איזה בלגן...

[ABD2b]

איזה בלגן...

לסטודנטים שלי היה מבחן אמצע בשבוע שעבר. היום סטודנטית אחת באה לראות את הבחינה (היא נכשלה, וגם הציונים האחרים שלה לא-משהו). אני לא מוצאת את המבחן שלה. לא הוצאתי את הבחינות מהמשרד אחרי שהעלתי את הציונים לאתר הקורס, אבל החלטתי להיות מסודרת השנה, וזרקתי את העותקים העודפים של הבחינה. ההסבר היחיד שלי להעלמות הבחינה שלה זה שזרקתי אותה עם הבחינות הריקות. מאד לא סביר, אבל אין לי שום הסבר אחר... היא אמורה לבוא מחר שוב לשעת הקבלה בתקווה שעד אז אמצא את הבחינה שלה. בחיים לא קרה לי דבר כזה...
מה לעשות?!
אם היא רוצה לערער על הציון הרי אין לי שום אפשרות לעשות זאת ללא העותק של הבחינה עצמה (כל התשובות היו מסומנות/כתובות על הטופס עצמו). האם לתת לה להבחן שוב במקרה כזה?!
סנדי מתגמדת לעומת הכאוס ששורר אצלי בחיים כרגע, אבל זה באמת עובר כל גבול... רק מה לעשות עכשיו?

 

[אור302]

השאלה היא אם היא תסכים להיבחן.

היא יכולה לומר שהיא למדה למבחן, עשתה אותו ואת טעית בניקוד והיא רוצה לערער והיא לא זו שצריכה לשלם מחיר בבחינה נוספת, אלא את, בכך שתעבירי אותה או תוותרי לה על הציון.

אני חושב שיש לך פה בסיס לבחון אותה שנית מבלי ליצור תקדים כי קרה מקרה חד פעמי - הבחינה אבדה. כל מי שבחינתו אבדה, מוזמן להיבחן שוב והיות שזה לא קורה אז התקדים לא יחזור על עצמו. כדאי להתייעץ עם ראש המחלקה מה נהוג במקרה כזה.

אגב, את בטוחה שאכן בדקת את הבחינה שלה? כלומר שהיא בכלל נבחנה? הציון הנכשל שלה הוא ממש מספר? חסרות בחינות נוספות?

 

[ABD2b]

אתה צודק, אבל הפתרון לא מתאים לי

קודם כל, כן, היא נבחנה, והגישה את הבחינה אחרונה, לכן גם בדקתי אותה אחרונה והיא הייתה צמודה לבחינות הריקות (ולכן מועדת לאובדן...).
אתה צודק שהיא יכולה להגיד שאין לה זמן וראש להבחן שוב. אבל לפי מה יקבע הציון? פשוט להשמיט את המבחן מהממוצע (כלומר, במקום נגיד 1000 נקודות בקורס היא יכולה לצבור עד 900 כי ה 100 נק של המבחן אמצע לא נחשבות? לתת לה ציון "עובר" סתם לא נראה לי. למה לתת לה 60% ולא 70%? למה לא 100%?

אני בהחלט מחפשת פתרון שלא יצא מכותלי הכיתה. רק חסר לי שזה יגיע לראש החוג...

 

[Sonic hedgehog]

אולי תביאי לה את האופציה

או להבחן שוב או שהציון במבחן הזה לא יכלל כחלק מהממוצע עבורה (אבל לא בצורה שהיא יכולה לקבל רק X נקודות אלה שהיא יכולה לקבל את מלוא הנקדות בקורס על סמך המבחן סיכום)

 

[ABD2b]

בדיוק

לא הסברתי את עצמי בבירור, אבל הכוונה הייתה באמת שאם המבחן היה 100 נק מתוך אלף, לכל הסטודנטים 100% בקורס זה 1000 נק', עבורה 100%=900 נק'. לתת לה לבחור מה היא מעדיפה נשמע טוב.
תודה על המשוב. כפי שניתן לראות אני במצב די על הפנים.

 

[Sonic hedgehog]

לדעתי היא תעריך את האופציה הזו

אז אל תלחצי יותר מידי.

 

[ABD2b]

תודה. את מאד מעודדת אותי

 

[ABD2b]

טוב, העסק הזה לא נפתר...

הסטודנטית לא הגיעה לפגישה בשבוע שעבר. אחרי השיעור נגשה אלי וקבעה פגישה חדשה ליום ב'. בינתיים בדקתי איך היא עשתה במבחן הקודם (יש בקורס 4 מבחנים בסה"כ בעלי משקל שווה, והבחינה האבודה היא בחינה מס' 2). בבחינה הקודמת היא קיבלה 50. בבחינה האבודה היא קיבלה 58. משמע, להתעלם מהבחינה האבודה דווקא יוריד לה את הציון כי משקל הבחינה הקודמת יהיה 30% ולא 25%. אציע לה להבחן מחדש עם ספר ומחברת פתוחים...
יאללה שיגמר כבר הסמסטר הזה...

 

[ABD2b]

טוב, העסק הזה לא נפתר...

הסטודנטית לא הגיעה לפגישה בשבוע שעבר. אחרי השיעור נגשה אלי וקבעה פגישה חדשה ליום ב'. בינתיים בדקתי איך היא עשתה במבחן הקודם (יש בקורס 4 מבחנים בסה"כ בעלי משקל שווה, והבחינה האבודה היא בחינה מס' 2). בבחינה הקודמת היא קיבלה 50. בבחינה האבודה היא קיבלה 58. משמע, להתעלם מהבחינה האבודה דווקא יוריד לה את הציון כי משקל הבחינה הקודמת יהיה 30% ולא 25%. אציע לה להבחן מחדש עם ספר ומחברת פתוחים...
יאללה שיגמר כבר הסמסטר הזה...

 

[Sonic hedgehog]

נו... מה נסגר בסוף?

 

[ABD2b]

אוי וייזמיר

לא בכדי הסטודנטית הזו קיבלה את הציונים שהיא קיבלה... בשבוע שעבר היא בסוף לא באה לשעת קבלה וקבעה איתי פגישה במיוחד היום. היום היא לא הגיעה ואחרי כמה שעות קיבלתי מייל שבו היא מתנצלת ואומרת שהרכב שלה נתקע ושהיא תבוא לשעת קבלה מחר. אני כבר לא יודעת מה יהיה איתה. אם היא בסוף תוותר ולא תראה את הבחינה -- יופי. אבל יכול להיות שדווקא היא כן תרצה לראות אותה מתישהו וכבר לא יהיה לה זמן וכו' לעשות אפילו בחינת בית במקום הבחינה האבודה. בקיצור, לא מחכה לה בקוצר רוח...

 

[איילונתצ]

אני ממליצה לך לשמור לך תיעוד מפורט

של כל ההתנהלות שלה - כל הפגישות שהיא החמיצה (עם תאריכים) וכדומה. למקרה שבוקר בהיר אחד היא תנסה להציג איזה תדמית של תלמידה מצטיינת ומשקיענית שברור שקיבלה A בבחינה האבודה ...

 

[ABD2b]

רעיון טוב, תודה

 

[Sonic hedgehog]

ולמה על הפנים מלבד זאת?

אם את רוצה לשתף

 

[ABD2b]

צרות בצרורות...

בריאות: הבייבי חולה ללא הפסקה כבר חודש, רק יוצאים ממשהו אחד חוטפים משהו חדש (הגענו עד מיון בשבוע שעבר). הפעם גם אני נדבקתי בהצטננות מעצבנת.

משפחה: בעלי שחוק מהנסיעות הלוך ושוב אלינו. אנחנו צריכים לעבור לסופי שבוע ארוכים על בסיס דו שבועי, אבל גם להפגש בכל סופשבוע קשה לנו מאד.

כלכלית - המשרה שלי לא מכסה את ההוצאות הכרוכות בה (מגורים בנפרד+נסעות+מעון לבייבי). וזה כשאנחנו גרים כאן ב 1BD פצפון בשכונה לא משהו.

מקצועית - אין לי זמן לכלום. בטח לא למחקר. אני פשוט מחפפת הכל. כל היום אני רק רצה למעון, ללמד, לתת שעת קבלה לעשות משהו פצפון בבית ולרוץ לאסוף את הבייבי כי כבר 4. בלי בעלי, אין לי אפשרות לעשות כלום בבית (להתקלח או לבשל, למשל) כשהבייבי בבית אפילו בזמן השינה (בגלל ארגון החלל בדירונת).
בקיצור, אני גם לא אמא כמו שהייתי רוצה, וגם לא מרצה ולא חוקרת כמו שאני יכולה.

הנה שפכתי... היום אומרים "חפרתי" אני מניחה...

 

[Sonic hedgehog]

לגבי הבריאות

זה עובר, בהתחלה כשתחילים גן נדבקים פחות או יותר בהכל ואז זה מתמתן.
לגבי המשפחתית והכלכלית, כמה זמן זה עוד אמור להמשך? הוא מסיים משהו ואז יוכל לעבור? יש סוף באופק?
לגבי מקצועית אני לא ממש מבינה בזה, אבל המנחה שלי טענה שבשנה הראשונה להוראה היה לה מאוד קשה (לפני זה הינו בבית חולים אז לא היו לה ממש חובות הוראה) עכשיו שיש לה את כל ההרצאות מוכנות והיא רק צריכה לעשות שיפוצים. לה היה את היתרון שהיא גם לא הייתה צריכה ללמד בשנה הראשונה עד שהיא התאקלמה אז אם לה היה קשה יכולה לדמיין כמה קשה יכול להיות לך.

 

[ABD2b]

הראש חוג שלי ממש נחמדה

בסמסטר הראשון אני מלמדת שתי קבוצות של קורס שכבר לימדתי. גם בסמסט הבא אני מלמדת קורס אחד שלימדתי כמה פעמים בעבר, וקורס אחד חדש אבל בתחום הדוקטורט שלי. כך שאני מרגישה די ברת מזל.

כמה זמן זה ימשך? לא ברור. דובר מלכתחילה על שנתיים, כך שאנחנו כמעט ברבע-הדרך. בשל מגוון עניינים שאין המקום לפרט כאן, אני חוששת שישנה סבירות גבוהה שזה יקח יותר משנתיים, וסבירות נמוכה שזה יקח פחות משנתיים.

יש סיכוי שאשבר (או יותר נכון -- ישבר לי) ואחזור למעוננו הישן, כי לבעלי יש שם עבודה טובה, יש לנו כבר בית שם, שם המשפחה שלו שמספקת איזשהי רשת תמיכה. אבל כרגע אני לא בשלב שבו אני גונזת את כל השאיפות האקדמיות שלי.

אבל כל זה דיבורים בטווח הרחוק. כרגע אני רק מנסה לעמוד בלוחות זמנים בסיסיים ולא לאבד יותר בחינות של סטודנטים. בטווח הרחוק יהיה בסדר. כמו שאמרת -- המחלות תגמרנה, ולישון יותר מ 16 שעות בימות השבוע כבר יעשה לי יותר טוב

 

[Gidi Shemer]

לשאוף ולנשוף, לשאוף ולנשוף

בשלב הזה, אני יכול להמליץ רק על לחשוב על הטווח הקצר ולא לשקוע במחשבות שליליות על הטווח הארוך.
הסיטואציה שלך לא קלה בלשון המעטה. אל תוסיפי לה את המחשבות על ה"תמונה הכוללת". קצת יותר בריאות מצד העוללה, קצת יותר שעות שינה ולאט לאט דברים יסתדרו.

זמן, זמן, זמן. תני לעצמך קצת זמן.

 

[ABD2b]

מסכימה

אני רוב הזמן מנסה להדחיק את הטווח הרחוק ו suck it up and get the job done. ולרוץ לכאן/לקומונה כשאני מפשלת בגדול כמו במקרה דנן. זה יסתדר בסוף. כך או אחרת...
תודה על התמיכה.

 

[איילונתצ]