אני יודע מה אני הייתי עושה.
מציע לה ציון שהיא לא יכולה לסרב לו. אפילו 100 אם זה הציון שאת חושבת שמתחתיו היא לא תקבל (לדעתי אם היא יודעת שהיא נכשלה, היא תסכים גם ל 70-80).
בעיני המקרים האלה שחורגים מ"מנהל תקין", וקורים לכולנו אחת לכמה זמן, הם גם סיבות טובות לחרוג מהגישה שהציון צריך לייצג נאמנה את היכולת. מכיוון שמדובר במבחן אמצע, אני מניח שההשפעה של העלאת הציון בו על הציון הסופי בקורס תהיה פחותה מאותם 30-40 נקודות שנתת לה "בחינם", כי זה ישתקלל עם שאר העבודות והמבחן הסופי.
וכאפקט צדדי - העלאת ציון נדיבה ביותר בגלל סיבה בלתי צפויה, יכולה להשפיע על המוטיבציה שלה ללמוד ולהצליח בשאר הקורס - כדי לשמור על המתנה שקיבלה, ואז יוצא בכלל שהמקרה של אבדן הבחינה יהיה לו ערך לימודי/חינוכי.
(רק צריך לוודא שהציון של אחרים לא ייפגע בגלל הנדיבות הזו. למשל, אם נהוג לתת ציונים סופיים בקורס לפי התפלגות ידועה מראש, צריך לוודא שלא מכלילים את התלמידה הזו בהתפלגות, ורק אז להוסיף לה את הציון שלה.)
אז הפתרון שלי הוא נדיבות. תני לה הרבה יותר ממה שמגיע לה, היא תשמח, ואת יכולה לשכוח מהעניין ולהשאיר אותו מאחורייך.
כן... כולנו מחכים לקיץ. בחורף אני מלמדת