וואו איזה סיפורים יש פה לכולן..
מקורי משהו

אז ככה, הוא למד באותו בית ספר בו למדתי. לי היה חבר, הוא (ואני) חשב שהוא רוצה את חברה שלי. הכרתי אותו, היה קליק מיידי, דיברנו הרבה, נעשינו ידידים טובים. בטיול לכינרת (לי עדיין היה חבר, הוא עדיין "רצה" את החברה) עשינו אחד לשני נעימי כזה (שלימים הפך למרגיע הזוגי), דיברנו הרבה, ישנו על שק שינה פרוש יחד. התחלתי להתאהב בו, ויש לי חבר. הוא היה שרוי בדיכאון, חיפש משהו לאהוב, נקלע לאשליות. הוא בכלל לא האמין שאני, שכנראה מעולם לא הייתי בשבילו אופציה בגלל החבר, ארצה אותו. חשב שהוא לא יצליח להשיג אותי, או משהו בסגנון ואני וחבר שלי נפרדנו, והקשר ביני לבינו התפתח יותר ויותר, יום אחד הוא בא אלי, ישנו יחד מכורבלים והיה כל כך כיף. אהבה של קיץ

מאז נפרדנו וחזרנו, ושוב אותו הדבר, ושוב פעם בגלל הצבא, וככה עברו להן שנתיים (בנובמבר 06 הוא התגייס) ועכשיו... אני מתלבטת אם לחזור לאותו מתוק שפשוט לא הצלחתי להעיף מהראש.