אחרי...

אחרי...

אחרי שהולכים שעתיים בערך בתוך העיניים מוצאים את הדרך.. ארוכה היא הדרך,פתלתלה בסופה יש רכות עטופה בפריחה מקיימת חיים הרכות הלזאת מעוררת מתים,בתחושה שכזאת כמבט חטוף לא ממש רואים שבסוף העיניים יש ... גוף כזה שנושם ומרגיש גם כאב כזה שחושב מתבטא מן הלב בסוף העיניים בפנים שם .. עמוק אם תדע להקשיב גם תשמע את הצחוק
 

טשטושה

New member
שקט...

בודדים הם האנשים מהם נושבת השלווה אין הם צריכים לנוע שעתיים אין הם צריכים להראות מעומק העיניים- זה כתוב בפניהם- זה נושב בהתהלכותם זה נוגן מתנועות גופם זה פשוט שם... גם כשכואב ולא נוח לעיתים גם קשה עדיין בו בזמן מורגשת השלווה אין ספק בליבי - את שלווה שבוע טוב שקטינה - שבוע טוב לכולנו... טש
 
יש

יש אנשים שמטפסים על הרים ש"רוצים לטפס על ההרים כי הם שם". אני, אני הולך לי בדרכי. מנסה לשים לב לצדי הדרך. לשמוע את נשימת האויר. את הויכוח בין השמש לענן. את תחינותיו של הסלע. את צחוקו. לאן תוביל אותי דרכי? מה יהיה בצעד הבא?
 
למעלה