המשך......
"הספרים האלקטרוניים אינם מחליפים את הקריאה הרגילה ואת האינטראקציה עם המבוגר" היא המנטרה של קורת, שמקבלת לא פעם פניות של הורים מארצות הברית בנושא. קורת היא מומחית לאוריינות והעניין שלה בספרים אלה מתמקד במאמץ להתמודד עם הפער האורייני והדיגיטלי ההולך ומתרחב בין ילדים בישראל. לדבריה, הפערים בקריאה, כתיבה ואוריינות מחשב בין שכבות מבוססות לכאלה ממעמד סוציו־אקונומי נמוך הם הגורמים המרכזיים לתוצאות הנמוכות של ישראל במבחנים בינלאומיים. במחשבה על דרכים לצמצום הפער, קורת יזמה בשנים האחרונות פיתוח של ספרים אלקטרוניים לגנים לצורכי מחקר (בהשקעה של כ–50–60 אלף שקל לספר) והיא חוקרת את התקדמות הילדים הנחשפים לשימוש בהם. באחרונה אף קיבלה לשם כך מענק מחקר גדול מהקרן הלאומית למדעים.
 
ב–2004 ביצעו קורת ופרופ' עדנה שמיר מחקר על הגל הראשון של הספרים שנהפכו לתוכנות מולטימדיה. ספרי "איתמר מטייל על הקירות" של דויד גרוסמן היו הראשונים לעשות את המעבר אבל היו גם אחרים. לדברי קורת, ספרי הדור הראשון לא היו טובים כי הם לקו בבלבול בהבחנה בין ספר למשחק. "הספרים סבלו מעומס בלתי נסבל של גירויים והסחות דעת", היא אומרת. "מרבית הספרים עשו דיגיטציה של ספרים פופולריים שקיימים בשוק. זו מגמה מבורכת אבל הם הכניסו יותר מדי 'הוט ספוט'. הילד לחץ וציפור התעופפה, נשמעו קולות של חיות. היה עודף של אנימציה. הסיפור הלך לאיבוד". לפי התרשמותה, האפליקציות שקיימות כיום בשוק השתפרו, שכן "ההוצאות למדו שיש להיצמד לסיפור אחד ולהפחית באנימציה". אבל למרות זאת, "הבעיה היא שלרוב גיימרים שאין להם שום ידע בפסיכולוגיה של הילד ושל הקריאה הם המפתחים של הספרים, ולא מומחים לאוריינות ואנשי תוכן שיש להם תפישות פדגוגית על שפה ואיך מפתחים הבנת הנקרא. גם בחו"ל מעטות החברות שמתמודדות עם השאלה מה זה עושה לילד".
 
אפליקציית לימוד עברית לילדים:
http://www.haaretz.co.il/polopoly_f..._gen/derivatives/size_936xAuto/1912917828.jpg
 
בארצות הברית המושג שמתאר את שוק הספרים הדיגיטליים הוא "אדיוקיימנט", שמורכב מהמלים חינוך ובידור. תמר הוכשטטר, מאיירת ועורכת במגזין ספרות הילדים המקוון "הפנקס", שהיתה לה מעורבות בשוק הזה, אומרת שזו הדילמה הגדולה של הוצאות הספרים: למצוא את האיזון הנכון בין ספר למשחק. היא מספרת שלפני שלוש שנים ביריד ספרי הילדים בבולוניה, הקרקע בערה. "כל הוצאות הספרים היו בטוחות שאם הן לא שם הן לא קיימות, וגם המאיירים היו בהיסטריה לעבור לתחום. אבל כל זה נבלם". בבום הגדול, הוכשטטר עצמה החלה לעבוד כארט דיירקטורית ואחראית על השיווק בחברה קטנה ואיכותית ששמה טאצ'ו שהוציאה ספרי איכות לפעוטות. היא עצמה אף איירה ספר באנגלית שהצליח דווקא באוסטרליה. "בכל העולם ניסו להתחיל עם קלאסיקות גדולות, כדי שאנשים יזהו, אבל האדפטציות הללו בסופו של דבר לא הצליחו, כי הן עוררו התנגדות. אם זה ספר, למה הוא צריך לקפץ ולזמר?" היא אומרת.
 
טאצ'ו הוציאה בשיתוף פעולה עם הוצאת הקיבוץ המאוחד את "ויהי ערב" ו"תירס חם", ששניהם עוררו עניין רב, וכן את "וום וום", ספר לפעוטות על כלי רכב והצלילים שלהם שאיירה עינת צרפתי, ועוד כמה ספרים. טאצ'ו אף הזמינה יוצרים לילדים ליצור ספר ילדים על פלטפורמה שהיא סיפקה להם. היוצרים אמנם לא זכו למימון, אבל הובטח להם להפיץ את הספר ולתווך ליוצרים בכל התחומים הנלווים: איור, סטורי בורד, אנימציה, קריינות, מוזיקה ואפקטים קוליים. טאצ'ו התנתה את הפרויקט בקבלת משובים מדוקדקים מהיוצרים, כדי ליישם אותם. אבל למרות הכיוון החדש הזה, טאצ'ו לא הצליחה להיות שחקנית מרכזית בשוק הזה.
 
"סיר הסירים" של אלונה פרנקל היה הראשון של ספרי "עברית" מקבוצת ידיעות אחרונות. כל 20 הספרים לפעוטות של ההוצאה הם קלאסיקות. ההוצאה אינה יוצרת ספרים חדשים בגלל ההשקעה הרבה שכרוכה בהכנתם שאינה משתקפת במחיר ההורדה — 14 שקלים בלבד (המותאם לארבעה דולר שעולות אפליקציות בחו"ל). בידיעות טוענים שהשוק במגמה של עלייה ושיש שינוי בהרגלי הצריכה של ההורים המבינים שזה מוצר משלים. המכירות עולות בעונות התיירות כשלוקחים את הילדים לחו"ל.
 
ללוש את השפה
ההשפעה של חוות דעתם של רופאי הילדים האמריקאים — שגם לפני ההוראה החד־משמעית הסתייגו מהשימוש בספרים דיגיטליים — מאיטה את התפתחות התחום בשנים האחרונות. "גם הבית הלבן פירסם מסר שאסור לתקוע את הילדים מול המסך והפעילות עם מבוגר היא חשובה מאוד", אומרת קורת. כל זה נכון, לדבריה, אך יש גם טענות שגויות, למשל הטענה השכיחה שאם ילדים מסתכלים על מסכים, זה יכול לגרום לבעיות קשב. "יכול להיות שילדים עם בעיות קשב הם אלה שמתמכרים יותר למסכים. לא שהמסכים גורמים לחוסר הקשב.
 
"בסופו של דבר, הכל תלוי בשאלה איך ספר בנוי", היא מוסיפה. "ספר טוב הוא ספר ששומר על העיקרון של 'מעט זה הרבה'. אין הרבה הקלקות והאנימציות מועטות, והוא שומר את הקשב את הילד". קורת בדקה מה קורה לילדים באינטראקציה עם הורה שיושב ומקריא ספר כזה שפותח לפי הוראותיה: "בחנו איזה פעילות ושיח מתקיימים בין המבוגר לילד וגילינו שהתכונות בתוך הספר, שהוא ברמה יותר גבוהה מאשר בשוק, מסייעות למבוגר לתת תיווך יותר טוב ושילדים התקדמו בצורה מהירה, למשל ברכישת מלים חדשות. ספר אלקטרוני יכול לתת תמיכה להורה. למשל, בעניין של העשרת אוצר המילים. בקריאה רגילה, הורה בממוצע מפרש מלה או שתיים. אבל אם יש לך בתוך התוכנה מילון, הוא מפרש יותר מלים".
 
כך למשל, באחד הספרים שקורת פיתחה, הקריין מסביר בתוך הסיפור את המלה "ליבלב": הפך מניצן לפרח. הילד יכול להקליק ולראות באנימציה איך הניצן נהפך לפרח. אם המבוגר מבקש ממנו לחזור על ההסבר, זו כבר הפעם השלישית שהוא נחשף לפירוש של המלה.
 
יש גם עלייה ברמה של הבנת הסיפור. "הסיפור מסופר במשלב יותר גבוה", אומרת קורת. "יצרנו תמיכה שמסייעת להבנת הסיפור. אחת הדמויות אומרת מה היא מרגישה ומה היא חושבת וזה מופיע כבועה מעל הדמות (לא בטקסט). אנחנו מנסים לשחזר את התמיכה שמבוגר היה יכול לתת לילד על ידי אנימציה, עם קולות מתאימים ועוד". באחד המחקרים הישוו בין קריאה של גננת ובין קריאה של ילד לבד. לגננת נאמר לפרש בדיוק את אותן מלים שהופיעו בספר הדיגיטלי. "התוצאות הראו שילדים יכולים להגיע לבדם לאותן תוצאות". עד היום הספרים שפיתחה קורת לצורך מחקר היו תוכנות במחשב, כיום גם היא עוברת לפיתוח ספרים בטאבלט. באחד המחקרים החדשים הללו, שתי סטודנטיות שלה יבדקו אם יש צורך לספק לגננת את ההדרכה על אוריינות בשפה או אם עדיף לתת לה לפעול לבדה, וכן ישוו בין פעילות מודרכת לפעילות עצמאית של הילדים.
 
http://www.haaretz.co.il/polopoly_f..._gen/derivatives/landscape_225/1912917828.jpg
 
http://www.haaretz.co.il/polopoly_f..._gen/derivatives/size_936xAuto/1912917828.jpg
 
"אחת השאלות המעניינות שלא נפתרו היא איך לעשות את המעברים מעמוד לעמוד", אומרת קורת. לדבריה, במחקר של חוקרת מהולנד צפו בילדים בני ארבע קוראים לבד ספר דיגיטלי. "הילדים רק דיפדפו וכמעט לא התעכבו על העמודים בספר. בספרים היותר טובים, אי אפשר לדפדף עד שהקריין לא גומר לקרוא את הטקסט הלא ארוך. צריך לחשוב על הפסיכולוגיה של הילד ושל הקריאה". הוכשטטר, המודעת לדילמה הזאת, אינה מאמינה ש"אפשר באמת לעצור ילדים שנולדו עם אייפון ביד". היא סבורה שהם לא יתלהבו מספר שצריך להמתין בו.
 
קורת מאמינה שהתחום ימשיך להתפתח. היא מספרת על מגמה חדשה של הפגשת חוקרים עם אנשי תעשייה. סדנה כזו התקיימה השנה באוניברסיטה באריזונה בהשתתפות מומחים מכל העולם ובהם קורת, מפתחים מהוצאות אמריקאיות מובילות כמו "סקולסטיק" ומעצבי מדיניות חינוך. סדנה דומה תתקיים בקנדה בקיץ. "חוקרים מבינים עד כמה זה יכול