה בנושא. גם אם עדיין אין איבחון ספציפי של PDD, באופן פרטי. אבל באמת - אם זה הכיוון של האבחון שלכם, אז חשוב למצוא קלינאית שמתמחה בספקטרום!
מצד שני... לילד לוקח זמן ומאמץ ליצור הקשר עם קלינאית תקשורת, אז כדאי לא לטרטר אותו ולהחליט קודם עם מי אתם עובדים...

 

[שלומות0]

היות שהילד כבר שובץ

לכיתה תקשורתית לשנת הלימודים הבאה, לדעתי שווה להתלונן על המורה הזו בפני המפקח/ת של בית הספר

 

[miss owl]

נקודת המבט שלי

היי ,
קראתי ואנסה להראות לך כמה דברים שאולי יוכלו להסביר / להאיר לך מנקודת מבט של אוטיסטית בוגרת. מצטערת שאני לא יכולה להתייחס לעניין המסגרת החינוכיץ והסיפור מעבר אלא רק לסיטואציה עצמה - לאחרונה בגלל שנת לימודים מאוד לחוצה (אני סטודנטית) בקושי הייתי כאן ולכן אני לא מכירה או זוכרת .

1. מהכרות עם ילדים אני לא בטוחה שהמעשה שהבן שלך עשה הוא כל כך חמור - זה לא שזה קרה באויר , את אומרת בעצמך שהיה כניראה ריב ואיןן לנו מושג מה הילד השני עשה קודם שגרם לבנך להגיב כמו שהגיב. נכון שמעשה כזה לא ראוי גם לא כתגובה למעשה אחר של הילד השני והיה עדיף שבמקום שיחביא את המשחק הוא יילך ויקרא למורה אבל איי- יש פה קושי תקשורתי ובהנחה שלא היתה דמות מוכרת קרובה (לכן גם שהגיעה זו היתה דמות לא מוכרת) לא מפתיע אותי שהוא לא עשה זאת.
2. הקושי התקשורתי גם משחק תפקיד רציני באיך שהוא הגיב אליה - הציפייה שהילד ייגן על פעולה שלו במהלך ריב שהוא עדיין טעון ובשיא המתח מול דמות שהוא לא מכיר היא מוגזמת בעייני וטבעי שהילד השתמש במשפטים מוכרים במקום לנסות לנסח את עצמו . אולי היה עדיף שבמקום זאת היה שותק ובכך מעביר מסר שיש לו קושי תקשורתי וזה לא שהוא לא רוצה לשתף פעולה אבל תנסי בזמן ריב כאשר מישהו צורח עלייך לשתוק ולא לנסות להגיב לו ותביני שזה דיי בלתי אפשרי.
3. הצרחות שלה (גם בטון וגם במה שאת טוענת שהיא אמרה) בתגובה לזה עליו ועליך אם הבנתי נכון גרמו לו להרגיש שאין לה רצון אמיתי "לטפל" בסיטואציה מולו אחרת היא היתה מנסה להגיע אליו ויחד עם העובדה שהיא דמות לא מוכרת הופכת את הסיטואציה במקום לחמורה למגוכחת. אני לא אומרת שהיא היתה למצוא את הדרך להגיע אליו אבל כן לקרוא למחנכת או משהו כי ברגע שזה נשאר נטול התייחסות אמיתית מולו מצד המערכת למה לו לחשוב שזה באמת נורא? מה שנורא זוכה "לטיפול".
4. אני לא מבינה את הרעד שלך- כן הבן שלך היה לא בסדר , כניראה גם הילד השני ובטוח אותה מורה - יש סיטואציות כאלה

 

[רונן שפירא1]

מאוד מוכר

יש שלבים של הצפה שכל נסיון ליצור תקשורת פשוט מכאיב....
הדרך שעובדים אתי על הדברים הללו זה לחכות שאני ארגע ואז לנסות להבין את הסיטואציה, ולחפש דרכים למנוע התפרצות או להקטין את הנזק המתמשך שהיא עושה.
זה לא פשוט ודורש לא מעט עבודה והבנה..... יש גם שיטות נוספות, למשל באמצעות משחק ליצור סיטואציות דומות וללמד איך להגיב....
או באמצעות טכניקות CBT ללמוד כיצד להרפות את הגוף ולשחרר את הלחץ

 

[emy81]

תודה רבה לכם

על גילוי הלב.

...אני מוצאת את עצמי בזמן האחרון עם רצון כ"כ חזק "להכנס לנעליים שלו" וזה בהחלט נותן לי פרספקטיבה אחרת..!
חשוב לי להגיד שאני עכשיו פועלת עם הרבה יותר סבלנות בזכות ההבנה על מה שעובר עליו אבל לא כל בן אדם יכול\רוצה.אבל אני מודה שהמחשבה שאני צריכה להעביר קורס מזורז לכל מי שנכנס איתו באינטרקציה ממש מתישה אותי.

 

[TikvaBonneh]

אכן מתיש

וזה היה אחד השיקולים שלי נגד שילוב יחידני. התעיפתי.

 

[רונן שפירא1]

בגלל זה אני יוצא להסברות לכל מקום אפשרי

 

[miss owl]

את צריכה לוותר על האידיאל

והרעיון של להעביר קורס מזורז לכל מי שבא באינטרקציה עם הילד זה רעיון שאם הוא לא היה מתיש הוא היה כניראה אידיאלי. אבל אי אפשר להתחמק מהחיסרון הזה ובמקום לנסות ולנסות עד שפשוט לא תוכלי יותר ותוותרי על השילוב אני מציעה לך להכיר בו ולראות איך את מתמודדת איתו ....

השלב הראשון זה להכיר בזה שהילד לא יחונך לגמריי ולקבל בהבנה שיש מקרים כמו הסיטואציה שתיארת בתחילת השירשור בלי להלחץ מהם . ברגע שתעשי את זה תוכלי להפסיק לחשוב על להסביר את הילד לכל סביבה - שהמורה ההיא תצרח והילד יגיב והיא תעלב ויהיה בסדר. ככה תוכלי להתמקד באנשים הבאמת חשובים שיכולים ורוצים להיות סבלנים כלפיו.

 

[רונן שפירא1]

הבעיה היא לא רק שלה, אלא גם של הסביבה

ואסור להסכים למצב שהילד יתחיל לצרוח רק כי זה בא לו... זה יפגע קודם כל בילד

 

[miss owl]

הילד לא צורח כי בא לו

אם בתקופת ההעדרות שלי (וסליחה גם בפנייך) היו פה הודעות שלה שמתארות צרחות של הילד סתם אז יכול להיות שאני טועה כאן אבל לפחות בסיטואציה הנוכחית הילד לא צרח סתם כי בא לו אלא כדרך התמודדות עם סיטואציה לא פשוטה. נכון שזה מצב לא אידיאלי ואני מאמינה שגם בו עם כל הלגיטימיות וההבנה שיש לי כלפיי הצרחות ברור לי שהן פוגעות בו במידה מסוימת יחד עם זאת אין בעייני ברירה אחרת שלא כרוכה בהסבר לכל גורם בצוות בצפר כולל מורות שכלל לא קשורות אליו כמו שהיתה בסיטואציה ההיא מהם הקשיים שלו וזה מאוד מתיש.
לכן צריך לקבל שלפעמים נוצרות סיטואציות בעייתיות שהילד מגיב בהן בצורה מאוד לא מיטבית.

 

[רונן שפירא1]

גם בהתמודדות עם סיטואציה צרחות זה לא תגובה

שמישהו יקבל.
ואם הילד מתרגל לצרוח בכל סיטואציה שלא מוצאת חן בעיניו, זה יפגע בו עוד יותר בקשרים חברתיים ובתור מבוגר בעבודה ובלימודים וכן הלאה...
אני הרבה יותר אופטימי ממך לגבי הסברות בבתי ספר, כי כאשר מסבירים כמו שצריך המידע עובר מהר מאוד ממורה למורה... נכון שלא כולם פתוחים ומבינים ותמיד יש התנגדויות, אבל ככה זה בני אדם

 

[dina199]

ההמלצה שלי תמיד :

תתרגלו לכאב שיניים, כי לא יפה כלפי סביבה לצרוח מזה

 

[רונן שפירא1]

ממש לא מתאים

 

[dina199]

זו המלצה שלי, לא שלך.

אני משווה מצבים כאלה לכאבי שיניים . מי לא מתאים לו, לא איכפת לי.
ומי שכן מתאים לו , ישמח אותי מאוד.