איברים
אז
זה כבר חורף עכשו.
השמש בורחת לי מוקדם מהחלון.
שגעון
אני שומר קצות שיער בתוך כיס של זיכרון
אני
נקשר
בעצמותיה של עצמותיה של עצמותיה
של אישה
אחת ולא אחד ששואל אותי
משהו לגבי
שאין לי שום ברירה אלא לברר ממנו
מה הוא רוצה בעצם
שאף פעם לא נמצא לנו להיות איזה ביחד
בכלל לא נבכה לא
נרגיש
כמו איזה אחד
ששואל
אחד
אחר
איברים תגידו לי אתם
איפה הלב שלי מתחיל ואיפה הוא נגמר?
מה האוטונומיה
בכמו הדמוקרטיה הזו של אלוהים
אז
זה כבר חורף עכשו.
השמש בורחת לי מוקדם מהחלון.
שגעון
אני שומר קצות שיער בתוך כיס של זיכרון
אני
נקשר
בעצמותיה של עצמותיה של עצמותיה
של אישה
אחת ולא אחד ששואל אותי
משהו לגבי
שאין לי שום ברירה אלא לברר ממנו
מה הוא רוצה בעצם
שאף פעם לא נמצא לנו להיות איזה ביחד
בכלל לא נבכה לא
נרגיש
כמו איזה אחד
ששואל
אחד
אחר
איברים תגידו לי אתם
איפה הלב שלי מתחיל ואיפה הוא נגמר?
מה האוטונומיה
בכמו הדמוקרטיה הזו של אלוהים