אחת הבעיות

[הולדן קולפילד]

אחת הבעיות

בכך ששוב קשה לי להיפתח כלפיי כולם ולספר את כל הבעיות שלי, היא שרוב חברי הפורום מכירים אותי כרגע. רוב חברי הפורום יודעים מי אני...ואני מרגיש ערום כולי לספר בפתיחות את כל מה שאני חושב, את כל מה שאני מרגיש, את כל מה שאני אוהב, את כל חששותיי. במידה מסוימת זאת הייתה הטעות שבגללה אני נסגרתי. מצטער.

 

[blue love]

הולדן...

הרי זה היה כל כך ברור שזה יקרה לא? הטיול הזה...מפגשים...תמונות.... זה בעצם מה שהורס את כל הקסם!!! תודה שנתת לי להבין כמה שצדקתי! blue

 

[הולדן קולפילד]

מצטער בלו לאו....אתה צדקת

הדבר הראשון האינסטינקטיבי שאמרתי לעצמי אחרי הטיול, זה ``אני עף מכאן``. איך אני מסוגל לכתוב הודעות, ולהסתכל בעיניים של אנשים, ולהגיד להם: ``הנה, אתם יודעים מי אני`` כי אני כל כך אהבתי לכתוב כאן דברים לאנשים שלא היכרתי.... ואז פגשתי את מורן, ותגל........ופגשתי את חברי הפורום ביומלדת של ערן, ופגשתי גם אנשים במפגש. והאנשים הם לא אנשים רעים כלל וכלל...ואני מת על הרבה מאוד. אבל פשוט לא יכול להרגיש פתוח. לברוח, ולעזוב את הכל...נראה לי דבר מטומטם....ולכן אני פה. אני מרגיש ריקנות וחוסר רצון לכתוב הודעות רציניות בעקבות כך, ואולי טוב עשית שלא באת לטיול. תומר

 

[אקס השחור]

הולדן?

גם לי היה את המצב הזה. ושים לב, אני לא כותב הודעות תוכן רציניות... לפחות, לא כאלה שאתה יכול לראות... ולא בפורום הזה.. הדבר הכי פשוט פה, זה לפתוח יוזר נוסף.. לי אישית, יש שלושה.... אקס <מסיר את המסווה>

 

[הולדן קולפילד]

אקס

יש לי כאן כבר 3 יוזרים...........אבל ב- 2 מהם אני לא משתמש..... אני מפחד פחד מוות שאחת מהזהויות תחשף....ולכן אני ממעיט ביותר להשתמש בשמות הבדויים. אני מניח שאני חייב להעלם איכשהו...חייב...אבל הולדן קולפילד לעולם נשאר....כי אין מה לעשות....הוא חייב...הוא לא יהיה מזויף כמו כל האנשים האחרים. ~תומר~

 

[shanikoo]

ודווקא...

אחרי שפגשתי את האנשים,התקרבתי אליהם אפילו יותר... עכשיו הם כבר לא אנשים שאני מדברת איתם בפורום או בצ`אט,הם חברים שלי.. ועם חברים הרי קל להיפתח,לא? אני בהחלט מסכימה שיש איזשהו קסם מסוים בלא לדעת מי הבנאדם שמולך,אבל יש גם סקרנות עצומה...וכנראה שהסקרנות מנצחת..ואני יכולה להגיד שאולי אצלי כבר אין את הקסם המיוחד הזה,אבל יש לי כמה חברים חדשים... ובעיני זה יותר שווה...